פוסט שהתפרסם בבלוג חדר 404 של עידו קינן תחת השם "הצינור המודולרי של ספקיות האינטרנט: פעם חכם, פעם טיפש, לפי הצורך", מגלה מוסר כפול: מצד אחד הספקיות הגדולות מוכרות לנו אינטרנט מהיר, מצד שני הן מאטות אותו כאשר זה מגיע לשיתוף קבצים. בבלוג נכתב:

מחקר בינלאומי טוען שספקיות האינטרנט הגדולות בישראל, 012 סמייל, 013 נטוויז’ן ובזק בינלאומי, פוגעות בנייטרליות הרשת בכך שהן מציצות לסוגי התעבורה של לקוחותיהן (deep packet inspection) כדי להאט את השימוש בפרוטוקול שיתוף הקבצים ביטורנט (החברות מכחישות; לפחות במקרה של בזק בינלאומי, אבל אלה כבר נתפסו משקרות בעבר).

לפי האתר ynet: אם הספקיות בוחרות לשבש דווקא את התעבורה הנוגעת להורדת קבצים לא חוקית, יש בזה משום צעד מבריק: קשה, כפי שראינו, לתבוע את הספקיות בנושא הזה. ועם זאת, ”מדובר במוסר כפול”, אומר עו”ד אביב איילון. “הספקיות טוענות למעלה מעשור שהן זכאיות להגנת החוק מפני תביעות להפרת זכויות יוצרים, כי הן מספקות גלישה ואינן מפקחות על התכנים, כלומר, הן רק צינור המוביל מידע, ואין בסיס הגיוני לכך שספקים ינטרו את המידע העובר באמצעותן למשתמשי הקצה. כעת, כשניטור הקבצים מועיל למחזור הכספי של החברות, הן דואגות לזכויות. נניח שהם באמת מודאגים מהפרת זכויות יוצרים, למה הם לא חוסמים אתרים שעושים עבירות אחרות?”

>> מדבקות נגד נשים בחנות צעצועים בירושלים

המוסר הכפול של ספקיות האינטרנט בלתי נסבל: הן מוכרות לנו אינטרנט מהיר בידיעה שהוא מיועד להורדות פיראטיות, מפרסמות אותו כמיועד להורדות פיראטיות, ולפעמים אף מודות שהורדות פיראטיות מניעות את השוק, וכל זה תחת הכסת”ח של “אנחנו רק צינור טיפש להעברת אינטרנט אנחנו לא אחראים אם מישהו עושה משהו לא חוקי”. כשאנחנו בוחרים להשתמש במוצר הזה למטרה שלשמה נמכר לנו, הן הופכות פתאום לצינור חכם שמחליט מה מותר ומה אסור, ופוגעות בהורדות כדי שלא יהיה להן עומס על הרשת, במקום להגדיל אותה בהתאם לביקוש הלגיטימי.

>> מה שתמונות השער של הח”כים בפייסבוק מספרות על ההבדלים בין הימין והשמאל, הקואליציה והאופוזיציה

כשאיגוד תעשיית הטלוויזיה והקולנוע למלחמה בפיראטיות, זיר”ה, ביקש מבית המשפט צו לחסימת אתרי שיתוף קבצים (בזמן ש-yes, החברה באיגוד, מוכרת סטרימר שחלק נכבד מהשימוש בו הוא צפיה בתכנים פיראטיים, ונציגה שלה אף מעודדת לקוח להוריד פיראטית תכנים של המתחרה הוט, החברה גם היא באיגוד), היה זה בשלב שבו טרם התקיים משפט וטרם נקבע אם האתרים מפירים את החוק. ספקי האינטרנט חזרו אז למוד צינור טיפש וצייתו בלי להשמיע אפילו ציוץ של התנגדות, בדיוק כפי שעשו כשהמשטרה הוציאה צו מפוקפק חוקית לחסימת אתרי הימורים ואתר לכרטיסי תשלום משולמים מראש. הצינור, ראינו, מודולרי: הוא יכול להיות חכם או טיפש. ומה עם הציבור?

>> יאיר לפיד מחרים את התקשורת ומדבר עם הציבור בפייסבוק כי “אני יודע איך השוק הזה עובד”