"את נראית שמנה היום" - כך כתב גולש ישראלי לפני מספר שנים לפאולה רוזנברג בעת שהופיעה בפינה בתוכנית "הבוקר של קשת". פאולה אמנם לא נעלבה, אבל גם לא שתקה. היא ענתה לו שיש אנשים שהיו נפגעים קשות מפוסט כזה, במיוחד אם סבלו מהפרעות אכילה. אחרי התגובה הזו הוא התנצל והבטיח לא לכתוב כאלה דברים בעתיד.
הסיפור הזה הוא דוגמה מצוינת לביריונות רשת, שמונעת במיוחד על ידי טרולים - גולשים שכל מטרתם לעורר מהומה. בתוכנית "פאולה וליאון" אירחו הבוקר השניים את דוקטור לירז מרגלית, חוקרת התנהגות גולשים ברשת, שהסבירה למה התשובה של פאולה היתה הדרך הכי טובה להתמודד עם אותו גולש.
ראשית, היא סיפרה שלפי מחקר שנעשה לפני מספר שנים, טרולים אינטרנטיים סובלים מ"הרביעייה האפלה" של תכונות - סדיזם, פסיכופטיה, מקיאווליזם ונרקסיזם. הם מגיבים לרוב באנונימיות או בזהות בדויה, אך לעתים אף בשמם האמיתי. הסיבה שהם מעזים לעזות זאת נקראת "אפקט הסרת העכבות" - "המוח שלנו לא מתפתח בקצב של הטכנולוגיה ולא מורגל להיות כל היום מול מסכים", אומרת מרגלית. "זה שאנחנו כל היום מול מסכים משטיח מאוד את האדם מהצד השני".
במילים אחרות: כשאנחנו מדברים עם או על אנשים אחרים דרך הרשת, אנחנו מתייחסים אליהם כדמויות וירטואליות, שטוחות, ולא כאדם עם רגשות שעומד מולנו, שומע את מה שאנחנו אומרים עליו ומושפע מכך. "קשה לנו לקלוט שיש לו רגש, שיש מישהו שנפגע".
בגלל הסיבה הזו, אומרת מרגלית, התגובה של פאולה היתה אידיאלית: התעלמות אולי תוריד את המוטיבציה של הטרול לפגוע באדם אחד, אבל לא תגרום לו לא לנסות לבדוק אם אחרים כן יגיבו. "צריך תזכורת שיש בן אדם בצד השני", אומרת מרגלית, ומוסיפה שכל תגובה כזו למגיב חסר רגישות, שאף גורמת לו להתנצל, מחנכת לא רק אותו - אלא את כל הגולשים האחרים שרואים שיש כאן שני בני אדם עם רגשות.