האם למשטרת ישראל סמכות לחסום באופן שרירותי גישה לאתרי אינטרנט המשמשים לביצוע עברות, כגון הפצת חומרים פדופיליים או משחקי הימורים? בשאלה זו תדון מחר ועדת החוקה של הכנסת, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני.

מבוכה גדולה למורה. אילוסטרציה
צילום: Inga Ivanova, Shutterstock

הצעת החוק של משרד המשפטים, שתובא בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, מבקשת לתת למשטרה את הזכות לחסום אתרי אינטרנט ללא צורך בצו בית משפט. מטרת החוק המוצע, לדברי המשרד, היא לאפשר למשטרה להילחם ביעילות בעברות המבוצעות ברשת בלי הסחבת המשפטית של בקשת צו והמתנה לאישורו על ידי שופט.

החוק נוסח לאחר שבתחילת השנה שעברה פסק בג"ץ כי למשטרה אין זכות להורות לספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לאתרים בהם מתנהלת פעילות האסורה על פי החוק. בכך הוא חיזק החלטה דומה של בית במשפט לעניינים מנהליים בתל אביב עליו ערערה המשטרה.

המשטרה ואנשי משרד המשפטים טוענים כי חסימת הגישה לאתרי אינטרנט שכאלה תסייע למלחמה בפשעים המתבצעים בהם. אך לטענת איגוד האינטרנט הישראלי, שפרסם היום חוות דעת בעניין, הדבר לא ימנע את הפשעים אלא רק יסתיר אותם מעין הציבור.

"בהצעת החוק מראית עין כוזבת", פותח האיגוד ומסביר כי הצעת החוק לא תמנע את ביצוע העברות אלא רק תוביל לכך שהן ימשיכו להתבצע באין מפריע. "משינתן צו לחסימת אתרים יאבד התמריץ לחקור את הפשע המתבצע באותו אתר". האיגוד קורא "לפעול בדרך של חקירה, אכיפה ומניעת הפעילות הפלילית באתרים - ולא באמצעות חסימת גישה אליהם".

לפי חוות הדעת, חסימת אתרים אינה יעילה, שכן קיימות אינספור דרכים לעקוף אותה. זאת מאחר והחסימה תתבצע על ידי ספקיות האינטרנט, כגון בזק הינלאומי, נטוויז'ן וסמייל, אך כל מה שצריך לעשות כדי לעקוף אותה הוא להשתמש באמצעי הנתב את הגלישה לאתר החסום דרך ספקית שאינה חוסמת אותו. בנוסף, אתר יכול להחליף את כתובתו במהירות ובכך לעקוף בעצמו את החסימה, כפי שעושים היום אתרים פיראטיים רבים.

נקודה נוספת שמציגים באיגוד היא הפחד מפני שכרון כוח שיביא את המשטרה וגורמי שררה נוספים להשתמש בסמכות החסימה על כל דבר שלא ימצא חן בעיניהם - החל מתכנים שיימצאו לא ראויים ועד לדעות פוליטיות של מיעוטים.