ביום הזיכרון לשואה "הסטורי של אווה" ענה לנו על השאלה "מה היה קורה אם היה לילדה אינסטגרם בשואה?". אז הנה שאלה נוספת: "מה היה קורה אם היה לנו אימוג'יז בהשראת השואה?". אז יש כאלה - לא בטלפון שלכם, אבל בפרויקט אמנות מיוחד של הדר ימיני, בת 26, מתל אביב - סטודנטית לעיצוב ב-HIT חולון.
בין השאר אפשר לראות אימוג'י של מקלחת גז, שמבוסס על אימוג'י אמיתי, ידיים מורמות כמו האימוג'י הרגיל - רק עם מספר מקועקע על היד, אסיר במחנה ריכוז, דגל הנאצים, הצדעה במועל יד, פרצופו של היטלר ועוד.
את הדמויות היא עיצבה בעצמה ופירסמה באתר שלה, לצד סרטון ביקורתי על השימוש בטרמינולוגיה מהשואה בחיי היום-יום. "כל האימוג'יז הם כחלק מפרויקט ביקורתי שעיצבתי כחלק הלימודים. קיבלנו תרגיל לעצב סט אימוג'יז לקהל הישראלי. מכאן הגעתי לחשוב על הדור הרביעי והשלישי של השואה, בעצם חשבתי על איך הם ידברו על זיכרון השואה", היא אומרת בריאיון לנקסט.
והביקורת היא בעיקר עלינו. "הפרויקט שלי מכיל ביקורת די גדולה על החברה. מזה שאנחנו ביום-יום שלנו משתמשים בביטויים כמו 'היה לי יום שואה', 'אל תהיה נאצי', כל מיני ביטויים כאלה מאירוע כל כך בלתי נתפס שבמילים אנחנו לא מצליחים להסביר אותו".
האימוג'יז לא באמת קיימים אצלכם בוואטסאפ. אך האם כמו "הסטורי של אווה" שספג ביקורת לא קטנה בהתחלה מדובר דווקא במשהו לגיטימי? "זה באמת אחת מהשאלות שאני רוצה לגעת בהן", היא אומרת. "גם להעלות את זה בחברה ובשיח. הרי אם אנחנו משתמשים בזה כבר בשפת היום-יום שלנו ואיכשהו כל השפה שלנו היא האימוג'יז, אז האם זה לגיטימי שזה יופיע גם שם".
ובאופן די סימבולי ימיני נמצאת כעת בחילופי סטודנטים בגרמניה. אז מה חשבו על זה שם? "הצגתי את הפרויקט הזה לשני מרצים והם דווקא די התלהבו והבינו, והם אפילו ביקשו שהציג את זה לסטודנטים שלומדים איתי. וכן היה לי חשש להציג את זה, התגובות היו טובות והן היו מבינות באופן שאותי די הפתיע".
"יש גם כאלה שקשה להם לעכל את זה", היא מסמכת. "גם לי היה כזה לעצב את זה תוך כדי יצירה של הפרויקט. זה פרויקט שבא לתת לנו כחברה אגרוף בבטן".