אם אתם שכירים, המעסיק מנכה לכם מס מהמשכורת עוד לפני שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלכם. אם אתם עצמאיים או בעלי עסק, אתם מגישים דו"חות, קבלות וחשבוניות ומשלמים מסים, כנראה גבוהים מאוד. אבל אם אתם גוגל ישראל - יש שיגידו שאתם מצליחים להתחמק מהדבר הזה, בזכות פירצה בחוק שלא מתוקנת כבר מספר שנים.

היום (א') הוצתה מחדש המחאה בעניין, לאחר שעורך דין גיא אופיר הטיס צפלין מול משרדי גוגל בתל אביב, ועליו קריאה לחברה לשלם מיסים, ולשר האוצר להטיל עליה את החובה הזאת. זהו צעד סמלי ששם את גוגל כמטרה, אך חברות כמו פייסבוק ואמזון שמספקות שירותים מקוונים נמצאות גם הן על הכוונת.

הצפלין של עמותת טרון נגד גוגל ישראל
הצפלין של עמותת טרון נגד גוגל ישראל | צילום: גיא אופיר

אם תשאלו את גוגל עצמה אם היא עושה משהו לא בסדר בנוגע למיסים, היא תכחיש. גוגל אומרת כי "ממשלות קובעות את חוקי המס, רשויות המס אוכפות את החוק, וגוגל ממלאה אחר החוקים בכל מדינה בה אנחנו פועלים, כולל בישראל". עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, נתנה תשובה די דומה על פייסבוק בראיון ששודר לפני כחודש וחצי בערוץ 2 על תשלומי המס של פייסבוק, שכמו גוגל, גם היא מוכרת בארץ פרסומות מקוונות. "פייסבוק משלמת מס בכל מדינה שבה היא פועלת לפי החוקים של המדינה", היא אמרה.

לאורך שנות פעילותן של החברות בישראל, ועד למחאה היום, המבקרים אומרים שהחברות אולי משלמות מיסים כחוק, אך הן משתמשת בפירצה בחוק שמאפשרת להן לשלם מיסים נמוכים משמעותית למדינה אחרת. בכמה כסף מדובר? במקרה של גוגל, היא לא תחשוף את ההכנסות שלה כמובן, אבל לאורך השנים ההערכות דיברו על מאות מיליוני דולרים.

על פי מומחי מס, העניין הוא מיקום השרתים של גוגל. מאחר שהשרתים של גוגל נמצאים בחו"ל והעסקאות נעשות באופן מקוון, אי אפשר לגבות מיסים בישראל, אבל כן באירלנד. דמיינו שאתם הייתם אומרים שאתם עובדים באמצעות המייל ושולחים את התוצרים למישהו באירלנד - ולכן אתם לא חייבים לשלם מיסים בישראל. עבורכם, התירוץ הזה לא היה תופס. אם כי יש דרכים אחרות וחוקיות לנצל את הזכויות שיחסכו לכם כסף.

גוגל
איפה הכסף?

העסקה מתבצעת במדינת האינטרנט

ד"ר אבי נוב, עורך דין ומומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי, מבהיר: "יש הגדרה של מוסד קבע. אם יש משרדים בארץ שעוסקים במכירת פרסום, אפשר לחייב את גוגל וחברות אחרות לשלם מיסים בישראל. אבל זו התפיסה הישנה, שתיעלם מהעולם. התפיסה החדשה היא מושג שהמציאו ושנקרא 'נוכחות דיגיטלית משמעותית'. אם תאגיד זר מקבל תשלומים ניכרים מתושבי המדינה, ניתן לטעון שיש לו 'נוכחות דיגיטלית משמעותית' ולחייב אותו לשלם מיסים".

ד"ר נוב אומר עוד כי בדיוק לפני שנה פרסמה רשות המסים חוזר פרשנות לחוק, וציינה בו שיש לה את הזכות לתבוע מחברות שפועלות פה את המיסים. החוזר יצא בעקבות בג"צ שהוגש ובעקבות פעילות מחאה, אך רשות המיסים לא ציינה שמות של חברות ספציפיות ולא הודיעה בשנה האחרונה אם הוציאה דרישות תשלום (שומות) לחברה בינלאומית כזו או אחרת. זאת מאחר שהרשות מבצעת פעולות כאלה באופן חשאי, על אף הדיון הציבורי.

נשמע שהבעיה נפתרה? לא ממש. החוק, ובעיקר הפרשנות שלו, חמקמקים. לפי ד"ר נוב, "גוגל תוכל לטעון שהיא לא מקבלת את הפרשנות הזאת של רשות המיסים, ולטעון שהפעילות הכלכלית מתבצעת מאירלנד", הוא אומר, "והנציגות שקיימת בישראל היא לא מה שמניב את ההכנסות".

על אף שגוגל מחזיקה בנציגי מכירות, אפשר לטעון כי עיקר הפעילות של משרדי גוגל בישראל היא פיתוח (ואכן, גוגל מעסיקה פה מהנדסים ומנהלי מוצר). גוגל תוכל לטעון, לפי ד"ר נוב, שאותם נציגים רק מספקים את האינפורמציה על שירותי החברה, וכי העסקה עצמה נחתמת מול גוגל באירלנד. דרך השרתים באירלנד גם מסופק השירות (במקרה הזה פרסומות), כך שגוגל בהחלט יכולה לטעון שהעסקה היא בין לקוח ישראלי לחברה אירלנדית, ולכן המיסים צריכים להיות משולמים שם.

יתרה מכך, מסביר ד"ר נוב, אם אכן יטילו מיסים על גוגל בישראל, היא תוכל לטעון שהמיסים צריכים להיות חלקיים בלבד, מאחר שרוב ההכנסה נעשית במדינה אחרת (נניח דרך סוכן מכירות או מתווך), ולכן יתכן שעל כל מאה דולר שירצו למסות, אפשר יהיה לפרש שרק 5 מהם רלוונטיים לישראל.

את הטענות הללו, שגוגל יכולה להציג לרשויות המס בישראל, אפשר להציג מול מדינות אחרות. בחודש פברואר דווח כי בבריטניה בודקים בדיוק את אותו נושא - מדוע כל העסקאות של החברה מנותבות דרך אירלנד - ושם הגיעו לפשרה לפיה גוגל תשלם 181 מיליון דולר. בהמשך דווח כי גם ממשלת צרפת ביקשה לבדוק את שיטות המיסוי של גוגל ודורשת מהחברה 1.76 מיליארד דולר על הכנסות במדינה. לפי דיווח עדכני של מגזין פורצ'ן, החברות שמצליחות לחמוק ממס גורמות לאובדן הכנסות של בין 54.5 ל-76.4 מיליארד דולר בשנה.

משנים את החקיקה, אבל מתי?

בשנים האחרונות, מדי שנה מתפרסמת ידיעה שלפיה הרשויות בישראל פועלות לתיקון החקיקה שתחייב את החברות הבינלאומיות שפועלות פה לשלם מיסים. גם בימים אלה חברי כנסת מגישים הצעות חוק להסדיר את העניין. נראה כי עד שהחקיקה תוסדר, אירלנד תמשיך להנות מהמיסים הללו.

ד"ר נוב אומר כי כאשר נכתבו חוקים ואמנות שמסדירים ענייני מס, דובר על סחורות פיזיות. אם מישהו מוכר נעליים, ברור איפה הנעליים נמכרו, הוא מסביר. החוקים לא צפו את עידן האינטרנט, בו נמכרים שירותים וירטואליים שאין להם גוף או מקום ממשיים.

באירופה וב-OECD מודעים לפירצות הללו בחוק ופועלים לתקן אותן. "אבל מדינות עובדות לאט", הוא מסביר, ולכן יחלפו שנים עד שזה ישתנה.

מרשות המיסים נמסר בתגובה: "רשות המסים מפעילה את חוקי המס באופן שוויוני וגובה מסים כדין מכל מי שיש לו פעילות בישראל. יתרה מזאת, הרשות מקדמת בימים אלה תיקון לחוק מע"מ שיגביר את גביית המס מחברות בינלאומיות שיש להן עסקאות עם ישראלים וכן צפויה לפרסם השבוע את הנוסח הסופי של החוזר המבהיר את עמדתה המקצועית בסוגיות מיסוי פעילותן של חברות בינלאומיות בישראל".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "צוות מקצועי בין-משרדי בראשות מנכ"ל המשרד דן בימים אלו בגיבוש מדיניות סדורה בנושא המיסוי לחברות רב לאומיות, כחלק מתהליך בינלאומי להסדרת פעילותן של חברות רב לאומיות המובל על ידי ה-OECD לצמצום מדיניות מקלטי המס בקרב מדינות החברות בארגון ה-OECD".