ב-7 ביוני 2011, איש עסקים מקומי ביקש לנאום בפני מועצת העיירה קופרטינו. "החברה שלי צומחת כמו עשב פרא", אמר. "כוח העבודה שלי מפוזר ביותר ממאה מבנים, ואני רוצה להקים להם בית חדש, שיאכלס את כל 12,000 העובדים שלי...ואני רוצה שזה יהיה בניין המשרדים הטוב ביותר בעולם".

איש העסקים המקומי שנאם בפני מועצת העיירה, היה לא אחר מאשר סטיב ג'ובס, מייסד אפל, שדיבר על החזון שלו לבית חדש לחברה שייסד ובנה. רצה הגורל, וההופעה הזו בפני מועצת קופרטינו, הייתה גם הופעתו הפומבית האחרונה של ג'ובס המנוח, לפני שנפטר מסיבוכי מחלת הסרטן שבה היה חולה שנים ארוכות.

הבניין העצום, שבנייתו הולכת ונשלמת בפאתי קופרטינו, הוא אנדרטה למורשת של ג'ובס ומה שמייסד אפל רצה שיהיה הבית העתידי של החברה. למלאכה נשכר צוות האדריכלים של נורמן פוסטר, אדריכל עטור פרסים, שבין העבודות הידועות שלו גם שדה התעופה של הונג קונג ובניין הרייכסטאג בברלין. הדיונים בתוך החברה החלו עוד ב-2004, אבל העבודה בפועל על הפרויקט לא החלה עד שנת 2009.

ג'ובס רצה שהבניין ישקף וילכוד את הרוח של קליפורניה, ושיאפשר לעובדים שלו את אותה ההשראה שהוא עצמו קיבל מצעידות ארוכות בטבע – וכך, המטה החדש משופע בשבילי צעידה וריצה בין אלפי העצים (בעיקר עצי פרי, כמו דובדבן, שזיף, אפרסקים, אגסים וכמובן... תפוחים). טים קוק, המנכ"ל הנוכחי של אפל, אמר בראיון כי על זה נסובה השיחה האחרונה שלו עם ג'ובס – "אתה יכול לתאר לעצמך מה זה יהיה לעבוד בתוך פארק לאומי?", שאל אותו הבוס והחבר אותו ירש בתפקיד.

השראה נוספת קיבל ג'ובס מהבניינים של אוניברסיטת סטנפורד. השטח המקורי שתוכנן לפרויקט, היה 300 דונם שרכשה אפל בפאתי קופרטינו, במרחק של מייל מהמטה הנוכחי שלה ב-Infinite Loop. אבל בחיבור היסטורי יפהפה, באותה התקופה פינתה חברת HP קמפוס גדול בן ארבע מאות דונמים שלה בסמוך, ואפל רכשה גם אותו והשטח גדל ל-700 דונמים לערך, בסגירת מעגל, תרתי משמע: את העבודה הראשונה שלו כנער בחברה טכנולוגית, קיבל ג'ובס בשעתו ב-HP.

התכנון של אייב

המטה החדש של אפל עוצב כמו אחד המוצרים שלה. הבניין, בעיצובו של סמנכ"ל העיצוב האגדי של החברה סר ג'ונתן אייב, הוא טבעת עגולה ומושלמת, עם גן פנימי, מלאכת מחשבת של זכוכית, אבן ומתכת, משל היה אייפוד או אייפון חדש, רק בקנה מידה עצום: שטחו הכולל הוא למעלה מ-260,00 מטר רבוע. "זה מתסכל לדבר עליו במספרים גדולים", אומר אייב לסטיבן לוי מ-WIRED. "זו אולי סטטיסטיקה מרשימה, אבל אתה לא חי בתוך סטטיסטיקה. ההישג האמיתי הוא ליצור בניין שבו כל כך הרבה אנשים יוכלו לדבר, להתחבר, ללכת ביחד ולשתף פעולה. הערך הוא לא במה שהושקע בבניין, אלא במה שיצא ממנו", אומר המעצב הראשי של אפל.

כמובן, אפל חיפשה, לא התפשרה והשיגה את החומרים הטובים ביותר, כאשר כל פרט בבניין מתוכנן בגישה פרפקטציוניסטית מטורפת ובגימור בלתי נתפס – שוב, באופן שמהדהד את המוצרים שהיא עצמה מייצרת. כך למשל, לעיטור ודיפון מרכז הכושר העצום של החברה, הובאה אבן ממחצבה ספציפית בקנזס, כך שיחקה את חיפוי האבן של המלון החביב על ג'ובס בפארק יוסמיטי.

חברת הבניה היא קבוצת סיל, אותה חברה שיצרה את קוביית הזכוכית העצומה של החנות של אפל בניו יורק. השדרה שלו עשויה מתכת, וקירות המבנה הם לוחות זכוכית בטיחות עצומים, בגובה של 45 רגל, שהם כ-14 מטר, שכמו המוצרים של אפל עצמה, עשויים מקשה אחת של זכוכית – ואפל הייתה זקוקה ל-800 כאלה. סיל היא כבר הבעלים של המכונה היחידה בעולם שמסוגלת ליצור לוחות עצומים כאלה, אבל הבעיה הייתה שהמכונה מסוגלת ליצור רק לוח אחד בכל פעם, ויצירה של כל לוח אורכת 14 שעות... אז סיל בנתה במיוחד עבור אפל, תנור זכוכית חדש, גדול מהקודם, שמסוגל ליצור חמישה לוחות כאלה במקביל. בנוסף, נבנו בקירות "סנפירי" זכוכית, מנסרות שישברו את האור כך שהבניין יואר כמה שאפשר באור טבעי.

קמפוס חדש של אפל בקופרטינו, ארה
הדמיית החללית | צילום: צילום מסך

עוד במטרה להגשים את החזון של ג'ובס לבניין אקולוגי שישתלב עם הסביבה שלו, זה כנראה עומד להיות בניין המשרדים הגדול ביותר בעולם שמופעל כולו על אנרגיה מתחדשת – רובה ככולה תופק מהלוחות הסולאריים שעל הגג. ג'ובס ידוע כמי ששנא מיזוג אוויר ועוד יותר מאווררים, וטרח לסלק אותם גם מהמוצרים שהוא יצר, כך שהתחליף של אפל למיזוג בבניין כה עצום, הוא קצת לא שפוי בעצמו (אגב, פוסטר אמר ל-WIRED שבחלק מהמקרים הוא היה צריך להיות קול ההיגיון ולומר לאנשי אפל – "אתם משוגעים, זה לא יקרה"):

אפל תכננה בניין "נושם", ושכרה לשם כך את שירותיו של הצוות שגם מתכנן את קירור וזרימת האוויר במכוניות המירוץ של פורמולה 1. הבניין כולו תוכנן עם פתחי אוורור, זימים עצומים, אם תרצו, שבעזרת חיישנים מזהים את כיוון הרוח ומזרימים אותה אל תוך הבניין, כך שברוב ימות השנה, לא יהיה צורך במיזוג אוויר. לעובדים עצמם לא תהיה שליטה על הטמפרטורה במבנה. חלקם יוכלו לשחק עם הטמפרטורה בחללי העבודה באופן אישי, אבל במגבלה של בין 20 ל-25 מעלות. פיתרון מעניין למלחמות הטמפרטורה הבלתי נגמרות במשרדים.

הקפיטריה העצומה של הבניין, שאגב, תהיה אחד החללים היחידים שיהיו פתוחים לקהל, לצד מרכז מבקרים מתוכנן, תשתרע על ארבע קומות, של חללים משולבים בתוך המבנה ומחוצה לו, כך שבימי הקיץ, יוכלו עובדי אפל "לאכול במרפסת". כדי לצאת למרפסת, התקינו שם גם דלתות זכוכית קטנות...שמתרעות גם הן על ארבע קומות. דלתות הזכוכית העצומות, שיפתחו חרישית כמובן, יהיו בגודל של 25 על 16 מטר, ישבו על מסגרות מתכת שכל אחת מהן שוקלת 165 טון ומשקלה הכולל של כל דלת הוא קרוב ל-200 טון.

ולבסוף, הבניין העצום גם תוכנן לשרוד רעידות אדמה, עניין שאופייני לאזור. הבניין כולו יושב על בסיס מתכת חוצץ, שיאפשר לו לנוע כמטר וחצי בכל כיוון בזמן רעידת אדמה, מבלי לאבד אף תפקוד חיוני של המבנה ולהמשיך לפעול. אייב די מתגאה בעניין – "זה לא רק שרידות. הבניין ימשיך לתפקד!".

הפרטים הקטנים

החזון של ג'ובס לחללי עבודה לעובדים נשען על סוגים שונים של תאים, שלא במקרה באנגלית נקראים פודים. ג'ובס חשב על פודים אישיים לעבודה, פודים לעבודת צוות ופודים להתרועעות חברתית. נקודת המחשבה היא ליצור דווקא מרחקי הליכה בתוך המבנה עצמו, כך שעובדים יאלצו, בלי להרגיש, לצעוד יחדיו ולדבר.

גם בפרטים הקטנים, כמו הגדולים, אפל לא מחפפת, שוב, לרמות גימור שנוגעות בטירוף. החל משולחנות הישיבות שהוזמנו במיוחד מחברת ריהוט הולנדית בשם ארקו, שולחנות עץ כבד, כשני מטר אורך, ורוחבם מעט יותר ממטר. כעיקרון, זהו דגם מוכר של החברה, האסנזה, שעלותו 2,500 דולר האחד – רק כפול באורכו.

תאי העבודה יצוידו בתאורת LED בפסי תאורה הבנויים ישירות אל תוך הקירות, שניתן לכוונן אפילו את את הגוון שלה – אור יום כחלחל כשרוצים לעבוד על פרויקט אל תוך הלילה, או גוונים זהובים רכים יותר, כשרוצים לתת מנוחה לעיניים בסוף יום עבודה ארוך.

מתחת לשולחנות עצמם הותקנו כפתורים, אחד קעור ואחד קמור, כך שניתן לזהות אותם במישוש – שמאפשרים להגביה ולהנמיך את השולחן לפי צורך. חולי הנפש והעיצוב באפל, ביחד עם המשרד של פוסטר בחנו עשרות סוגים של ידיות דלתות, עד שבסוף בחרו בעיצוב ספציפי: ידית העשוי מקשת אלומיניום בודדת, הבנויה ישירות אל תוך מסגרת הדלת, וללא ברגים או זיזים נראים לעין. זו לא ידית, זה אייפד...

הפרטים הקטנים מגיעים אפילו עד הפיצות שעובדי אפל יוכלו לקחת איתם מהקפיטריה: האיש שמנצח עליה, תכנן ביחד עם החברה (וכמובן שנרשם על כך פטנט), קופסה עם חורים בתחתיתה, כך שאוויר ולחות יכולים לחמוק החוצה, ולא להפוך את הבצק של הפיצה לספוגי עד שיגיעו לפוד שלהם... כי איזה מעצב מוצר או מהנדס תוכנה באפל יסכים לאכול פיצה לחה?

הבניין ייפתח ויאוכלס עוד השנה, כאשר המעבר עצמו יהיה הדרגתי ויימשך כמה חודשים. באפל הייתה התלבטות האם להנציח את המייסד שלהם, שהמטה החדש הוא בעצם אנדרטה אדירה ברוחו ובצלמו, ולקרוא לקמפוס החדש של שמו. בסוף הוחלט שלא. סטיב ג'ובס הונצח ב-"אולם ג'ובס", האולם החדש בפאתי הטבעת דמוית החללית בן אלף מקומות ישיבה, ששם גם יוצגו המוצרים החדשים של החברה בעתיד - הנצחה ראויה לאיש הכריזמטי שהרגיש הכי בנוח על הבמה כששלף מהכיס את המוצר הטכנולוגי הבא.

סטיב ג'ובס משיק את האייפד
סטיב ג'ובס | צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL