הגשם ששטף את וגאס ב-8 בינואר היה מתסכל עבור 180,000 מבקרי תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, שהתקיימה בעיר. הגשם הגיע לאחר 116 ימים שחונים, הציף את השמנים שנספגו בבטון ויצר שכבה חלקה שהולידה באחת עשר תאונות שונות ברחבי העיר.
אבל בעבור קומץ העיתונאים שפקד את מרכז בקרת התנועה של מדינת נוואדה כדי לצפות בטכנולוגיה הישראלית של חברת Waycare, רצף האירועים המצער שיצר הגשם הראשון היה התזמון הטוב ביותר להדגמת הטכנולוגיה בפעולה. "ביומיים האחרונים של ה-CES היו לנו יותר אירועים מאשר בכל השבוע שקדם לכנס", אמר אחר כך נעם מי-טל, מנכ"ל ומייסד שותף של ווייקר.
ווייקר פיתחה מערכת לומדת עבור מרכזי בקרה עירוניים, המחוברת למספר רב של מקורות מידע – חיישני תנועה עירוניים הנמצאים ברמזורים, מצלמות בכבישים, נתוני מזג אוויר, אפליקציות ניווט כמו ווייז ואפליקציות ניטור נהיגה כמו GreenRoad הישראלית, ואפילו לוחות אירועים המתפרסמים ב-TicketMaster.
הנתונים האלה מאפשרים למערכת של ווייקר להעניק לבקרים במרכזים העירוניים מידע רב ערך, כמו חיזוי של עומסים ושל אזורים עם רמת סיכון גבוהה לתאונת דרכים, ואפשרות להגיב באמצעות המערכת בצורות שונות – תזמון אוטומטי של רמזורים, סגירה ופתיחה של צירי תנועה, עדכון השילוט מעל הכבישים, או ניתוב המידע לשוטרים עבור משימות טיפול ומניעה.
"כאשר בקר מקבל התרעה של תאונה באמצעות המערכת שלנו, הוא יוצר דו"ח עם וידיאו מתאים, לוחץ על 'דווח' ומשגר אותו אוטומטית לגוף הרלוונטי", אומר מי-טל. "שוטר התנועה, למשל, שמחזיק בעצמו במערכת שלנו המותאמת לצרכיו, יודע כעת בדיוק לאן הוא צריך להגיע, עד רמת הנתיב, ואיך התאונה נראית באופן ויזואלי. עוד לפני שהוא הגיע לאירוע הוא מסוגל להחליט אם יזדקק לעוד שוטרים לסיוע, ואם יש צורך לקרוא לאמבולנס או למכבי אש".
המהמרים הראשונים
עיריית לאס וגאס היא הלקוח הראשון של ווייקר, והיא משלמת לה על פיילוט שהתחיל בספטמבר 2017. מי-טל ושותפיו, עידן האן ושי סוזן, בילו מאז מאות שעות במרכז בקרת התנועה ובנסיעות עם שוטרים ברחבי העיר. תקופת ההתלמדות השפיעה רבות על המוצר: "זה התחיל ברמה הכי בסיסית של לעשות התאמה לכפתורים שנמצאים על הטאבלט של השוטרים והסיירים – יש להם אצבעות של אנשי עבודה. התאמה נוספת היתה של המסך והמפות למצב לילה, כי הרקע הבהיר ששמנו בהתחלה האיר להם כמו פנס את הניידת", אומר מי-טל.
"כיום, כל תאונה שמתרחשת בווגאס מדווחת באמצעות המערכת שלנו. מדהים לגלות שזה אירוע שהתקיים בעבר בעיקר דרך מכשירי קשר, ודרש דקות ארוכות של דיבורים והכוונה. החלום הטכנולוגי שלנו היה ונותר חיזוי תאונות ושיפור הבטיחות בדרכים, אבל מהר מאוד הבנו שאם אנחנו רוצים לעבוד עם העיר, אנחנו חייבים גם לתת לה פתרון טכנולוגי לבעיית התקשורת. יש פה למעשה כמה גופים נפרדים שעובדים ביחד באופן קבוע, אבל מעולם לא עבדו על אותה מערכת. היום, כאשר חומר נשפך על הכביש וצריך להתקשר למכבי אש בווגאס, המשטרה והכבאים מקיימים שלוש שיחות. כעת אנחנו פועלים לצרף גם את מערך הכבאות למערכת שלנו".
מלבד הקיצוץ של השיח בקשר, חל שינוי משמעותי גם בשגרת העבודה של הבקרים. לפני הכניסה של ווייקר הם נהגו לדפדף באופן כמעט אקראי בין יותר מ-700 מצלמות המוצבות ברחבי העיר, ולהעריך בעצמם את העומס ואת הסבירות לתאונות. כעת, המערכת של החברה מפנה את תשומת לבם לכבישים עמוסים במיוחד, או לכאלה שהמערכת מאתרת שהתרחש בהם אירוע.
תרזה גייסר, מהנדסת תנועה במרכז הבקרה של נוואדה, מספרת כי המערכת של החברה צימצמה ב-12 דקות את זמן התגובה וההגעה לאירוע. "זה שיפור דרמטי כשמדובר בתאונות דרכים", אומרת גייסר. "היכולת שלנו כעת לקבל מידע מכל כך הרבה גורמים שונים דרך ווייקר מאפשרת לנו לעדכן את כל הכוחות המעורבים בטיפול באירוע עוד לפני השיחה הראשונה ל-911 (מוקד החירום המשטרתי). טיפול מהיר יותר בתאונה קיימת מונע תאונות משניות, ש-18% מהן קטלניות".
סמל חואן אריאס ממשטרת התנועה של נוואדה מוסיף: "במקומות שהמערכת מזהה פוטנציאל לתאונות, מספיקה ניידת עם אורות כדי להפחית את המהירות של הנהגים בכביש ולמנוע הסחות דעת. חשוב לטפל באירוע במהירות, כדי למנוע מנהגים שנוסעים במהירות של 130 קמ"ש להיפגש בפתאומיות עם תנועה הזוחלת במהירות של 10 קמ"ש".
מי-טל מסביר כי המידע שמתקבל בווייקר אמנם מפוענח ומוכנס למאגר מידע עבור העיר, אבל חוזר גם לנהגים עצמם. למשל, משתמשי ווייז בלאס-וגאס מקבלים מידע אמין ומהיר יותר לגבי תאונות ופקקים.
על הלקוח הראשון שלו אומר מי-טל: "וגאס היא עיר שנבנתה על ידי מהמרים, ואולי נטמע בה הדנ"א שמוכן לקחת סיכונים עם סטארטאפ קטן מישראל. עבורנו היא בדיוק הלקוח הראשון המתאים. מספר האירועים בכל שעות היום בווגאס הוא גבוה, כי יש בה תנועה של יותר מ-40 מיליון תיירים בשנה, והעובדה שפה מתקיימת תערוכת הטכנולוגיה מסייעת לנו להביא לקוחות להדגמות". בימים אלה החברה נמצאת בשלבי הטמעה של המוצר בעיריית טמפה בפלורידה, וכן במגעים מתקדמים עם דלאוור.
ווייקר כמובן אינה לבד בתחרות. בתחום הפתרונות לכוחות החירום פועלת NowForce הישראלית, כמו גם אפליקציית Carbyne (לשעבר ריפורטי) שאהוד ברק מושקע בה. בתחום פתרונות השליטה והבקרה לערים חכמות ניתן למצוא חברות כמו AGT של מתי כוכבי, חברת mPrest, שהחלה לפעול בכלל במערכת "כיפת ברזל", ועוד שחקניות אחרות.
מאמזון ליזמות
ווייקר הוקמה במאי 2016 על ידי האן וסוזן, שניהם חברי ילדות מתיכון חוגים בחיפה. הם נפגשו גם בשירות הצבאי בחיל האוויר, שירתו כקצינים בכוחות הנ"מ, ומאוחר יותר למדו יחד הנדסת חשמל בטכניון. האן, המשמש סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, התחיל את דרכו המקצועית בחברת השבבים אינטל ומשם עבר לסטארטאפ אנאפורנה, שנרכש ב-2015 על ידי אמזון תמורת 370 מיליון דולר. לאחר כמה חודשי עבודה באמזון הוא קיבל החלטה לא כלכלית ויצא לדרך יזמית.
סוזן, סמנכ"ל מערכות המידע של החברה, עבד בצורן, מחברות השבבים הישראליות הגדולות ביותר – שנמכרה ב-2011 ל-CSR הבריטית תמורת 480 מיליון דולר, וב-2014 נרכשה על ידי קוואלקום. הוא שרד את שלושת הגלגולים של החברה עד שפנה לדרך העצמאית עם האן.
"היו לנו כמה רעיונות בתחילת הדרך", מספרים האן וסוזן. "בהתחלה בכלל חשבנו לפתח מוצר לחדרי בריחה – מושג חדש יחסית בישראל באותה תקופה – שאמור היה לשפר את החוויה של המבקרים ולהאריך את הזמן שהם שוהים בחדר. אבל מהר מאוד הבנו שזה לא מרגש אותנו. ראינו את עולם התחבורה כתחום שהולך ומתפתח ושאלנו את עצמנו איך יכול להיות שב-2016 יש עדיין כל כך הרבה הרוגים מתאונות דרכים. בשלב הזה התחלנו לפתח מערכת חיזוי לתאונות דרכים, ואחרי שיחות ראשוניות עם גופים עירוניים, הבנו את גודל ההזדמנות".
מי-טל, המנכ"ל, הצטרף להאן וסוזן מאוחר יותר, כשחזר לישראל לאחר שהות של שמונה שנים בארה"ב, שבמהלכה השלים תואר ראשון בכלכלה וניהול במכללת בבסון בבוסטון והועסק כיועץ אסטרטגי בחברות הייעוץ האמריקאיות אלטמן וילנדרי, וכמנהל אסטרטגיה בחברת האופנה J. Crew.
הסטארטאפ הוא בוגר האקסלרטורים של מאסצ'לנג' ואפווסט לאבס, וכן של התוכנית קפסולה.סטודיו הפועלת בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף המרכז לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה. הוא גייס 2.3 מיליון דולר בהובלת ספיידר קפיטל האמריקאית ו-Innogy הגרמנית. כיום הוא מעסיק 12 עובדים, והוא מגייס כעת חמישה עובדים נוספים – מפתחי אלגוריתמים בתחומי הלמידה העמוקה, מדעני מידע ומסווגים (classifiers).
המשקיעים חוששים מהמגזר הציבורי
קרנות הון סיכון לא נוטות לתמוך בסטארטאפים הפונים למגזר הציבורי, בטענות הנוגעות לאופי הפעילות המסורבל והביורוקרטי של גופים אלה ולפוטנציאל העסקי המוגבל לכאורה. מי-טל מתייחס בביטול לטענה האחרונה: "הטענה שהפוטנציאל העסקי מוגבל היא טעות נפוצה. התקציב הכי גדול בעולם הוא לא של אפל ולא של גוגל, אלא של מדינות ועיריות.
"קרנות הון סיכון, בעיקר בחו"ל, מתחילות להבין ששוק הרכב – שהוא אולי השוק הכי חם כיום – הולך יד ביד עם עולם התחבורה העירוני. הסיבה לכך היא שביום שבו כל המכוניות יהיו אוטונומיות, מי ינהל את זה? האקו-סיסטם (קהילת ההייטק)? לא; היחידות האמונות על בטיחות הציבור וניהול התנועה במרחב העירוני הן העירייה והמדינה. ולכן יש כאן הזדמנות עצומה, כי הערים והמדינות נמצאות היום במחסור חמור בטכנולוגיות וביכולות האנליטיות הנדרשות לניהול המערך הזה".
עם זאת, גם מי-טל מודה כי נדרש שינוי חשיבה משמעותי במדיניות הממשלות בכל הנוגע להקצאת משאבים למניעת תאונות דרכים. לדבריו, השקעות אמורות להגיע למקום שבו הן מניבות את התשואה הגבוהה ביותר, בהתאמה לסיכון, אבל "אם משווים את מספר מקרי המוות ב-2016 מתאונות דרכים, פשע וטרור לעומת ההשקעה של ממשלת ארה"ב במניעה של כל אלה – מקבלים סיפור אחר לגמרי. כמויות אדירות של כסף – יותר מ-120 מיליארד דולר – הולכות על ביטחון פנים, וכ-100 מיליארד דולר מושקעים במימון כוחות השיטור למניעת פשיעה. הממשלה האמריקאית משקיעה פחות מ-1% מכך במניעת תאונות דרכים, וזאת למרות המספר הנמוך של האמריקאים שנהרגו בידי טרוריסטים מאז 11 בספטמבר 2001, ואף שמספר ההרוגים מפשע הוא רק 40% מסך ההרוגים בתאונות דרכים".
עוד ב-TheMarker:
מתעצלים בעבודה? הצמיד של אמזון ילשין לבוס
גוגל תדע על עיכובים בטיסות עוד לפני חברות התעופה