רשות המסים משנה את ההגדרות לפיהן נקבעת חבות המס של חברות האינטרנט דוגמת גוגל ופייסבוק, במטרה לגבות מהן מס המשקף את פעילותן בפועל בישראל.
השינוי יתבטא במיסוי רווחיהן המופקים בישראל ללא קשר למקום הימצאות השרת שלהן. כיום החברות משלמות מס בעיקר במדינה בה ממוקם השרת שלהן. בכך מקדימה הרשות את ארגון המדינות המפותחות (OECD), שצפוי לפרסם טיוטת כללים באוגוסט 2015 והוראות סופיות בסוף השנה.
שינוי מדיניות המיסוי ייעשה תוך פרשנות לחוק, לכן אינו מחייב שינוי חקיקה. השינוי מתבצע במקביל לדו שיח עם חברות אינטרנט, אולם יוצג לקבלת הערות מהציבור, ואלה יוטמעו בו, במידת הצורך. שינוי המדיניות ייכנס לתוקף במהלך 2015.
על פי מקורות משפטיים, רשות המסים כבר נמצאת במגעים לבחינת השומה שתוציא לחברות גוגל ופייסבוק. ברשות המסים לא יבטלו את שיטת הקוסט פלוס הנהוגה בעיקר במרכזי מחקר ופיתוח זרים, אף שהתנגדו לה בעבר, אולם ידרשו להתאימה לרמת רווחיות המקובלת בענף.
קוסט פלוס היא שיטה מקובלת במיסוי חברות בנות בתחום האינטרנט המעניקות שירותים לחברה האם. השיטה אינה מתייחסת באמת לרווחי החברות הבנות הישראליות. היא מבוססת על הוצאות שלהן, לדוגמה משכירת משרדים ושכר עובדים, ומוסיפה עליהן רווח שרירותי של 5%-10% בדרך כלל. רווח זה ממוסה כמס חברות בישראל. שיטת הקוסט פלוס אינה משקפת את תרומת המכירות בישראל לרווחי החברה, כיוון שאינה מתחשבת בהן.
על פי הקריטריונים החדשים של רשות המסים, תשתנה הפרשנות של מושג "מוסד קבע", שמיקומו קובע את המדינה בה תשלם החברה מס. כיום נגבה המס מחברות אינטרנט בעיקר על פי מיקום השרת של אותן חברות, ללא קשר להיקף פעילותן במדינות השונות. השיטה נקבעה בתקופה בה השרת היה קרוב למרכזי הפעילות של החברות. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לחברות למקם שרתים במדינות שנחשבות מקלט מס, וכך לחמוק מתשלום מס ברחבי העולם בסכומים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים.
לאור פעילות ה-OECD בנושא ציינה רשות המסים, כי "על רקע עידן הכלכלה הדיגיטלית, שבו השרת יכול להיות ממוקם כמעט בכל מקום בעולם מבלי קשר למקום הימצאות הלקוחות, השיווק, השירות, התמיכה והפיתוח וכו', יש להניח, שלמוסד הקבע שיוצר השרת ייוחסו רווחים מוגבלים".
על פי החוזר שפירסמה היום (ה') רשות המסים, יפחת משקלו של מיקום השרת בחישוב המס ויגדל חלקה של הפעילות העסקית בפועל, כפרסום, או מתן שירותי חיפוש, לפי קריטריונים שמשקפים את היקף פעילות האמת בישראל.
"יודגש, כי מוסד קבע עשוי להתקיים גם במקום בו אין שרת", ציינה רשות המסים. "לעניין ייחוס רווחים למוסד קבע בעידן כלכלה דיגיטילית ועל מנת לייחס באופן נאות יותר את הרווחים למדינת המקור, יש להגביל את הרווחים שייוחסו למקום הימצאות השרת ובמקביל להעניק משקל גדול יותר לפעילות הכלכלית המתקיימת במוסדות קבע אחרים בהם מתקיימת פעילות כלכלית האופיינית לכלכלה הדיגיטלית".
קריטריונים לחיוב חברה לשלם מס בישראל יכללו מתקן המצוי בישראל או אתר המופעל בישראל ומותאם ללקוחות ישראלים מבחינת שפה, מפרסמים, סגנון ומטבע. האתר מקשר בין ספקים ללקוחות ישראלים. פופולריות גבוהה לאתר בקרב משתמשים ישראלים. יכולת הפקת הרווח מהאתר עולה ככל שמידת המשתמשים ופעילות המשתמשים גדלות. נציגי התאגיד הזר בישראל מעורבים באיתור לקוחות או באיסוף מידע בסיוע המתקן שבישראל. ישנו קשר שוטף בין נציגי התאגיד הזר ללקוח הישראלי בסיוע המתקן המצוי בישראל המתבטא למשל בארגון כנסי לקוחות, הזדמנויות להצגת מוצרים חדשים, פיתוח לשכלול שירות ללקוחות. היקף שירותי השיווק ושירותי התמיכה הניתנים בישראל באמצעות המיזם הזר משמעותיים. לתאגיד הזר נוצרים סיכונים עסקיים בישראל.
מתקנים של חברה קשורה תושבת ישראל העומדים לרשות החברה הזרה ושימשו אותה להפקת הכנסות ייחשבו בנסיבות מסוימות כמתקני החברה הזרה וימוסו בהתאם. עובד שכיר המועסק על ידי החברה תושבת ישראל עשוי להיחשב כעובד החברה הזרה וליצור לה מעמד של מוסד קבע בישראל. גם מעורבות גבוהה של החברה הזרה בגיוס עובדים בישראל עשויה ליצור לה מעמד של מוסד קבע.
בכיר ברשות המסים אמר כי לרשות לא ידוע עדיין מה היקף המס שתוכל לגבות כתוצאה משינוי מדיניות המס. לדבריו, נדרשים מנגנונים לגזור מתוך רווחי החברות את הרווחים המופקים בישראל. "מבחינתנו מדובר בפרשנות לדין הנוכחי, לכן השינויים יכולים להיכנס לתוקף מייד לאחר שמיעת ההערות ללא צורך בחקיקה", אמר.
לדבריו, השינוי רלוונטי לגופים שעושים פה עסקים המוכוונים ספציפית לישראל באמצעות האינטרנט, אך לא לחברות כמו איביי המפעילה אתר עולמי אליו נכנסים ישראלים לביצוע רכישות.
"אמרנו, שאם נקבע שיש מוסד קבע בישראל, נייחס לו את חבות המס על פעילותו בישראל לפי פרמטרים, כמו אתר בעברית, או היקף שימוש של ישראלים באתר", אמר. "כשקבעת שיש מוסד קבע אתה צריך לייחס לו את הרווחיות הנאותה מכלל הפעילות העולמית. ישנן כמה שיטות מקובלות לכך וכולן ייבחנו לפי בקשת החברות שיפנו אלינו. בפרסום הקריטריונים החדשים רשות המסים עושה צעד אחד לפני ה-OECD, ושמה את הרגל בדלת", הוסיף.
מבחינת החיוב במס ערך מוסף, רשות המסים קובעת כי תאגיד זר המקיים פעילות עיסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים, חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחויבו במע"מ.
עוד ב-TheMarker:
