אחח, אמריקה. חיים הכט אולי נחרד מהבירוקרטיה, הארנונה והאלימות שבארה"ב, אך בתחום אחד שאותו לא בדק לא יכול להיות כל ספק כי ישראל מפגרת הרחק מאחור - שירותים טכנולוגיים וגאדג'טים מתקדמים. לזכותנו יאמר שישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שנראית קצת פרימיטיבית יחסית למה שקורה שם - וגם בתוך ארה"ב עצמה קיים פער עצום בין מגוון השירותים מהם ייהנה תושב עיר גדולה, ובין אלו המוצעים למי שמתגורר קצת רחוק יותר ממרכז העניינים.
בינינו, זה לא תירוץ מאוד משכנע בהתחשב בכך שישראל, לפחות בעיני עצמה, היא "מעצמת הייטק" עולמית, והרבה מהטכנולוגיה שהאמריקנים כל כך מתלהבים ממנה פותחה בכלל כאן, ואז דילגה לעמק הסיליקון ונעלמה מאיתנו. אז כדי שנדע מה אנחנו מפספסים ומה כדאי לדרוש, הנה הרשימה העדכנית – השירותים והמוצרים שהיינו מתים לקנות, אבל אף אחד לא מוכר לנו:
נסיעות משותפות תוך דקה: Uber ו-Lyft
על אובר כבר בוודאי שמעתם. למעשה, החברה אפילו פעילה בארץ באופן רשמי, אבל אצלנו, בשל איסורי משרד התחבורה ולחץ בלתי פוסק מצד נהגי המוניות, אסור לאובר להציע את השירות שבזכותו הפכה לענקית עולמית: נסיעות משותפות (Ride Sharing). הכוונה היא לרכבים פרטיים המופעלים על ידי נהגים שאינם נהגי מונית מקצועיים, אלא אנשים "רגילים" שפשוט החליטו לאסוף נוסעים תמורת תשלום. עבור חלקם זה ג'וב לשעות הפנאי, בעוד אחרים מתפרנסים מזה במשרה מלאה.
אתם כנראה יודעים שהתוצאה היא מחירי נסיעות נמוכים באופן דרמטי לעומת מוניות: בערים הגדולות שבהן איפשרו לאובר להפעיל את השירות שלה, נרשמה לאורך זמן צניחה של כמעט 25% בתעריפי הנסיעה. מה שפחות מודעים אליו בישראל הוא אולי דווקא היתרון המשמעותי ביותר של אובר: הזמינות. בערים הגדולות בארה"ב, לעתים נדירות תאלצו להמתין יותר מדקה או שתיים עד שיגיעו לאסוף אתכם.
אובר התמודדה במהלך השנתיים האחרונות מלא מעט פרשיות שפגעו במעמדה – לאו דווקא בשל תלונות על השירות עצמו, אלא דווקא בעקבות הדיווחים על תרבות ניהולית קלוקלת ויחס מחפיר לעובדים, הן במשרדי החברה והן הנהגים עצמם. בעוד שהחברה מתאמצת להוכיח כי למדה את הלקח, המתחרה Lyft נהנית מההפקר, עם תדמית טובה בהרבה של יחס ידידותי ושירות מעולה. ובישראל? נראה שבינתיים הנושא ירד לחלוטין מהפרק, למרות שמעט האפליקציות המוצעות בתחום בישראל, בראשן כמובן Gett, בבירור לא מצליחות להתמודד עם הדרישה.
רמקולים חכמים באמת: אמזון אקו, גוגל הום ו-Homepod
קטגוריית הרמקולים החכמים הייתה אחת הקניות הלוהטות של האמריקנים בעונת החגים של השנה הקודמת, ואין כמעט ספק שגם השנה יישברו כל השיאים. זהו, נכון לעכשיו, הגאדג'ט המלהיב ביותר על המדף שאיננו עוד סמארטפון – ורוב הישראלים כלל לא מודעים לקיומו.
מדובר ברמקול הנענה לפקודות קוליות. הוא יכול לענות על שאלות טריוויה, לנהל עבורכם את יומן הפגישות, להוסיף מוצרים לרשימת הקניות ואפילו לערוך את הקניות עבורכם. בבית חכם יכול הרמקול לשמש לצורך שליטה בחימום ובקירור, בתאורה ובמכשירי חשמל אחרים, וגם לנגן מוזיקה לפי בקשה. עם כניסתה של אפל לתחום עם רמקול ההומפוד שלה, הולכת ומתעצמת התחרות בתחום, ומגוון המוצרים מכסה כמעט כל צורך: החל מרמקולים קטנים וזולים שאפשר לחטוף מהמדף בסייל בפחות מ-30 דולר, ועד רמקולים איכותיים עם איכות צליל מענגת שנמכרים במאות דולרים ליחידה.
ואיפה אנחנו? מחכים לרגע שבו הרמקולים הללו יחלו לתמוך בשפה העברית – ובהתחשב בגודל הקהל הפוטנציאלי, כנראה שהנושא לא זוכה לעדיפות גבוהה אצל היצרניות. אנחנו יכולים להתנחם בכך שעל שלל יכולותיהם המלהיבות, בכל זאת מדובר ברמקולים שיכולים, באופן תיאורטי, להאזין לכל מילה הנאמרת בבית. אפל, אמזון וגוגל טוענות באופן נחרץ שזה לא קורה - ואז נאלצות מידי כמה שבועות לתקן איזה באג או פרצת אבטחה שבכל זאת מאפשרת להקליט הכל.
חופשי חודשי לקולנוע: MoviePass
חברת MoviePass מוכרת לאמריקנים שירות שנשמע לגמרי כמו חלום: תמורת סכום של עשרה דולרים – פחות ממחירו של כרטיס קולנוע בודד בישראל – מציעה החברה מנוי הכולל צפייה חופשית בסרטי קולנוע (תחת הגבלות מסוימות שנפרט מייד). כל רשתות הקולנוע הגדולות בארה"ב משתפות פעולה – גם אם הן לא תמיד מאוד מרוצות מזה – כך שכמעט בכל מקום, בוודאי בתוך הערים הגדולות, קיים מבחר נאה למדי של בתי קולנוע בהם אפשר לנצל את המנוי המשתלם הזה.
למוביפאס יש בהחלט גם מגבלות וחסרונות: המשמעותי מביניהם הוא שאי אפשר להזמין כרטיס מראש – חייבים להגיע לקולנוע, לבדוק אילו סרטים מוקרנים והאם נותרו מושבים פנויים, ואז לרכוש כרטיס בקופה או במכונה ולשלם עבורו עם האפליקציה. בנוסף, הוגבל המנוי לאחרונה לשלושה סרטים בחודש, תוך טענה שמרבית המנויים לשירות אינם מספיקים לצפות ביותר סרטים בכל מקרה. הסכסוך בין מוביפאס לרשתות הקולנוע עשוי להביא לסגירתו של השירות בכל רגע, אך מצד שני האיום הזה מרחף באוויר מיום ההשקה – והאפליקציה פעילה כמעט ללא הפסקה כבר כמעט שנה.
בישראל, חוץ מהוזלה של כמה שקלים ברכישת כרטיסייה או מבצעי 1 פלוס 1 למיניהם, כרטיסי קולנוע היו ונותרו עניין לא זול. אבל לפחות החלק המעודד הוא שבניגוד לכמה מהמוצרים והשירותים האחרים שהזכרנו כאן, הפעם לא מדובר במשהו שהרגולטור בישראל ינסה למנוע – להפך. אם בתי הקולנוע בישראל יחושו לחץ מסחרי לעבור למודל של מוביפאס ולהשיק מוצר מקביל גם אצלנו, סביר להניח ששום דבר לא יעמוד בדרכם.
משלוח מהרגע להרגע: אמאזון פריים
בזמן האחרון מדברים הרבה על הגעתה של ענקית המסחר אמזון לישראל, אבל היא עדיין לא כאן – ואולי שווה להסביר מה בעצם אנחנו מפספסים בינתיים. את אתר הקניות של אמזון מכירים לא מעט ישראלים, ולכן זה לא סוד גדול שמוצרים רבים באתר הזה – החל ממוצרי אופנה ועד מכשירי אלקטרוניקה וגאדג'טים – נמכרים לעיתים קרובות במחירים נמוכים בעשרות אחוזים ביחס למקומות אחרים. חלק מההטבה הזו זמינה כבר עתה לישראלים, בין אם במשלוח ישיר של אמזון, או דרך ספקי שירות שאוספים עבורכם את החבילה בארה"ב ואז שולחים אותה שוב לישראל.
אבל המשלוח עצמו, בשני המקרים, עשוי לארוך שבועות, ויעלה לא מעט. לקוחות אמזון בארה"ב, לעומת זאת, נהנים כבר שנים משירות "פריים", שהביא למהפכה היסטורית בכל הקשור לקניות ברשת. ברמה הבסיסית, מספק השירות משלוחים מהירים יחסית בחינם – אספקה תוך יום או יומיים, גם של הזמנות שערכן עשרות דולרים בודדים. זה אומר שעבור לקוחות אמזון בארה"ב, אין שום צורך "לאגור" הזמנות עד שמגיעים לרף המינימום שבו משתלם להזמין משלוח. בא לכם משהו? אל תחשבו פעמיים.
בעבור לקוחות המתגוררים בערים הגדולות בארה"ב, מפעילה אמזון שירות שכבר באמת נשמע כמו מדע בדיוני. קוראים לזה "Prime Now" (פריים עכשיו), ומדובר בשירות משלוחים סופר מהיר – שעה אחת מרגע קבלת ההזמנה ועד שהשליח דופק בדלת. מבחר המוצרים הזמינים למשלוח מהיר כולל מוצרי מזון, מוצרים שונים לבית, מכשירי אלקטרוניקה קטנים וגם מנות ממסעדות. מרגע ההזמנה, אפשר לעקוב בזמן אמת אחרי מיקומו של השליח. המשלוח איננו חינמי, אך עדיין זול יותר מזה של רוב החנויות בישראל.
נשמע כמו קסם? לעסקה הזו יש כמובן גם צדדים אפלים: אמזון מחסלת בשיטתיות עסקים מקומיים שלא מסוגלים להתחרות בה, ועובדי המחסנים שלה משווים בין עבודתם לשהות במחנה שבויים. כל זה לא מפריע לחווית השירות של הלקוח עצמו, אך אולי יהיה בישראל מי שיתנגד לענקית בין-לאומית שתגיע לכאן מתוך מטרה מוצהרת להפוך לכמעט מונופול.
המחשב הטוב בעולם: Surface
ענקית התוכנה מיקרוסופט בהחלט נוכחת בישראל: היא מעסיקה כאן מאות עובדים, ומוכרת רישיונות לתוכנות הפופולאריות שלה, בהן כמובן מערכת ההפעלה חלונות וחבילת התוכנות המשרדיות אופיס. אולם משום מה, דווקא כמה מהמוצרים המגניבים ביותר מתוצרתה, ואלו שאחראים כמעט לבדם לכך שבקרב חלק הולך וגדל מהאמריקנים מיקרוסופט כבר לא נתפסת כחברה שמרנית ואפרורית אלא כמותג נחשק, מסרבים לעשות עלייה.
אנחנו מדברים על Surface, סדרה של מחשבים אישיים מתוצרת מיקרוסופט, הנהנים מעיצוב מדהים וחדשני. בין אם מדובר במחשבים ניידים קלי משקל ורבי עוצמה, טאבלטים בעלי תוסף מקלדת נוח לשימוש, או מחשב שולחני חזק במיוחד ומעוצב לתפארת – מחשבי ה-Surface עושים לאפל בית ספר בכל הנוגע לעיצוב מוצר ופונקציונליות. אם חיקוי הוא המחמאה הכנה ביותר, הרי שטאבלט האייפד פרו של אפל הוא מכתב אהבה של ממש ל-Surface, שעשה את אותו הדבר שנים קודם.
כמובן שגם מיקרוסופט למדה מאפל, ואת השיעור הזה לא כולם יאהבו: בהשוואה למחשבי ה-PC של פעם, מחשבי ה-Surface הם מערכות סגורות שאינן בנויות לשינויים ושדרוגים קלים. אין ספק שמיקרוסופט אימצה את הגישה המעדיפה עיצוב מרשים ותחושה איכותית על פני שימושיות מקסימלית. בכל זאת, קצת קשה לנו להבין מדוע לא טורחת החברה להביא את ה-Surface באופן רשמי לקהל הישראלי, שבסך הכל חובב טכנולוגיה – במיוחד אם היא ניידת – ויידע להעריך מחשב איכותי במחיר הוגן.