לקראת העשור החדש הבא עלינו לטובה, יזדמן לכם בוודאי לקרוא לא מעט תחזיות על חיינו ב-2030. לפני ששוקעים לתוך הפנטזיות הללו, שווה לבדוק מה בעצם קרה לתחזיות שאותן קיבלנו לפני עשר שנים בדיוק, כשהעולם חגג את בואה של 2010. בוודאי לא תתפלאו לשמוע שהרבה מהן לא התגשמו, ובחלקן המציאות הלכה בכיוון אחר לגמרי. מבית חכם ועד גיימינג - בואו ונבדוק איך נראו חיינו בעשור האחרון, ביחס לעשר הבטחות שקיבלנו בתחילתו.
האינטרנט של הדברים: "עד 2020 כל המוצרים שאנו רוכשים יהיו מחוברים לרשת"
האם זה התגשם? חלקית
כבר ב-2010, המבקרים בתערוכות האלקטרוניקה הגדולות בארה"ב ובאירופה זכו להתרשם ממגוון מוצרי חשמל ביתיים, בהם מקררים, תנורים ומכונות כביסה, מתחברים לאינטרנט כדי לדווח על מצבם או לערוך קניות. הבית החכם, המורכב מעשרות רכיבים דיגיטליים המתקשרים זה עם זה בזמן אמת דרך הרשת ("האינטרנט של הדברים"), אמור היה להפוך מפינוק לעשירים לעניין מובן מאליו, ולהפוך את חיינו להרבה יותר נוחים.
ואולם הנה, בסוף 2019, רובנו גרים בבתים שאינם כה שונים מאלו שבהם התחלנו את העשור, עם הרבה מכשירי חשמל "טיפשים" ומעט מאוד טכנולוגיה מתקדמת במטבח או בשירותים. הבית החכם נותר בעיקר סיסמת מכירות, ורוב המוצרים המשויכים לקטגוריה זו יקרים מידי, מסובכים מידי או סתם חסרי תועלת של ממש. ובכל זאת, יהיה זה מוגזם לומר שהתקווה הזו לחלוטין לא התגשמה.
לפחות קטגוריה אחת, זו של "רמקולים חכמים" הנענים לפקודות קוליות, מציגה מכירות נאות בארה"ב. פתרונות שונים בתחומי התאורה הופכים את הטכנולוגיה לנגישה יותר, ונראה כעת סביר שמה שלא קרה בעשר השנים האחרונות, בהחלט עשוי לקרות סוף סוף בשנתיים הבאות.
מציאות מדומה: "חזון הסייברספייס עומד להתגשם"
האם זה התגשם? חלקית
בראשית העשור הקודם, ספרי מדע-בדיוני על עולם ווירטואלי המחליף לחלוטין את זה האמיתי (בגרסה הרבה יותר כיפית כמובן) הציתו את דמיונם של מיליונים ברחבי העולם. יזמים צעירים - בראשם כמובן לאקי פאלמר וחברת "אוקולוס" אותה הקים, מצאו דרכים לנצל טכנולוגיה שפותחה במקור לצרכים אחרים בכדי להתניע מחדש את חלום המציאות המדומה, לאחר שכבר הפך כמעט לבדיחה בעקבות הכישלונות של שנות ה-90. גם מארק צוקרברג התלהב, ושילם לא פחות מ-2 מיליארד דולרים עבור אוקולוס ומוצריה.
אלא שגם עכשיו, קשה לקבוע בוודאות שקסדות VR הן "הדבר הגדול הבא". דווקא הטכנולוגיה כבר מרגישה בשלה ומוכנה, עם מוצרים זולים ונגישים יחסית המציעים איכות תצוגה טובה, מעקב מדויק אחרי תנועות המשתמש ואפילו פעולה אלחוטית ללא צורך בחיבור לשום מכשיר נוסף.
אבל התוכן הוא עקב האכילס של התחום, ונראה שעד כה עדיין לא יצאה האפליקציה או המשחק שכולם ירגישו שהם חייבים להתנסות בו. זה יכול לקרות בכל רגע, או לא לקרות בכלל - ובכך הגלגול הנוכחי של מוצרי ה-VR יסתיים באופן דומה למדי לקודמו.
טלוויזיות תלת מימד: "זה מה שיגרום לכולם לקנות טלוויזיה חדשה"
האם זה התגשם: ממש לא
בתערוכת האלקטרוניקה CES 2010, כנראה האירוע האחד החשוב ביותר של תעשיית מוצרי האלקטרוניקה, מסכי טלוויזיה התומכים בתצוגת תלת-מימד היו ללא ספק במרכז העניינים. נראה שכל היצרניות השתכנעו, אולי בעקבות הצלחתו האדירה של סרט הקולנוע "אווטאר" כמה חודשים לפני כן, כי הדבר האחד שיגרום ללקוחות לקנות טלוויזיה חדשה לסלון יהיה אפקטים תלת-מימדיים מלהיבים שקופצים מהמסך.
ובכן, זה לא קרה. למעשה, המכירות בפועל היו כה רחוקות מהציפיות, עד שנכון להיום לא נותרה עוד אפילו טלוויזיית תלת-מימד אחת המוצעת ללקוחות. במקום גימיקים מטופשים, נרשמה התלהבות סביב שיפורים טכניים הרבה יותר "טריוויאליים" כדוגמת רזולוציית תצוגה גבוהה יותר (4K), עושר צבעים (HDR) ותמיכה במערכות הפעלה ואפליקציות מתקדמות ("טלוויזיות חכמות"). משקפי התלת-מימד נותרו בלעדיות לקולנוע, וטוב שכך.
הטאבלט מחליף את המחשב האישי: "מחשבים הם כמו משאיות, לא כל אחד צריך אותם"
האם זה התגשם: לא
הציטוט המפורסם לעיל נאמר כמובן על ידי סטיב ג'ובס, שהאמין בכל ליבו כי האייפד - שאותו הציג על הבמה לראשונה באפריל 2010 - עומד להחליף את המחשב האישי. ג'ובס לא חשב שהמחשב יעלם לגמרי, אלא יהפוך לכלי המיועד בעיקר לאנשי מקצוע. בהתאם לדימוי שאותו הציע, כמובן שיש צורך בכלים כבדים המיועדים למשימות מאתגרות במיוחד ("משאיות"), אולם הרוב המוחלט של הצרכנים בהחלט יעדיף כלים קטנים, זריזים וזולים יותר לצריכת תוכן וביצוע מטלות יום-יומיות פשוטות.
בתחילה נראה היה כי חזונו של ג'ובס אכן עומד להתגשם, עם זינוק מטאורי במכירות הטאבלטים. אולם לפני כמה שנים פגעה הקטגוריה בבמה שנתגלה כתקרת זכוכית לא גבוהה במיוחד, ומאז מכירות הטאבלטים ברחבי העולם נמצאות בדעיכה. הטאבלט לא החליף את המחשב - לא במשרד, לא באוניברסיטה ואפילו לא בבית.
משחקי תנועה: "העתיד שייך לקינקט"
האם זה התגשם: לא
ב-2006, קונסולת ה-Wii של נינטנדו הכתה בתדהמה את סוני ואת מיקרוסופט, עם ממשק מבוסס תנועה שלא מזכיר בכלל את השלטים המוכרים. שתי החברות הגיבו בזריזות, וכבר בתחילת העשור הציגו פתרונות מרשימים משלהן: סוני את שלטי ה-Move העוקבים אחר תנועות השחקן, ואילו מיקרוסופט את מצלמת ה"קינקט" (כמובן שלא נמצא עדיין האתר הישראלי שישכח לציין כי חלק מכובד מאותה מצלמה פותח כאן אצלנו). זה היה העתיד של תעשיית הגיימינג בתחילת 2010: לא עוד משחקים כבדים ומסובכים לגיימרים, אלא מצלמות ושלטים לכולם.
ומה קרה מאז? פשוט מאוד: שום דבר מזה כבר לא קיים. הקינקט אומנם רשמה מכירות יפות בתחילת הדרך, אולם לאורך זמן התברר שקשה מאוד לפתח עבורה משחקים איכותיים, ורוב הרוכשים פשוט זנחו אותה במהירות (לא גורל שונה מאוד מזה של קונסולת ה-Wii עצמה). שלטי ה-Move מצאו לעצמם סיבה חדשה לקיומם בצירוף לקסדת המציאות המדומה PlayStation VR, בעוד שהקינקט משמשת היום בעיקר לצורך פיתוח מיני פרויקטים אמנותיים מסקרנים, וכלל לא נמכרת עוד לשחקנים עצמם.
הפעלה קולית והכתבה: "רוב העבודה עם המחשב תעשה בשיחה טבעית"
האם זה התגשם: חלקית
במשך עשרות שנים, החלום הגדול של חובבי הטכנולוגיה באשר הם היה לדבר עם המחשב בשיחה טבעית וחופשית, ממש כמו בפרקי סדרת המדע הבדיוני מסע בין-כוכבים. בתחילת העשור הקודם, נראה היה שזה ממש קורה, כאשר אפל הציגה לעולם את הסייענית הדיגיטלית "סירי". גם אמאזון וגוגל הצטרפו במהרה למסיבה, וממשקי קול הפכו לחלק בלתי נפרד מכל סמארטפון.
הטכנולוגיה, אם כן, עמדה במשימה - תיאורטית, בהחלט ניתן היום להפעיל כמעט כל טלפון או מחשב מבלי לגעת במסך או במקלדת. אבל כמה משתמשים אכן עושים זאת? קשה להאמין שמדובר במספר גדול - לפחות מחוץ לבית. הבעיה היא שלמרות שכבר לא מדובר בטכנולוגיה חדשה ומהפכנית כשהייתה, רוב האנשים עדיין לא מרגישים בנוח לדבר "עם עצמם" במשרד או באמצע הרחוב. בהחלט ייתכן שזה ישתנה בעתיד, ורמקולים חכמים יהפכו לממשק העבודה העיקרי גם במשרד. במקביל המערכות הללו יהפכו משוכללות עוד יותר ויוכלו לבצע מטלות מורכבות במיוחד בבקשה קולית פשוטה.
סטרימינג של משחקים ומות הקונסולות: "זה יהיה דור הקונסולות האחרון"
האם זה התגשם: לא
בתחילת העשור הקודם, במקביל להשקתן של קונסולות כדוגמת האקס-בוקס 360 או הפלייסטיישן 3, התגברה ההערכה כי בהמשך הדרך יהפכו מוצרים מסוג זה למיותרים. במקומם, יוכלו המשתמשים ליהנות ממשחקים בשידור מרוחק (Streaming), מבלי שיאלצו לקנות מחשבים או קונסולות יקרות. כמה חברות הציעו שירות כזה כבר באמצע שנת 2010 - וכמעט כולן כבר נעלמו.
הסיבות לכך מגוונות, אולם השורה התחתונה פשוטה למדי: זה פשוט לא עובד. לפחות לא במידה משביעת רצון, שבאמת יכולה להחליף קונסולה או מחשב ביתי. חיבורי האינטרנט אינם מהירים ויציבים מספיק, וקשה לקיים שירות שכזה לאורך זמן ולשמור על רווחיות. רק לאחרונה השיקה גוגל שירות משחקים בשם "סטדיה" שזכה אף הוא לביקורות קשות, ושוב לא נשמעים הקולות הטוענים כי הפלייסטיישן 5 או האקס-בוקס הבאה יהיו האחרונות מסוגן - זה כנראה ייקח הרבה יותר זמן.
מיקרוסופט תהפוך לשחקן ענק בשוק המובייל: "תשלוט ב-20 אחוזים מהשוק"
האם זה התגשם: לא
בסוף שנת 2010, השיקה מיקרוסופט את מערכת ההפעלה החדשה שלה למכשירים ניידים: Windows Mobile. היא עשתה זאת תוך השקעה אדירה בשיווק, בגיוס אלפי מפתחים והבטחה למענקים על פיתוח אפליקציות. העוצמה הזו הרשימה מאוד את האנליסטים, שניבו כי תוך זמן קצר תצליח מיקרוסופט להפוך לשחקנית משמעותית מאוד בשוק המובייל, ואף תעקוף לאחר מספר שנים את אפל ותתייצב ראש בראש מול גוגל בתחרות על מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר.
שום דבר מזה לא קרה. Windows Mobile מעולם לא הצליחה לכבוש נתח של יותר מאשר אחוזים בודדים, וכל סכומי הכסף האדירים שאותם השקיעה מיקרוסופט במיזם, לרבות רכישת חטיבת הסלולר של ענקית התחום לשעבר נוקיה, ירדו לטימיון. מה שאנחנו יודעים היום ואולי קשה היה להעריך ב-2010, הוא עד כמה השוק התקבע ונשלט על ידי שתי מערכות ההפעלה הקיימות, iOS ואנדרואיד. קשה לראות משהו שיביא לשינוי משמעותי במצב זה בשנים הקרובות.
מחשבים חכמים כמו בני אדם: "מחשב בשווי 4,000 דולר יגיע ליכולות החישוב של המוח האנושי"
האם זה התגשם: לא
ריי קורצוויל הוא מהעתידנים והטכנולוגים המשפיעים בעולם, ובזכות כתיבתו בנושא ה"סינגולריות", חיי הנצח המובטחים לאנושות בזכות הטכנולוגיה, מצא לו מיליוני מעריצים. בספרו "עידן המכונות האינטליגנטיות" פירט קורצוויל את השלבים הנדרשים בכדי להגיע למהפכה מדהימה זו, ושם גם ציין כי עד שנת 2019, מחשב בשווי 4,000 דולרים ישתווה ביכולותיו למוח האנושי.
זה לא ממש קרה. אנחנו אומנם מוקפים היום במחשבים בעלי יכולות חישוב מדהימות, ובכיס של כל אחד מאיתנו נמצא מכשיר אלקטרוני בעל יכולות שעולות על "מחשבי על" בני כמה עשרות שנים. אבל אף אחד מהמחשבים הללו לא מגיע אפילו קרוב ליכולתו של מוח אנושי בודד (אם אותו אדם אכן מנצל את מוחו או לא - זו כבר שאלה אחרת).
גם יישומי אינטליגנציה מלאכותית מתקדמים מתקשים בפתרון בעיות שלא היו מאתגרות ילד בן שלוש. אולי זה ישתנה בעתיד, אבל לוח הזמנים של קורצוויל היה כנראה מעט אופטימי מידי.