בשבועיים האחרונים שתי חברות סלולר ענקיות - וואווי וסמסונג - הציגו סמארטפונים מתקפלים, וזהו הרענון הכי משמעותי שקרה לסמארטפונים מאז שיצא האייפון. הדגמים האלה עדיין יקרים מדי, קצת מגושמים, ומאוד עדינים - רק בודדים זכו לגעת בהם, אם בכלל. נציגי החברות לא התלהבו מזה, וכשכבר כן נתנו לגעת הורו - אל תקפלו, אנחנו נעשה את זה. הייתם קונים בחנות טלפון שאסור לכם לנסות אותו? גם אנחנו לא.

הטלפונים הם כמובן לא הבשורה הכי משמעותית בכנס הסלולר שהתקיים בברצלונה וננעל בסוף השבוע. המכשיר שיש לכם בכיס הוא מאוד חשוב ומנהל את היום-יום שלכם, אבל הוא רק קצה של המהפיכה שמתרחשת בשנים האחרונות וממש משפיעה על היום יום שלנו - החל מהאוכל שאנחנו אוכלים ועד לכל פינה בעיר שאנחנו גרים בה.

סיפורה של דבורה

המילים "דור חמישי" מתארות, בגדול, רשת אנטנות סלולר שמסוגלת להעביר הרבה יותר נתונים הרבה יותר מהר. מעבר לאתגר הטכנולוגי יש גם עניין פוליטי שכולל סכסוך בין ארה״ב לסין ועלול לעכב את כל הדבר הזה (קראו כאן בהרחבה). אבל בואו נניח שזה קורה, מה כבר אפשר לעשות עם זה חוץ מלראות סרטים קצת יותר מהר?

באחד השולחנות שבין מאות הביתנים בתערוכה עמדה כוורת של דבורים. בתוך הכוורת נח לו ריבוע פלסטיק אפור שלא נראה מרשים או מיוחד. הריבוע, כך הסביר לי נציג חברת ניבמלינק, ישנה לחלוטין את האופן שבו החקלאי ינהל את המשק שלו. ולא משנה אם זה דברים, חממת עגבניות, או המשאיות שמובילות את כל זה לצרכנים.

מדובר במודם סלולרי עם חיישנים - טמפרטורה, לחות, תזוזה, מיקום ועוד - כך שאפשר לפזר חיישנים כאלה בכל כוורת, חממה, וכל דבר אחר שיש לחקלאי (או בכל תעשייה אחרת), ולקבל אינפורמציה מכל מקום ובזמן אמת על דברים שמשתבשים. בגלל שמדובר ברכיב סלולרי, לא צריך לפזר כבלים או להקים רשת בחווה. הכל קורה דרך רשת הסלולר הקיימת.

אבל מעבר לזה - אם אותו חקלאי נפצע במהלך העבודה שלו, הוא יכול לקרוא לאמבלונס הדור החמישי. זה רכב כמו שאתם מכירים, שכולל ציוד רפואי וחובשים ופרמדיקים, אלא שהאמבלונס הזה מחובר למוקד רפואי אחר, שם רופאה עושה שיחת וידאו ויכולה לצפות במטופל ממצלמות שונות, ולקבל נתונים רפואיים בזמן אמת - דופק, רווית חמצן, חום גוף וכו', וכך לתת הוראות והנחיות לצוות הטיפול עד שיגיעו לחדר המיון.

ואגב נתונים רפואיים, בתערוכה הוצג שעון של חברת BioBeat הישראלית, שאמור להחליף כמעט כל מוניטור רפואי גדול ומסורבל. השעון מודד דופק, רווית חמצן, לחץ דם, חום וגוף ועוד שלל נתונים שעד כה היה צריך להתחבר לאינספור מכשירים בשבילם, והנתונים כמובן נרשמים ונאספים באפליקציה - וככה הרופאות והצוות יכולים לקבל מידע רציף, רישום לאחור, ולתת טיפול בהתאם.

גם לזהות אתכם וגם להסתיר אתכם

זיהוי פנים על ידי מחשב הוא גם עניין שמשנה את החיים שלנו כבר עכשיו. בשדה התעופה בן גוריון למשל, רבים מכם מביטים למצלמה, המחשב משווה את הצילום לתמונה שיש בדרכון (גם אם הוא לא ביומטרי, אגב) והשער נפתח ללא צורך בהתערבות אנושית. יש לכל היותר מישהו שעוזר לכם להפעיל את זה, ומישהו שמפקח שלא יהיו התפלחויות של בכירים במערכת המשפט או סתם אזרחים.

גם בתערוכה היו אינספור מצלמות שהביטו בי וזיהו אותי בצורה כזו או אחרת. חלקן ידעו לנחש את הגיל שלי ושל הקהל מסביבי במבט חטוף וניתוח תווי הפנים (בחלק מהמקרים ברמות דיוק מפתיעות, בחלקם פחות מדיקות - אדם בן 37 נחשב לבן 50 והוא פחות אהב את זה. אני בן 36 ומצלמה אחת פירגנה לי 31-37. מצלמה אחרת שעמדה מעלי, ברחפן בקרה והצלה שהיה תלוי על התקרה, גם אמורה לזהות אותי - ואם יש לה מאגר, לדעת בדיוק מי אני. הרחפן שהוצג על ידי חברת תקשורת קוריאנית יכול לרחף מעל כבישים ולבצע בקרת תנועה, אבל גם לזהות פנים של אנשים שמסתובבים 70 מטר מתחתיו בזמן אמת (על ידי העברת נתונים ברשת הסלולרית), ולזהות אנשים שנמצאים במצוקה וצריכים חילוץ. על פי הסימולציה בהדגמה של החברה, אפשר לשלוח לאותם אנשים רחפן זעיר יותר (שיוצא מבטן הרחפן הגדול) או רכב קטן על גלגלים שיקח איתו מים, מזון ותיק עזרה ראשונה עד שכוחות הצלה נוספים יגיעו.

למי שחושש מכל המצלמות שמזהות אותו בכל מקום - חברה ישראלית בשם D-ID הציגה מוצר מעניין. מזינים לתוכו תמונה שלך, הוא עושה לה עיבוד גרפי (שעין אנושית לא תראה), ומונע מתוכנות זיהוי פנים להבין במי מדובר. מכירים את זה שפייסבוק מציעה לכם לתייג את עצמכם או אחרים בתמונות שעלו? בדיוק את זה החברה הישראלית יכולה למנוע. לצערכם, חובבי הפרטיות, מדובר במוצר שנמכר כרגע רק לארגונים ולא לצרכנים פרטיים.

שבב בגודל של פחות מבול יעצור את התאונות

חלום הרכב האוטונומי שינהג את עצמו, בזמן שאנחנו לא מריכים לעשות כלום, עוד קיים, אבל ההגשמה שלו עוד רחוקה. בינתיים כמה חברות מבינות שצריך לעזור לנהגים אנושיים לנהוג בלי לפגוע בעצמם, באחרים או ברכב שלהם בדרך - מה שנשמע כמו משימה פשוטה, אבל החיים מוכיחים שעדיין לא.

שתי חברות ישראליות הציגו בתערוכה מצלמות רכב שיודעות לצלם את הנהג ולנתח את הנהיגה שלו - אם הוא הוריד עיניים מהכביש, התעייף או למשל עישן (מה שיכול לזהם סחורה שהוא מוביל). מדובר ב-Surf וב-EyeSight, שכל אחת בדרכה  אמורה לפקח על הנהיגה ולהתריע במקרה שנעשה משהו לא בסדר.

 

ניסיתי להביט במצלמה הזאת ואי אפשר לעבוד עליה - היא ראתה בדיוק מתי העיניים שלי לא היו מרוכזות במה שאמור להיות הכביש שנמצא לפני. "החברות הישראליות נמצאות בחזית ההתקדמות הטכנולוגית כשהן מעוררות סקרנות רבה בקרב ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות", אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא שמסייע לחברות ישראליות להגיע לפגישות ולקבל חשיפה תקשורתית בתערוכה.

ויש עוד דרך להפחית תאונות שנגמרות בגלל נהגים - לעזור להם להבין מה קורה סביבם. כן, יש את מוביליי, מובון ואייוואקס שמצפצפות אם חותכים נתיב או לא שומרים מרחק. אבל זה לא מספיק. חברת AutoTalks הישראלית מייצרת שבב שקטן יותר מבול, ומאפשר לכלי רכב לתקשר אחד עם השני כדי להגיד "נכנסתי לכיכר עכשיו", ולחסוך צפצופים וריבים אגרסיביים של הנהגים. החיישן של אוטו-טוקס יודע גם מה קורה סביבו - הוא פשוט מתקשר עם חיישנים אחרים בכביש. כאן לא צריך רשת סלולרית שתתמוך בזה, אלא שפשוט מספיק יצרניות רכב ומנהלי צי שישתלו את זה במכוניות.

אבל למה רק מכוניות? זה שבב שאפשר לשים באופנוע, אופניים, קורקינט חשמלי, ובעצם אפשר פשוט לשים אותו בתוך הטלפון שגם ככה יש לכם בכיס - ולהפחית קצת את התאונות. החברה הישראלית היא לא היחידה שמייצרת שבב כזה, אז נטל הפחתת תאונות הדרכים בכל העולם לא נופל רק על כתפיה הצרות של אוטו-טוקס. בעולם יש תקנים לתקשורת כזאת, וכל אחד יכול לבחור בשבב אחר, אבל צריך שיהיו מספיק כאלה בשביל שזה יעבוד.

המציאות היא שאנשים מפחדים

וכמה מילים על מציאות רבודה-מדומה-מועשרת: רובנו עדיין לא משחקים עם קסדה ומשקפיים ב-360 מעלות, כפי שחובבי טכנלוגיה מפנטזים. אבל הטכנולוגיה השתפרה משמעותית בשנים האחרונות. בתערוכות במהלך השנים, כולל ב-MWC הנוכחית, חבשתי והרכבתי סוגים שונים של משקפיים וקסדות על הראש. המשותף לכולן - מסורבלות וכבדות. בכל זאת ניסיתי את העדשות של חברת LetinAR - אלה משקפיים קלים עם עדשות דקיקות שדרך כל אחת מהן מוצגת תמונה של 4K. על הנייר - זה מה שיש לכם בטלוויזיה. במציאות זה כמובן לא כמו טלוויזיה, אבל זה נראה מצוין, ובטח בשביל משהו קל יותר ממשקפי הראיה שלי.

כל הטכנולוגיות הללו נשמעות נפלאות. הן משפרות את החיים, את המזון, את הרפואה ואת התחבורה. אבל לפעמים האנשים שעומדים מאחורי הטכנולוגיות האלה פתאום מבינים את הכוח שהם נותנים לאנשים בידיים. קסדת הולולנס 2 של מיקרוסופט למשל מאפשרת לכל עובד במפעל לראות בדיוק איך לתקן רכיב פגום באמצעות הקרנה של הוראות מדויקות על גבי הפריט שהוא צריך לתקן. ניסיתי את זה במו עיני וידיי ו"תיקנתי" בקלילות גלגל שיניים חורק במשאבת ביוב. אגב, גם חיישן שבכלל מתריע על תקלה כזאת אפשר היה למצוא בביתן הישראלי - בחברת FeelIt.

הקסדה הזאת כבר נמכרת לצבאות, וספציפית לצבא ארה״ב שהזמין יחידות בשווי של חצי מיליארד דולר, למרות שעובדי מיקרוסופט אמרו שהם לא רוצים לפתח כלי נשק שיהפכו חיילים לקטלניים יותר, ושהם רוצים לשפר את העולם במוצרים טובים. מנכל מיקרוסופט התייחס ברצינות לטענות שעלו השבוע, ואמר שהוא פתוח לשיח על אתיקה עם העובדים שלו, אך די קבע עובדה בשטח כשציין שמכר את הקסדות לצבא שמגן על החופש שכולנו נהנים ממנו.