ההימור של האלמוני שהרוויח כבר: ישראל תתקוף באיראן לפני ה-31.1

הוא לא מקשיב

פתאום התעוררו מהדורות החדשות לידיעה המסעירה - אפל וגוגל שילמו עשרות מיליוני דולרים כפיצוי על ההקלטות שנמצאו במחשביהן - רגעים שבהם סירי וגוגל אסיסטנט הקליטו אנשים שלא פנו אליהן בכלל.

הסכומים נסגרו בפשרות שונות, אבל הכותרת עשתה את שלה: גוגל ואפל מפצות משתמשים על כך שהאזינו להן. מילא שהפיצוי הוא רק לאמריקאים, ובסכום חסר משמעות לכל אזרח.

אבל אנשים רואים בזה הוכחה לחשד הקמאי והותיק: הטלפון מאזין לי בסתר כדי להתאים לי פרסומות. הנה תראו: אני אגיד לידו "משחת נעליים" ותכף תקפוץ לי פרסומת.

ביקשתי מג'מיני, ChatGPT ופרפלקסיטי לבצע מחקר עמוק ולחזור אלי עם תשובה של מילה אחת לשאלה - האם הטלפונים שלו או האפליקציות שעליהן מאזינות לנו סדרתית כדי להתאים פרסומות?
להלן התשובה:

"לא. אין עדות שטלפונים סלולריים או אפליקציות עליהם מאזינים בסתר לעשרות מיליונים של אזרחים כדי להתאים מודעות. הנתונים המדעיים, החקירות הרגולטוריות, בדיקות טכנולוגיות והפשרה המשפטית מובילות לאותה מסקנה".

נכון, כולנו הרגשנו מקרים מוזרים. אפשר לשייך אותם להטיות קוגניטיביות מוכרות, אבל תחושה מוזרה או מסתורין הם לא ראיה פוזיטיבית לקיומה של האזנה. בדיוק כמו שהיעדר ההסבר למעשיו של קצין תמוה שחודר לחמ"לים ושומר חומרים - לא הופך אותו להוכחה ל"בגידה מבפנים". כשתבוא המתכנתת שכתבה את שורות הקוד שגורמות לגוגל להאזין בסתר, אאמין.

עד אז, שווה לקרוא את המשך התשובה של פרקפלקסיטי: "הטלפון שלך כן עוקב אחרי אותך בדרכים רבות - אבל לא באמצעות הקשבה סתרה דרך מיקרופון לפרסומות". בקיצור, הוא לא מקשיב, כי הוא לא צריך. הוא כבר יודע הכל.

מה יקרה עם איראן?

1. ישראל תתקוף באיראן ביום שישי.
2. ישראל תתקוף באיראן עד סוף יוני.
3. ישראל תודיע על סוף המבצע עד סוף יולי.
4. ישראל תתקוף לפני יולי.

המשתמש שהימר על ארבע התחזיות האלה ביוני האחרון באתר פולימרקט, הרוויח יותר מ-100 אלף דולר. מערכת הביטחון חושדת כעת כי אלה לא היו "תחזיות" ואפילו לא "הימורים", אלא שימוש במידע פנים. מי זה יכול להיות? מאגר הגיוני לחפש בו הוא כל אחד ממאות או אלפי המעורבים בתוכניות התקיפה הישראליות. ממפקדת זוטרה באגף מבצעים ועד טכנאי בטייסת.

וזה מעניין אותנו במיוחד, כי אותו מהמר נעלם מאז מעל פני האדמה עם ה-100 אלף דולר שלו, וצץ בימים האחרונים עם הימור חדש: ישראל תתקוף באיראן לפני 31 בינואר. להימור הזה כולם שמו לב. מן הסתם, כולל האיראנים.

וזה לב הבעיה.

זה שמיליוני אנשים מהמרים, מבזבזים, חוזים או משקיעים - שיהיה להם לבריאות. אבל פולימרקט וקאלשי הופכים לכלי שלא רק "חוזה" את המציאות (סליחה, לא יכול להיפטר מהמרכאות האלה) אלא גם משפיע עליה. כי הימור כזה ממשתמש שפגע במדויק עלול להיות לא תחזית, אלא שימוש במידע פנים במקרה הטוב, מסירת מידע סודי לאויב במקרה הפחות טוב.

ומי יודע, אולי זה היה מלכתחילה תעלול של מוח קרימינלי במוסד, שניצל את הסבב הקודם כדי לגבש דמות אמינה שיכולה להבהיל בעתיד. כך או כך, אם אין לכם מידע פנים, לא הייתי ממליץ להמר, כי תפסידו לאלה שיש להם. ואם יש לכם מידע פנים, תזכרו שעבור הרבה רשויות חוק, רשת קריפטו היא לא באמת מסווה לזהות אמיתית. ושאם אתם חלק ממערכת רגישה כמו מערכת הביטחון, אל תתפלאו אם ההגנה עליה תכלול בקרוב גם חדירה גסה לפרטיות שלכם ולמכשירים האישיים שלכם.

לא לבעלי לב חלש

כבר חודשיים שעולם הבינה המלאכותית עף על היכולות החדשות של קלוד קוד. רמת כתיבת הקוד שלו משנה את המפה של מתכנתים רבים מאוד, ממש ברגע זה. "משנה את המפה" אלה מלים יפות. אפשר לכתוב גם: "אם לא תלמדו כישורים חדשים היום, לא יעסיקו אתכם".

ההשלכות האלה ואחרות פורסמו השבוע על ידי האיש מאחורי קלוד, מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי, במאמר מטלטל בשם "The Adolescence of Technology": אזהרה קיומית על סיכוני AI חזק שיגיע בשנה-שנתיים הקרובות.

אמודיי טוען שהבינה המלאכותית תייצר לנו "מדינה של גאונים בדאטה סנטר" ומזהיר מחמישה איומים:

• משבר כלכלי: אובדן המוני של עבודות וריכוז עושר קיצוני.
• אובדן שליטה: AI מפתח כוונות זרות, מטעה או בורח מאחריות.
• נשק ביולוגי: טרוריסטים מייצרים מגפות בקנה מידה עצום.
• דיקטטורות: משטרים משתמשים ב-AI לשליטה באזרחים.
• שיבוש חברתי: שינויים תרבותיים מהירים מדי.

פתרונות: תגידו אתם אם הם מפייסים את דעתכם:

• טכנולוגיה: אימון אמין (כמו Constitutional AI), ניתוח פנימי של מודלים.
• שקיפות: פרסום דוחות התנהגות ובדיקות בזמן אמת.
• רגולציה: חוקי יצוא שבבים לסין.

זהו חברים, הצונאמי הגיע. וזה אומר שאנחנו צריכים להסתכל על המנהיגים שלנו ולחפש פתרונות.

מוכרי הקרח

רבים חרדים לעתידה הדמוקרטי-ליברלי של מדינת ישראל. בכלל לרעיון של הדמוקרטיה הליברלית.

כלים דיגיטליים רבי־עוצמה – ובראשם בינה מלאכותית – משבשים את התודעה, את השיח הציבורי, פוגעים באמון במוסדות, ומשפיעים על עצם היכולת לנהל הליך דמוקרטי הוגן. הבחירות, שהן לב לבו של משטר דמוקרטי, הופכות פגיעות יותר: לזיוף, למניפולציה, להפצת מידע כוזב בקנה מידה שלא הכרנו בעבר.
השאלות כבדות משקל: איך מגנים על מבנה המשטר בעידן שבו גם מערכות חכמות משתתפות בעיצוב המציאות הציבורית? איך מאזנים בין חופש ביטוי, חדשנות טכנולוגית, והצורך לשמור על טוהר הבחירות, אמון הציבור והמשטר הדמוקרטי עצמו?

אני חושד שצריך לפני הכל להודות שזה קרב מאסף. אנחנו מוכרי הקרח. והקרח הוא עידן הדמוקרטיות המערביות הליברליות. בקיצור, עידן הקרח הולך ונגמר.

נדמה לי שהבינה המלאכותית - אם תרצו, השיא של החופש המדעי, החופש הקפיטליסטי, ושל חופש הביטוי - היא הסוס הטרויאני שיביא את שלושתם אל מעבר לקצה ויקריס אותן כליל. וזה, אני חושש, יהיה סופה של הדמוקרטיה כפי שהכרנו אותה.

“Democracy is the theory that the common people know what they want, and deserve to get it good and hard.”

אמר הסאטיריקן האמריקאי מנקן. בתרגום לישראלית זה: "דמוקרטיה זה שכל הטמבלים פה בחוץ הולכים להחליט על גורלי".

זה היה נכון תמיד. דמוקרטיה הייתה השיטה הכי פחות גרועה.

אבל בעולם שמשתנה בשל סדרת תהליכים מורכבים כל כך ומהירים כל כך - טכנולוגיה כסף אנרגיה צבא בריאות חברה ותרבות ואקלים ששלובים זה בזה - מתרחשים שני תהליכים במקביל: מצד אחד האתגרים שאיתם צריכה המדינה להתמודד מעמיקים. מצד שני, וגם יכולתו של הקומון פיפל להבין את מורכבות העניינים ולבחור לעצמו נציגים בעלי היכולת להתמודד איתם בצורה מיטבית - הולכת וקטנה. מרוב דאטה שפונה לשכל, אנשים נאטמים ובוחרים מהרגש, או מההרגל. ואני לא יוצא מן הכלל. זה גדול גם עליי.

הרעיון הכי בסיסי של השתתפות הציבור נולד לייצר לגיטימציה רחבה ותשתית להחלפת שלטון לא אלימה. אבל חכמת ההמונים בסוף היא גם התשתית לקבלת החלטות ציבוריות טובות. וזה הולך ונמוג. דמוקרטיה מייצרת תוצרים שלטוניים שאיכותם בירידה לנוכח אתגרים שחומרתם בעליה. ולכן הניסיון לשמור עליה הוא מלחמה בטחנות רוח.

במקום לשאול איך להציל את העבר שעליו גדלנו, אולי צריך לשאול איך ייראה עתיד חדש לגמרי. איך יכולה להיראות שיטה אחרת, שאולי נותנת מקום להבל פיו האקראי של האזרח דרור גלוברמן, אבל מוצאת דרך לנהל העניינים באופן שמיטיב עימו הרבה יותר מכפי יכולתו שלו ושל עמיתיו האזרחים.

אז מה האלטרנטיבה? אני לא יודע. וזה מפחיד אותי. אבל להעמיד פנים שהמערכת הנוכחית עובדת, שאם רק נגן על הבחירות, אם רק נלחם בפייק ניוז, אם רק נחזק את המוסדות. הכל יהיה בסדר? זו כבר לא כנות. זו נוסטלגיה.

אולי אנחנו צריכים להפסיק לשאול "איך מצילים את העבר" ולהתחיל לשאול שאלה אחרת לגמרי: איך ייראה משהו חדש שישמור על מה שבאמת חשוב לנו - חירות, כבוד, יכולת להשפיע על גורלנו - גם אם הוא לא ייראה כמו מה שהכרנו.