כל תרחישי האימה: איך בועת ה-AI תתנפץ לנו?

כבר אי אפשר להתחמק מזה - יוסטון, יש לנו בעיה.

מיום ליום שוק ה-AI נראה קצת פחות כמו כלכלה, וקצת יותר כמו אמונה ומזל. טריליוני דולרים מושקעים במעבדות, בשבבים ובחשמל - בעוד ההכנסות הישירות מהמוצרים החדשים מגיעות להרבה פחות. היצרנית של ChatGPT,חברת OpenAI, מכניסה היום כ-12 מיליארד דולר בשנה. היא התחייבה להשקעות של יותר מטריליון דולר בשנים הקרובות, ברכישות מאנבידיה, מיקרוסופט, אורקל, אמזון, AMD ואחרות. זה כמעט פי 100. 

איך זה יתכנס?

זה לא שהטכנולוגיה לא עובדת או לא מביאה תוצאות. אלא שרמות התחרות וההשקעה הכלכלית בה משקפות ציפיות להכנסות גבוהות פי כמה וכמה ממה שאנחנו רואים עכשיו. ההשקעות לא קשורות לביצועים של ChatGPT 5 או 7. רואים את זה גם במחירים של חברות אחרות.

יש כאן בעצם הימור קולקטיבי על כך שה-AGI אותה בינת-על, הבינה המלאכותית שחכמה יותר מכל אדם, תגיע "בקרוב". וכשהיא תגיע, היא תוכל להמשיך לשכלל ולפתח את עצמה - כי היא הרי טובה יותר גם מהמתכנתים שלה עצמה. החברה הראשונה שתצליח להגיע לגביע המוזהב הזה תהיה שווה - לפי אחת ההערכות - 1.5 קוודריליון דולר (1,500 טריליון דולר), כי היא תשפר את עצמה וכל חברה או ענף אחר בקצב אקספוננציאלי. המשמעות היא ש-OpenAI, לשם הדוגמה, תצטרך לשכנע חברות בכל העולם לפטר עובדים ולנתב אליה את ההוצאות שלהן, בצורת הוצאה על שירותי מחשוב ו-AI.

ואם זה יקרה, אומרים לעצמם כמה מהמשקיעים, גם אני רוצה חלק בקוודריליון הזה. בטח אם התעסוקה האנושית תהיה בדרך למטה. בדרך יש שאלות קטנות, כמו אם בכלל זה יקרה, מתי, ועם איזו חברה. אולי זה לא יקרה בכלל. אבל גם להחזיק כרטיס לוטו להגרלה הגדולה, עם סיכוי קטן לטוס למעלה לאירוע משנה חיים או ליפול לאפס, זו החלטה סבירה. כל עוד הגדרנו אותה ככזו. אז כשאנבידיה חוצה את שווי ה-4 טריליון דולר בדרך ל-5, ומיקרוסופט ואפל דוהרות בדרך ל-4, זה גם בגלל התחזיות העתידיות האלה - וזו ההתחלה של בועה. 

שווי החברות גם מתנפח מעסקאות מעגליות, שכולם עושים עם כולם. אנבידיה משקיעה כסף ב-OpenAI שמשתמשת בכסף כדי לקנות מעבדים מאותה אנבידיה. זה לא עדות שמדובר בקשקוש? יש עוד המון מעגלים כאלה. אותו כסף נכנס ויוצא. מצד שני, מי יכול לקבוע שאנבידיה עושה שטות שהיא משקיעה בלקוחות שלה, שבונים דאטה-סנטרים שיניעו את העתיד?

אז האם זו בועה? כנראה כן - אבל מסוג אחר מבועת הדוט.קום של שנת 2000. אז ראינו חלומות בלי הכנסות; סטארטאפים שהונפקו בבורסה טסו למעלה על תחזיות והתנפצו בנפילות של 80, 90 ו-100 אחוז. היום אלו ענקיות רווחיות (מיקרוסופט, אנבידיה, גוגל) שמושכות את המדדים למעלה. המשמעות: אם יתפוצץ, החברות האלה לא ייעלמו. יש להן המון ביזנס אמיתי ואחר. אבל הזעזוע גם לא יתפזר על אלפי סטארטאפים - אלא יזעזע מרכזי כובד, עם השלכות כלכליות ופיננסיות משמעותיות. מה קורה לעולם, לחסכונות ולפנסיות, כש-20% או 40% מערך הנאסד"ק נעלמים? כמה כואב הבום? מצד שני, כמה כואבת תהיה ההצלחה? 

כי זה עוד דבר שכדאי לזכור: בועת האינטרנט לא הייתה שגיאה בעיקרון, אלא טעות בלוח הזמנים. לקח עשר שנים עד שהאינטרנט באמת הקפיץ פרודוקטיביות ושינה את הכלכלה העולמית, ו-15 שנה עד שהבורסות "חזרו לעצמן". כי טכנולוגיה לבד זה יפה, אבל צריך אנשים שרוצים ומוכנים להשתמש בהן. או שלא צריך? 

השאלה הגדולה האמיתית כאן היא האם אנחנו בשוק "רגיל", או שהכללים משתנים לגמרי. שמכונות חכמות יותר מאנשים משנות לגמרי את חוקי הכלכלה והתעסוקה, מפרקות ואולי בונות מחדש מדינות וחברות. לקראת התרחיש הזה אין פלייבוק. הדימיון שלכם טוב יותר או פחות משלי. 

שני תרחישים תיאר לי השבוע ד"ר מיכה גודמן, ומשניהם הוא חושש. האחד של התרסקות מוחלטת של הבועה על נזקיה הפיננסיים, השני של הצלחה כבירה של הטכנולוגיה - שתייתר אותנו, ותפרק חברות ומדינות. "האם אנחנו בדרך להימור על הכלכלה או הימור על האנושות"? 

ניסיתי לתאר לו תרחיש שלישי. של הצלחה מדודה. נניח שהטכנולוגיה עובדת יפה בחלק מסוים מהחברות, אבל לא מטיסה את כל הכלכלה בו זמנית. לא מייתרת את כולם בבת אחת.

לתוך השינוי הזה, שיקיף כל מישור בחיינו, נצטרך ניהול איכותי ביותר של ענייני המדינה. מנהיגים שיוכלו לנווט את הסערה תוך הבנה עמוקה בטכנולוגיה, בכלכלה, בתעסוקה ובנפש האדם. שיוכלו למשל להטיל מיסוי כבד על הרווחים האדירים שירשמו חברות בזכות הבינה המלאכותית, ולהחזיר אותם לעובדים לשעבר שנותרו ללא מקור פרנסה. 

ייתכן שיש עולם מעבר לקשת, שבו אנחנו משוחררים מעול הפרנסה וחיינו משתפרים לאין ערוך. בשביל זה נצטרך טכנולוגיה עובדת וניהול פנטסטי של ענייני המדינה. אני לא יודע מה מהם פחות בהישג יד.