תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

"מי שיחליף אתכם בעבודה זו לא בינה מלאכותית, אלא אדם אחר שמשתמש בבינה מלאכותית. תהיו אתם האדם הזה".

בחודשים האחרונים החוכמה הזו הפכה לקלישאת לינקדאין, אבל בכל זאת השתמשתי בה לסגירת השיחה שערכתי מול קהל בתחילת השבוע. קלישאה קלישאה - היא עדיין הזיקוק הכי נכון ומדויק של מצב שוק התעסוקה היום, בקיץ 2023. 

ואז גיליתי שזה כבר לא מדויק.

מיד בסוף השיחה ניגש אלי בחור, הזדהה כמתכנת בחברת הייטק בינלאומית, וסיפר כך: "לפני כמה חודשים אמרתי לחבר שלי בצוות, אתה חייב ללמוד להשתמש בבינה מלאכותית. זה חשוב לקריירה שלך. החבר צחק. חלק מהמתכנתים למדו מאז להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לכתוב קוד, ועכשיו אנחנו מספיקים פי 2, פי 3 ופי 4 יותר עבודה באותו הזמן, כי הבינה כותבת חלק גדול מהקוד בשבילנו. ואז התברר שלא צריך את כולם. עשו קיצוצים. היינו 30 מתכנתים, היום אנחנו 24. החבר שצחק כבר לא עובד איתנו היום". 

בום.

שמעתי סיפור דומה מסטארטאפ ישראלי על צוות שירות לקוחות. מתוך צוות של חמישה נותרו עובד או שניים. בינה מלאכותית ייעלה את העבודה באופן שייתר חלק מהעובדים. 

לא נולד פה איזה איש חדש שבקיא בבינה מלאכותית ומחליף אותך בעבודה. אלה החברים שאיתך בצוות, אלה שאתה אוכל איתם צהריים כל יום, שהפכו לפרודוקטיביים יותר - על חשבונך. הם מחליפים אותך. אני מדמיין את האווירה בצוות של אנשים בתפקידים דומים. נציגי שירות, עורכי דין זוטרים, מתמחים. טכנולוגיה חדשה נכנסת, אלה שמאמצים מהר ממריאים, אלה שמתעכבים קצת (או צוחקים) הולכים הביתה. ברירה טבעית. וזה קורה כבר עכשיו.

משרדי הייטק (צילום: alex kotliarskyi, unsplash)
משרדי הייטק | צילום: alex kotliarskyi, unsplash

למודי קורונה

גם רואי השחורות בתעסוקה האמינו שייקח עוד זמן לטכנולוגיה להבשיל. האמינו שייקח עוד זמן לאנשים ללמוד את הכלים ולשנות הרגלי עבודה. ובטח שייקח זמן לארגונים להשתנות בהתאם, להכיל פנימה את הכלים, האנשים, היכולות, המגבלות והסיכונים והשינויים הארגוניים. אבל הנה - זה כבר מתחיל. 

יכול להיות שהיינו אופטימיים. שהדרמה הגדולה בשוק התעסוקה הולכת להיות הרבה יותר מהירה. ייתכן שבהערכה הזו נשכחו שני פרטים: הקורונה והריבית הגבוהה. 

הריבית הגבוהה יוצרת לחץ על חברות להתייעל ולקצץ. והקורונה לימדה את כולנו, אנשים וארגונים, להתאים את עצמנו למצב מהר. חברות ענק עברות בין לילה לעבודה מרחוק על כל הכרוך בכך. אז ללמוד טכנולוגיה יעילה חדשה? זה כבר לא סיפור כמו פעם. 

כך שהשינוי עלול להיות הרבה יותר מהיר. אם גם אצלכם משנים את החברה או מפטרים עובדים בגלל בינה מלאכותית - אני רוצה לדעת. עילום שם מובטח. 

הבוט יקבל אותך עכשיו 

הגעתם למיון? מעבר לסיבה שהביאה אתכם לכאן, אתם יודעים שאתם עומדים לסבול משעות המתנה ליחס. למה? ככה. 

אז גם לטכנולוגיה יש מה להציע: בית החולים איכילוב בתל אביב משלב עכשיו צ'אטבוט מופעל בינה מלאכותית כחלק מתהליך המיון הראשוני שלו במחלקות החירום. הבוט מופעל על ידי סטארטאפ ישראלי בשם Kahun, שמשתמש באלגוריתמים כדי לאסוף מידע מהיר ומדויק על חולים. 

אז איך זה נראה? במקום לחכות לדבר עם רופא, אתם מתבקשים לענות על שאלון אינטראקטיבי. הבוט מתאים את עצמו על פי התשובות שלכם. למשל אם המטופל מתלונן על כאבים בחזה, הבוט ישאל על כאבים בכתף שמאל או על קוצר נשימה, כדי לאשר או לשלול אופציה של התקף לב. על סמך התשובות, הבוט מבין האם יש הרבה סימפטומים שדומים להתקף לב, או שכדאי לשאול שאלות בכיוון אחר. בסוף התשאול, הבוט יוצר סיכום שאותו הוא שולח לרופא. 

היתרון כאן ברור - ככל שרופאים מבלים פחות זמן במיון ראשוני, ככה יש להם יותר זמן לדברים אחרים. יש סיכוי לאתר ולבדל בין מקרי חירום ובין מקרים אחרים, ואולי לקצר פגישות ותורים. השאלה איך אתם תרגישו עם להתכתב עם רובוט במקום לדבר עם רופאה.

בית החולים איכילוב (צילום: עודד קרני)
בית החולים איכילוב | צילום: עודד קרני

בוקר טוב עולם 

אבל מי מפקח על זה? מי דואג שהבינה המלאכותית תציע רמת טיפול גבוהה? שלא תתבלבל, תדבר שטויות, תטעה ותטעה או תיפרץ? 

לזה יש מילה אחת חשובה ומפחידה: רגולציה. הממשלה צריכה להעמיד שורה של מבחנים ותנאים. בדיוק כמו שברור לנו שמכונית לא יכולה לעלות על הכביש בלי טסט חתום ואגרה - גם משרד התחבורה אמור לפקח על מכוניות אוטונומיות, משרד הבריאות אמור לפקח על יישומים רפואיים, ומשרד הכלכלה אמור לדאוג להכשרה ותעסוקה. 

זה עוד לא קורה, אבל הבינה לא מחכה לאף אחד. היא נכנסת בעוצמה, לפעמים בבלאגן, למקומות עבודה, מוסדות ציבוריים, משרדים ממשלתיים, אכיפת חוק, בנקים, רפואה, חינוך. 

מדינת ישראל, שרגילה לגרור רגליים עשרות שנים בכל קשור לרגולציה של טכנולוגיה, דווקא זזה קדימה. במשרד החדשנות והמדע מקדמים רגולציה רוחבית על כל המשרדים, גם אם יחסית חלבית ורכה - כך דיווח Tech12.

החידוש הגדול: "מוקד ידע", שיספק הנחיה והכוונה למשרדי הממשלה השונים. כשאלה ילמדו את הנושא הם יוכלו לקבוע את הרגולציה בפועל. גם אתם שומעים כאן תהליך של 5-10 שנים? הנה עוד דוגמה מוחשית לשדרוג האדיר שהמחוקקים והרגולטורים חייבים לעבור. הזמנים של עבודת חקיקה נוקדנית ואיטית לעבר ניסוח חוק מושלם עברו מן העולם. עדיף חוק ותקנות מהירות וטובות מספיק שמתוקנות תוך כדי תנועה - כמו יזמים - על פני חוק מושלם שמתייתר רק מעצם איחורו. 

אגב, יש ממי ללמוד: מהאירופאים. יחסית אלינו, הם מצליחים גם וגם: הם הרבה הרבה הרבה יותר מתקדמים מאיתנו בהבנת השלכות הטכנולוגיה ובפיקוח עליה. אבל לפחות שהמגזר הציבורי יתחיל ללמוד. גם זה משהו.