הדייט הראשון שלי עם עדי היה ממש מגניב. המתולתלת האנרגטית זרמה איתי בטבעיות לשווארמת השבורים בצומת קינג-ג'ורג' אלנבי בתל-אביב - וצחקה איתי על מה זה אומר לתקוע שווארמה בדייט ראשון. משם כבר הכל זרם. למחרת היא לא ענתה לי יותר.
"אתה זוכר איך הרגשת?", שאלה אותי הסקסולוגית שלי ורוד. מאוכזב ומבואס, כמובן, ובעיקר לא הבנתי מה עשיתי לא בסדר, כי היא לא אמרה כלום. פשוט נעלמה.
"עכשיו תחשוב שעושים לך גוסטינג כמה פעמים בשבוע. אתה יוצר קשר ואינטימיות, נפתח, ונעלמים לך". "זו התעללות ברגשות שלנו, והכי קל להתעלל באנשים על רקע רומנטי", אמרה לי ד"ר ליאת יקיר, חוקרת בתחום הביולוגי של הרגשות. את שתיהן ראיינתי לסרט "הקרב על המוח: האלגוריתם של האהבה", שישודר ביום ראשון 9.4 אחרי החדשות בקשת 12.
למה באת? מה את באמת רוצה? קשר רציני? קשר רציני ללילה? משפחה וילדים? קשר לצד המשפחה והילדים?
אל תנסו את זה בבית
הנה כבר המניפולציה הראשונה של אפליקציות הדייטינג. זה כמו לחפש נדל"ן לרכישה ולילה בצימר באותו אתר. זה לא באמת הגיוני. מה עוד לא הגיוני? שכל כך הרבה אנשים ונשים, בעולם ובישראל, באים בעקבות הבטחה למשהו מאלה, ורובם הגדול יוצא עם פחות קשר, פחות סקס, ויותר בדידות, שנאה עצמית, וזמן מבוזבז.
כמו שאר הסרטים בסדרת "הקרב על המוח" - גם זה לא סרט על טכנולוגיה. הוא סרט על מה קורה לבני אדם כשהם פוגשים טכנולוגיה. אילו מניפולציות מופעלות עליהם בשם המודלים העסקיים. ההשלכות עצומות, מפתיעות ובעיקר לא מתוכננות. למשל - היעלמותו של הדייט השני.
דייט שני הוא שונה לחלוטין מדייט ראשון, מדגיש הפסיכיאטר ד"ר אילן וולקוב. הוא כולל כבר מידה של מחויבות, חשיפה, ציפיות וחשש להיפגע. ואולי הכי קשה - הוא כבר דורש מאיתנו להתחיל לחשוב על פשרות. כי כמה דייטים ראשונים כבר הולכים מושלם? "90 אחוזים מהזמן אני לא מגיעה לדייט שני בגלל הפחדים שלי", מודה נועה כסיף, בת 36 שסיפרה בגילוי לב על חייה של רווקה בתוך האפליקציות. "יותר קל להגיע לדייט ראשון ולהריץ את כל המרתון הזה שוב ושוב מהתחלה".
"משהו קטן לא מצא חן בעיני, אני מעיפה אותך ועוברת לדייט אחר", מסכימה לילך נביא בת ה-27. ומיתר חן בן ה-32 מסכם: "בעשר השנים שאני באפליקציה, אני זוכר עשר בנות מעניינות באמת". זה הרבה, זה מעט? זה מה שרצית? שאלתי אותו. "זה עשר בנות יותר מאשר בלי האפליקציה, כי ברחוב אני רואה המון בנות ועם כולן אני לא מתחיל". "האם היית מכניס ממליץ לאחותך הרווקה להתקין אפליקציית היכרויות?", שאלתי את מיתר, לילך, נועה וכל הרווקים והרווקות שהתכנסו בסרט. התשובה הייתה ברורה: "אל תנסו את זה בבית".
ככה מפרקים מדינה
שמתם לב שראש השב"כ מפרסם טקסטים שפעם היינו שומעים ממחנכת כיתה ח'? מזהיר את הילדים - אותנו - משפה לא נאותה, מפילוג, מסכנות הרשת. הוא עושה זאת כבר לא מעט זמן, והוא לא היחיד בצמרת שמזהיר מכל הלב.
כבר בספטמבר, כשהבחירות האחרונות החלו להתחמם, התריע ראש השב"כ רונן בר שהפילוג וחוסר היציבות מעודדים ארגוני טרור ומחבלים. השבוע, באזכרה לנשיא השישי חיים הרצוג ז"ל, אמר ש"השפה, ההדרה, הפילוג, הקלות הבלתי נתפסת של ההשמצה ברשת - עלולה להוביל לאסון שלא נצליח להתאושש ממנו".
האצבע מופנית אוטומטית אל האנשים מכל הקשת, שמתבטאים בגסות ובאלימות. אולי גם אל פוליטיקאים שלא חוששים לשקר בלי אלוהים. לפעמים גם אל הילדים שלהם, שמתבטאים בגסות בעצמם או מנצחים על מקהלות של אלימות מילולית.
נמלט מראש השב"כ
אבל הגורם הכי חשוב שמלבה את הסכנה הזאת נמלט באפילה, אפילו מעיניו החודרות של ראש השב"כ. זה האלגוריתם עצמו. אלה החברות המסחריות שמחליטות בעזרתו מה כולנו נראה, מה נחשוב ומה נרגיש. וכן, זה עובד, עובד בענק. כשעשרות ומאות קולות מספרים לכם מבוקר עד לילה שאנשי הימין תומכי הרפורמה המשפטית הם פאשיסטים שכל רצונם לפרק את הדמוקרטיה לטובת חילוצו של האישי של נתניהו - או שמתנגדי המהפכה המשטרית הם פריווילגים שמעוררים מרד סרבנות כי הם לא מקבלים את תוצאות הבחירות - הם משכנעים אתכם בתמונה קיצונית חד מימדית שלא מותירה שום מרחב או מוטיבציה לשיחה, הקשבה או הבנה. כך נולד גם הזלזול המובנה בשיחות שמתקיימות עכשיו בבית הנשיא. זה הרי רק לפרוטוקול, נכון? שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. ככה מפרקים מדינות. ושלא תהיה טעות, אני לא מעל זה, ולא יותר טוב מאף אחד אחר, ולא חסין למניפולציה.
אם אתם רוצים להבין איך פייסבוק, גוגל, אינסטגרם וכל האחרות מרוויחות מיליארדים מקידום שקרים וזעם לתוך המוח שלכם, מוזמנים לסרט השלישי בסדרת "הקרב על המוח" על קיטוב ושנאה.
ממשלת ישראל מציגה: התכחשות
בעקבות ההפיכה המשפטית עלולה כלכלת ישראל עלולה להפסיד עד 50 מיליארד שקל בכל אחת משלוש השנים הקרובות, קובע בנק ישראל. זה אובדן של 2.8% מהתמ"ג, שאפשר לתרגם אותו להפסד לא ישיר של 17 אלף שקל למשפחה. הפגיעה הזאת כבר איתנו: העלייה בפרמיית הסיכון של כלכלת ישראל כבר הפכה לקושי לגייס השקעות זרות ולעלייה תלולה בהוצאות הביטוח של כל מי שסוחר עם ישראל. במקביל, קובע ה-OECD שעצמאות מערכת המשפט בישראל חיונית למאבק בשחיתות, מזהיר שיש לסגת מסבסוד אברכים ושלל המלצות נוספות בתחומי הניהול הכלכלי, שישראל מקפידה להתעלם מהן.
נתוני ההשקעות בהייטק לרבעון הראשון, שנחשפו השבוע, מראים צלילה חדה מאוד בהיקפי ההשקעות בחברות סטארט-אפ, שהסיגה את ישראל כמעט עשור לאחור. חשוב לציין, שקשה עד בלתי אפשרי לברר מה מהירידה קשור במיתון העולמי ובעליית הריבית, ומה נובע מהחשש מהשלכות ההפיכה המשפטית.
כלכלת ישראל לקראת ירידה חדה, וכולנו נרגיש את זה.
אבל הנקודה החשובה היא זאת: ממשלת ישראל לא צריכה לקבל החלטות לפי המלצות ה-OECD. לא הוא נבחר לנהל את המדינה. גם בנק ישראל ואנשי האוצר יכולים לפרסם הערכות, אפילו התרעות - אבל לא הם מקבלים החלטות. מותר לממשלה להחליט שהיא מוכנה לשלם מחיר כלכלי על אימוץ מדיניות חשובה בעיניה מותר לצעוד בעיניים פקוחות לתוך שינוי מדיניות שכולל נסיגה כלכלית. מה שלא מותר לה לעשות - זה להתכחש, להתעלם ולשקר. וזה מה שעושים שרי הממשלה, שמתעלמים מההערכות כאילו לא היו, או תוקפים את הגופים שמאחוריהם. כאילו שאם יתקפו את המספרים, הם יתנצלו ויחזרו בהם.
אחרי אחד הדיונים הסוערים באוצר, סיכם השר בהודעתו כי "הוצגו הסיכונים וההזדמנויות של הרפורמה" וסיכם בציוץ: "הרפורמה טובה לכלכלה, נקודה". הוא עצמו היחיד שחושב כך. שיהיה לנו בהצלחה.
היהירות והפוזיציה של מרידור וחבריו שחושבים שהם, ורק הם, יודעים הכל פשוט מדהימה. פעם אחר פעם הם מהלכים אימים ויוצרים תבהלה ופעם אחר פעם התחזיות שלהם מתרסקות אל קרקע המציאות, וחוזר חלילה.
הרפורמה טובה לכלכלה. נקודה. https://t.co/INzDn5kcmk pic.twitter.com/7GWkORxk1n