צריך להודות: רוב התחזיות שמנבאות AI שוות לתחת

ספינת השוטים

למה רוב התחזיות שמנסות לנבא את החיים תחת הבינה מלאכותית שוות לתחת?

כי לשקלל יחד המון שינויים תזזיתיים זה כמעט בלתי אפשרי. הבעיה שהם ישפיעו על העבודה, הפרנסה, החיים והבריאות שלנו, ועל מה לא.

תחשבו על הטכנולוגיה שכבר זמינה לנו. ה-AI הזה לבד, בלי שיפורים, מתאים לכל כך הרבה שימושים בתעשיות שונות, שאת ההשלכות קשה לנבא.

על זה תוסיפו את שיעור ההצלחה של כל יישום כזה (משנה חיים או כישלון טוטלי?). זה תלוי באין-ספור משתנים, טכנולוגיים, כלכליים ואנושיים. בהצלחה עם זה.

אבל הכי קשה זה לנסות לנבא את קצב השיפור של הבינה המלאכותית. פתאום זה זוחל, פתאום זה קופץ. אבל תמיד תזזית לא לינארית.

וזה בדיוק מה ששולח את תקשורת הטכנולוגיה, שאני חלק ממנה, להתאבסס על תחזיות שמנסות לחזות את הבלתי ניתן לחיזוי, את קצב ההתקדמות ואת ההשפעה שלו על החיים שלנו. ובאמת ששיעור הפגיעה של התחזיות האלה הוא די סטטיסטי. בסך הכל, כולנו בני אדם נורמלים שמנסים להתמודד עם אי הוודאות. ולא בהצלחה.

רקור-מה?

וזו רק ההתחלה. בחודשים האחרונים נראה שאנחנו מתקרבים יותר ויותר ליכולת של בינה מלאכותית לשפר את עצמה בעצמה. שיפור עצמי רקורסיבי.

המילה "רקורסיה" הולכת לשחק תפקיד חשוב בחיים שלנו. אם אתם לא על זה - קבלו: רקורסיה זה תהליך שחוזר על עצמו בלופ. למשל: לפתוח בבושקה (מטריושקה, לקוראינו דוברי הרוסית). בפנים היא מחכה שוב בגרסה מוקטנת. ושוב ושוב.

למשל: ריבית דריבית. קיבלת 4% על 100 שקל, יש לך 104. עכשיו תשקיע אותם שוב, יהיו לך 108.16 שקלים. זאת רקורסיה עולה. שתי מראות כשאתה ביניהן. לבדוק מי יהודי (אם אמא שלו יהודיה. ואמא שלה. ואמא שלה).

וקלוד מחדד לי: רקורסיה תמיד צריכה תנאי עצירה, אחרת היא תרוץ עד אין-סוף. כמו שהבבושקה נעצרת בהכי קטנה שכבר לא נפתחת.

היות שבינה מלאכותית כותבת תוכנה, למה שלא תכתוב בעצמה את התוכנה שכותבת בינה מלאכותית?

הנה לכם תהליך של שיפור עצמי רקורסיבי (recursive self-improvement): מערכת שמשפרת את עצמה, ואז הגרסה החכמה יותר משפרת את עצמה שוב, וכל סבב מאיץ את הבא אחריו. זה ישתפר וישתפר, כל שלב מפעיל גרסה משופרת של עצמו, רק שאין כאן בובה אחרונה ברורה. וזה מה שהופך את החיזוי - הטכנולוגי, הכלכלי, התעסוקתי, החברתי - לבאמת בלתי אפשרי.

אפילו הם הודו

בפרק האחרון של הפודקאסט "בזמן שעבדתם" דיברנו דני פלד ואני על מה שקורה לתחומי המדעים: אחרי שבינה מלאכותית פתרה בעיות שעמדו שם עשרות שנים, אפילו מתמטיקאים דגולים נאלצים להודות, שיש לבינה המלאכותית המון מה להציע בפיתוח מדעי. והיא עושה זאת בדרכים שאף אחד מהמוחות האנושיים הגדולים של ימינו לא דמיין בכלל. זה לא עתידות: זה עכשיו.

אבל מה אכפת לכם מתמטיקה?

עם מתמטיקה יותר טובה תוכלו להשקיע באופן יותר רווחי, לאכול מזון יותר איכותי וזול, לעמוד פחות בפקקים, ליירט יותר טילים. מתמטיקה יותר טובה תעזור לפתח יותר מהר וזול את התרופה שתציל אתכם.

אז הנה עוד דוגמה לאיך שיפור עצמי רקורסיבי עשוי להשליך על כל כך הרבה תחומי חיים, שאין שום דרך למדוד מעכשיו.

שלא תבינו, מתמטיקאים רבים סולדים מכל הרעיון הזה. אבל רבים אחרים כבר קוראים להכיר בעובדות. מה לעשות, יש כאן חתיכת יצור מדעי (בינה מלאכותית) שמפתחת מדע חדש. בתור איש מדע, אתה בעד או נגד?

יא מנרמלת

שמעתם על עינת בר? או על באבי מויאל? אחינועם בר חושפת בגלגל"צ כוכבי פופ ים-תיכוניים ב-AI, ואת מי שמאחוריהם. היא התייחסה לקולות, למוזיקה, אפילו למעריצים שעוקבים אחרי הזמרים הסינתטיים האלה. אבל לא הסתייגה ממוזיקאים של בינה מלאכותית.

בתגובות מצאתי את אמיתי קורץ, מוזיקאי מחונן על אמת, שכתב לה: "למה זה טוב? למה לנרמל את השטויות האלה? ועוד כמנחות בתוכנית מוזיקה? בחיאת".

ואני באמת מתלבט. מצד אחד אני משתתף בהרכבים מוזיקליים וצורך מוזיקה, ושום מוזיקאי בינה מלאכותית לא מעניין אותי. מצד שני, בקטע הטכנולוגי, אם המתמטיקאים כבר מכירים בתרומה הייחודית והמשמעותית של המכונות האלה למתמטיקה - למה שהמוזיקאים ייתקעו מאחור? מי אמר שזה לא בסדר? מה הבעיה "לנרמל" אם אלה לא שטויות, אלא מוזיקה טובה שאנשים אוהבים?

המוח שלי מוכן לקבל, אבל הבטן, אם להגיד את האמת, עדיין קצת נגעלת וקצת בזה. אולי מה שצריך זה לשמוע שיר אחד טוב שיצר AI. אבל באמת טוב.

סמבה מוצרט

הדבר הכי מגניב ששמעתי בימים האחרונים זה הרילס האלה של אמיתי קורץ: מוצרט, שופן ובטהובן בסמבה ברזילאית מתפוצצים עם מיליוני צפיות באינסטגרם, כולל הומאז'ים ורילזים של מוזיקאים זרים שמלמדים איך לנגן את העיבודים המהממים שלו. הכל בתוך שבוע.

100% של יצירתיות וגאונות אנושיות. התפקיד של AI בסיפור הזה הוא מאוד מוגבל: לחבר את הגולשים הנכונים ליצירתיות האנושית של קורץ. לזה אנחנו רגילים. אבל עכשיו רק 2026. חכו ל-2028.