תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1
זה צריך להיות כל כך פשוט. מישהו טינף עליכם ברשת? אתם מצלצלים כוכבית-פייסבוק, "שלום כאן מירית מפייסבוק ישראל, איך אפשר לעזור"? "היי מירית, אני עצבני טילים כי מישהו חשף עלי פרטים אישיים וטינף עליי אצלכם ברשת. בבקשה תחסמו את זה כמה שיותר מהר. הנה הפרטים". ומירית מקשיבה לתלונה, מחליטה אם הוא מפר את כללי הקהילה שפייסבוק עצמה קבעה, ואם כן - מורידה אותו מיד. טיקטוק, יוטיוב, טוויטר? אותו דבר. פשוט לאללה, לא? 

זה מה שכתוב בהצעת החוק שכתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה, ואנחנו בנקסט ו"גלית ויואב" מקדמים בקמפיין "מנקים את הרשת". אחרי ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב (ישראל ביתנו) ושמחה רוטמן (האיחוד הלאומי), שהיו הראשונים לתמוך, הצטרפו השבוע גם הח"כים צחי הנגבי, מיקי זוהר ואופיר אקוניס (ליכוד), יצחק מאיר הלוי (תקווה חדשה), לימור מגן תלם (ישראל ביתנו), משה ארבל ואוריאל בוסו (ש"ס). 

חוק יותר טוב

לא, זו לא המצאה פרועה שלנו בישראל. כל העולם נע בכיוון הזה. אירופה מקדמת חוק דומה. השבוע הודיע ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, שיעביר חוקים שיכפו על רשתות חברתיות להסיר תכנים שפוגעים בגולשים. יותר מזה: הרשתות יחויבו לחשוף גולשים אנונימיים שמטנפים בעילום שם - כדי לאפשר לנפגעים לתבוע אותם. קולטים? אם תטנפו על מישהו בשם בדוי, זה לא יגן עליכם. וכן, באוסטרליה מתכוונים גם לחייב את הרשתות החברתיות להקים מוקדים שיטפלו בתלונות גולשים. נשמע מוכר, תודו.
האוסטרלים חלוצים בקרב לריסון הרשתות החברתיות ולא מאתמול. אבל עד כה, חלק מהחוקים שלהם לא באמת פעלו - בעיקר אלה שניסו לקבוע מה מותר לומר ומה אסור. "החוק שאנחנו מנסים לקדם בישראל טוב יותר מהחוק האוסטרלי", אומרת ד"ר שוורץ אלטשולר. "כי מה שצריך לייצר זה 'מנגנון הודעה והסרה' - אם מישהו טינף עלי, אפשר להודיע והרשת חייבת להסיר. אי אפשר לחיות יותר עם המצב שגם אם התלוננתי על טיקטוק ופייסבוק, אני מקבלת מענה לקוני ואוטומטי. אני רוצה מישהו שיהיה מחויב לענות במהירות. אבל אני לא רוצה לקבוע בחוק איזה תוכן צריך להסיר ואיזה לא. את זה קובע החוק הפלילי במדינת ישראל, והרשתות עצמן בכללי הקהילה". 

אז ח"כיות וח"כים יקרים, אנחנו יודעים שגם אתם סובלים מהשמצות וטינופים ברשת, בעילום שם או בשם מלא. זה לא חייב להיות ככה. אתם מוזמנים להצטרף ליוזמה. אגב, הרשתות החברתיות מוזמנות לקחת בעלות ולשמוט לנו את השטיח מתחת לרגליים במהלך פשוט אחד - תקדימו את הרגולציה. פייסבוק-מטא, טיקטוק, טוויטר - תקימו בעצמכם מוקד כזה עוד לפני אישור החוק. נכון, זה מסורבל ויקר, נכון. אבל זו עדיין טיפה בים הכסף שאתם מרוויחים בישראל. ואם גם אתם נפגעתם וניסיתם להתלונן לרשתות החברתיות - אנחנו רוצים לשמוע על זה. שלחו לנו וואטסאפ ל-037676346. 

הטעות של השב"כ

קשה לספור את כל השגיאות והפאולים בהפעלה המחודשת השבוע של כלי האיכון של השב"כ לאיתור חולים בזן הקורונה החדש.

נשאיר את הפוליטיקה לסוף. קודם עובדות:
ראשית. השימוש בכלי האיכון הסלולרי של השב"כ הוא חודרני וחריג בכל מידה. הוא מפעיל כלי מודיעין צבאיים שמיועדים נגד מטרות טרור מסוכנות - כלפי אוכלוסיה אזרחית נרחבת. הוא מייצר מצד האזרחים חשש ואי אמון. באפריל 2020 כשהוא הופעל על ידי הממשלה הקודמת, הקורונה עוד היתה גוש אדיר של פחד וחוסר ודאות שהתגלגל לפתחו כל אדם, כל משפחה, כל ממשלה בעולם. אפשר איכשהו להבין את הנטייה אז להפעיל את כל האמצעים – כדי להציל חיים.

הרבה עוד לא ידוע על הזן החדש, אבל כנראה שמחוסנים יחוו גם את המחלה הזו בקלות. ד"ר אלרעי פרייס אמרה שהמטרה היא לא להציל חיים אלא לעכב את התפשטות המחלה. האם זו סיבה מספיק טובה לכלי כל כך חודרני? לא בטוח.

בינתיים, הלחץ הציבורי עשה את שלו ובנט והורוביץ הודיעו על ביטול ההחלטה.

איכוני השב"כ
איכוני השב"כ

יעילות מזעזעת

מה עוד ידוע היום שלא היה ידוע לפני שנה וחצי? שהיעילות של הכלים האלה בעצירת המחלה היא במקרה הטוב - מזעזעת. כלי האיכון הסלולרי איתר 8-9% מהחולים. טיפה בים. מי שאיתר 90% מחולים בקורונה הם התחקירים של האחיות האפידמיולוגיות ובדיקות קורונה. והכי מזעזע: שרוב רובם של המבודדים - 66% - נשלחו לבידוד בטעות. כמעט 900 אלף איש ואישה שהולחצו, נבהלו, עצרו את החיים שלהם ושל המשפחות שלהם, לחינם. מיליארדי שקלים של תוצר הלכו לפח. עם מספרים כאלה, המאמץ הזה מיותר.

זה לא הכל. התנועה לזכויות דיגיטליות כתבה לוועדת החוץ והבטחון ש"השימוש באיכוני השב"כ מביא לנזק כפול ומכופל: איכוני השב"כ גורמים להסתמכות יתר על טכנולוגיה שביצועיה בינוניים, שנית, הם מונעים פיתוח טכנולוגיות אלטרנטיביות טובות יותר, ושלישית פוגעים באמון הציבור, וללא אמון הציבור דינן של חקירות אפידימיולוגיות להיכשל.

אמון הציבור החמקמק הזה - חשוב אפילו יותר ממאומת יותר או פחות. הציבור נזהר מלשתף פעולה עם הממשלה. ואותם פוליטיקאים שהתנגדו לו בחריפות אז, מקדמים אותו היום. היום, כשאין הוכחות שהאיום של הזן החדש כה גדול, ויש הוכחות לכך שהכלי של השב"כ כמעט ולא מועיל בדבר. מה אתם מפעילים את נשק יום הדין בגלל 2 או 4 מאומתים ו-11 חשודים, התרעמה פרופ' קרין נהון. מה מפעילים? כי מרגע שאמצעים נגד-טרור הופעלו בפעם הראשונה מול אזרחים, כבר הרבה יותר קל להפעילם שוב. אין יותר מדרון חלקלק מזה.