ברכות לחבר הכנסת המצטיין מיקי זוהר, שדבק במטרותיו ולא מוותר. שמשיג אותן למרות כל המכשלות. השבוע, נראה שח"כ זוהר הצליח להשיג את המטרה שעבורה פעל כל כך קשה: לקדם חוק על שמו שכתובות בו המילים "אינטרנט", "קטינים" ו"פורנו". 

המטרה הושגה. החוק מקודם.

אבל שום קטין לא ייחשף פחות לפורנו. האדם היחיד שאולי ירוויח משהו הוא גבר בן 38 ששמו מיקי מכלוף זוהר. מה הרווח? כמה קולות בפריימריז. וגם זה לא בטוח.

לצידו, יש גם כמה חברות עסקיות שעשויות להרוויח מהחוק - ספקיות האינטרנט, שיקבלו בחסות החוק שני שקלים על כל מנוי מסונן. זה דווקא יכול להגיע לכמה מיליוני שקלים, על חשבוננו.

ללא צנזורה, מגבלה או חסימה

בהיותו אדם אינטליגנטי, חזקה על מיקי זוהר שהבין כבר מזמן שהמטרה שעליה הצהירו הוא ושולי מועלם מול כל מיקרופון - למגר את צריכת הפורנו בקרב ילדים - איננה בת השגה, בטח לא בדרכים שהוא קידם. בשבועות האחרונים נאלץ זוהר להחליף הצעות חוק בשרשרת, אחרי שגילה את עוצמת ההתנגדות והאש שההצעות ההזויות שלו עוררו. לחסום מכאן, לחסום משם, לחסום לחסום לחסום. ההצעות האלה אפילו לא אפשריות ברמה הטכנית. אבל הן כן היו משיגות פגיעה בפרטיות, בחופש הביטוי, בחופש האינטרנט ובתקשורת בין הורים וילדיהם.

וכך, הצעת החוק שעברה בוועדת הכנסת השבוע לא כוללת שום צנזורה, הגבלה, חסימה או רישום. היא מחייבת את ספקיות האינטרנט להזכיר למנויים שיש אפשרות לסנן. זה הכל. זה מה שנשאר מחוק הפורנו: מייל תזכורת שהולך לספאם כפול שלושה. צעד קטן מאוד, אבל לפחות בכיוון הנכון.

כי פורנו זה חרא, ופורנו מול ילדים זה חרא בריבוע. יש מה לעשות. למדינה אסור לצנזר, אבל לעודד הורים לבחור בסינון - זה לגמרי לעניין. אם המדינה רוצה לעשות משהו טוב - שתיקח את מדריך הסינון הזה להורים, שפרסם עמיתנו שגיא כהן בדה-מרקר ותנגיש אותו לכל ההורים במדינת ישראל. הנה, ככה עושים את זה, קלי קלות, אל תגידו לא ידעתי.

לגרזן את הפקס

ככה קוראים באנגליה ל"נמאס מהפקס" שלנו: AXE THE FAX. מהחודש הבא, אסור לקנות מכשירי פקס חדשים במערכת הבריאות הבריטית. שר הבריאות האנגלי אסר על רכישה של מכשירי פקסימיליה חדשים, והודיע שבמרץ 2020 לא יהיו יותר פקסים במערכת בכלל. כמו שאנחנו התעקשנו כאן על חוק שישים סוף לפקס כאמצעי התקשורת המוביל במדינה, מסתבר שגם באנגליה צריך להילחם בפקס, כי אנשים מסרבים להרפות.

אם שכחתם, בישראל אושר החוק סופית ביולי האחרון - החוק שאוסר על קופות החולים ועל בתי חולים לאלץ אותנו להשתמש בפקס, וגם על משרדי הממשלה, צה"ל והמשטרה, עיריות ומועצות מקומיות. הם חייבים להציע אלטרנטיבה דיגיטלית הגיונית. מייל, אפליקציה, משהו. אז יש חוק - אבל התלונות ממשיכות לזרום אלינו.

נחום לינוויסקי התבקש מקופת חולים מאוחדת לפקסס את הטופס הזה לרופא בקופה. במאוחדת אומרים לנו שזה לא נכון, והיתה לו אופציה דיגיטלית. נחום אומר את ההיפך. קיבלנו גם עוד כמה תלונות. אז נכון שיש בחוק עוד כמה חודשים של התארגנות, אבל אני באמת שואל - קופות חולים, בנקים, חברות ביטוח - למה אתם מתעקשים לתת שירות גרוע לציבור? למה אתם נצמדים לפקס הזה? למה אתם מחכים שהמדינה תכופף לכם את היד, ולא מתקדמים בעצמכם ומציעים שירות מעולה לציבור?

(הערה חשובה: אנחנו לא אומרים שצריך לזרוק את הפקס מהחלון. גם החוק לא אומר את זה. עבור מי שמעדיפים לפקסס, תמיד יהיה איזה מכשיר בפינה).

וידוי קטן

כמי שכותב ומרצה כל כך הרבה על כמה שאנחנו מכורים לרשת ולסמארטפונים, וכמה זה נורא שאנחנו כל היום מול המסך - חשבתי שזה מעולה שעכשיו כולנו יכולים לבדוק כמה זמן בדיוק היינו בטלפון ומה בדיוק עשינו. יש לנו כזה שעון בתוך הטלפון, גם באייפון וגם באנדרואיד. אבל מאז שהוא הגיע בעדכון האחרון, האמת שאני לא נכנס לבדוק. אני לא מכיר אף אחד שנכנס לבדוק. למה לא? כי התשובה מבאסת, אז מדחיקים.
באמת, מה אני אגלה שם? שאני 12 שעות מדי שבוע בוואטסאפ? 3 שעות וחצי בשבוע בפייסבוק? שעתיים וחצי על שחמט?

אז אני רוצה לשנות את זה. אני לא מדבר אפילו על להפחית. רק כן להסתכל על השעון, כן לשאול את עצמך אם זה הגיוני, חצי יום בוואטסאפ כל שבוע. שש שעות וחצי מול המסך מדי יום.

יודעים מה, בואו נעשה משחק ניחושים קטן. נחשו כמה שעות אתם מול המסך ביום - ואז תבדקו בטלפון מה האמת. מה יצא? נשמח לשמוע מכם בעמוד הפייסבוק של נקסטר. ואל תשכחו צילומי מסך.