תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

בשבוע שעבר הגיע אלי בדרך עקלקלה מכתב שרימז על סיפור ביורוקרטי, אפור, ומרגיז בטירוף: זוכרים את מחשב העל שאנבידיה הודיעה שתבנה בישראל בהשקעה של מיליארדים? השקעה חשובה כל כך לישראל דווקא עכשיו, שאפילו שר האוצר התגאה בה? 

אז לא בטוח שזה ילך כמתוכנן, כי לפי המסמך, חברת חשמל נסוגה פתאום מההבטחה שלה לספק חשמל לחלק ממחשב העל הזה, שאמור לקום באזור התעשייה מבוא כרמל עד דצמבר 24. פתאום היא הודיעה, כלאחר יד, שומעים? לא נספיק ל-2024. אנחנו מזיזים בשנה. דצמבר 2025. 

ומה אם הדחייה תבריח את כל המחשב הזה למדינה אחרת? עשיתי כמה בירורים, ראיתי עוד כמה מסמכים. חברת החשמל בתגובתה האשימה את כולם. זה לא אנחנו - זו המנהלת, זו ועדת התכנון האזורית. אז אנבידיה תעמוד עם פרויקט של מיליארדים ותחכה למחול של בירוקרטיה והאשמות הדדיות בין רשויות בישראל? פרסמתי הכל כאן בטור, בניוזלטר שלי ובטוויטר. 

מרגע הפרסום - הכל תקתק כמו שעון, הכי מהר שאי פעם ראיתי. מנכ"ל חברת חשמל נפגש עם יו"ר התאחדות התעשיינים, והוריד הוראה לעובדיו: תדאגו שיהיה חשמל במועד שהובטח. אחריו התערב בסיפור שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ, והזמין את מנכ"ל חברת החשמל ואת מנכ"ל אזור תעשייה, והחתים אותם על התחייבות לאנבידיה - יהיה חשמל במועד המקורי. רק תבנו את מחשב העל שלכם.

אז לפרסם זה קל - ולייצר חשמל במועד זה קשה. אבל הפרסום בעצם חתך דרך הבירוקרטיה והביא את ההחמצה המתבשלת לידיעת החלונות הגבוהים. והם פעלו בדיוק כמו שממשלה אמורה לפעול - מהר ובאופן נחרץ לטובת כלכלת ישראל. אנחנו צריכים כאלה השקעות עכשיו, בישראל, בדיוק בתחום הזה.

ישראל כ"ץ עם מנכ"ל חברת החשמל ונציג אנבידיה (צילום: דוברות משרד האנרגיה והתשתיות)
שר האנרגיה והתשתיות, חה״כ ישראל כ״ץ, ומנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, פגשו את נציג חברת אנווידיה, עופר פז | צילום: דוברות משרד האנרגיה והתשתיות

ההחמצה שבדרך

ומצד שני: היינו ככה קרובים. היה לנו כל מה שצריך, אבל דיברנו במקום לעשות, התברברנו במקום להתמקד, ועכשיו מדינת ישראל נשארה עם החמצה כל כך מרגיזה. איפה אתם רוצים להיות - ליגת העל של כלכלות העולם, או ליגה ג'? כבר לפני חמש שנים כולם ידעו שבינה מלאכותית היא העתיד ושישראל חייבת להוביל. כי הטכנולוגיה שמתפתחת עכשיו בטיל הולכת לשנות כל תעשייה שאנחנו מכירים. אז הוקמה ועדה, עם אנשים טובים - פרופ' איציק בן ישראל והמון מומחים, שב-2020 שחררה דוח רציני - והמליצה להשקיע 10 מיליארד שקל כדי להיות ליגת העל - לטובת כולנו. להשקיע במחקר, במחשבים חזקים מאוד, בסטארטאפים. ביולי 22 - לפני כמעט שנה - פורסם כי ישראל גיבשה "תוכנית לאומית לבינה מלאכותית", והשבוע התברר שהממשלה השקיעה בבינה מלאכותית רק עשירית ממה שהמליצו המומחים. עשירית.

בינתיים העולם דוהר. אנחנו ליד המסלול, שותים קפה שחור. הפער נפתח. עכשיו כבר מדברים גם על סכנות: אפליה, כלי נשק אוטונומיים, פייק ניוז, קץ האנושות. גם שם בעולם כבר מקדימים אותנו. בארה"ב ובאירופה נערכים להגן על הציבור מהנזקים האפשריים. בעולם נמצאים קילומטרים קדימה, ואנחנו - גם אם נרוץ הכי מהר - פספסנו שנים יקרות לאללה. ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בתחום, קוראת לישראל "מדינה שהיא גם פגיעה לאיומים - וגם הפוטנציאל שלה ליהנות מהתחום הולך וקטן. מדינה קטנה בחוסר תיאום גדול". אני לא בטוח שיש משהו שמתאר יותר טוב את המדינה.

לפשוט את העור 

"פונה בהמשך לכתבת התחקיר האחרונה שלך ולסרטון בנוגע לעוקץ של אתר ההימורים - ה “CsGoRoll”. החודש שעבר אמא שלי קיבלה עדכון שהחיוב העתידי שלה בכרטיס האשראי הינו 65 אלף שקל. לאחר שנשמתה חזרה אליה היא החלה בבדיקה מעמיקה בחיוב כרטיס האשראי שלה ואז הסתבר שכל הסכום הוא על חיובים באתר עבור מטבעות ותיבות.
"אחי הקטן בן ה -15 שיחק אחרי שצפה ביוטיוברים המדוברים בכתבה והיה מבקש מדי פעם לרכוש ב-20 דולר. לא ביותר מכמה מאות שקלים. לאחר שגילתה את הדבר, אמי היא פנתה לחברת האשראי וביקשה הכחשת עסקה. אתמול חזרו בתשובה שאין מה לעשות בנושא. אני לא הייתי מודע לגודל ההתמכרות של אחי וחבריו למשחק. אני פונה אליך אליך לבקשת עזרה לנוכח הממצאים שכתבתי לך".

"הפסדתי בהימורים 20 אלף שקל. חבר שלי הפסיד 25 אלף שקל"; "טוב שנזכרתם, אנחנו מהמרים מ-2015"; "הייתי מהמר כשהייתי בן 14. האתרים האלה משווקים את עצמם לילדים, גם אם הם אומרים שלא".

"גם אני הפסדתי בהימורים על סקינים. הייתי בן 15-18. במצטבר 500 דולר כזה. נהניתי מזה מאוד ואדם אחר שלא מבין שזה בעייתי בקלות עשוי להיגרר ולהמר סכומים יותר משמעותיים… הזוי איך שמאפשרים לילדים להמר ככה. 

איך הצלחת לשלם בכלל בגיל הזה?

"הייתי משחק אז הרבה קאונטר סטרייק, והצלחתי לשכנע את אבא שלי לחשוב שאני קונה שיפור למשחק.כולם עשו את זה. מבחינתנו זה היה משחק ולא ׳הימורים׳ למרות שמן הסתם זה כן". 

העדויות ממשיכות לזרום בקצב למערכת נקסט: צעירים, חלקם קטינים, מהמרים דרך קבע באופן שהמשטרה לא מצליחה לעצור, ואפילו לא להבין שיש כאן הימור. יוטיוברים מעודדים אותם, לכאורה משדלים, לפעילות של הימורים. (מוזמנים לעבור על התגובות הגלויות כאן.

@drorgloberman גם אתם הפסדתם כסף אחרי שיוטיוברים שידלו אתכם להמר על סקינים של CS? דברו אלי. חסיון מובטח. מתוך @@קשת 12@@Next@@Shoham El Kedem@@Zohar Israel ##csgo##csgoskins ♬ original sound - Dror Globerman | דרור גלוברמן

איזה הימורים? זה רק טיפה מתוחכם. במשחק המאוד פופולרי קאונטר סטרייק אפשר לקנות "סקינים" - תוספים כגון בגדים ואביזרים לדמות שלך במשחק. הסקינים האלה הם סחורה דיגיטלית, שווי כסף למעשה. סביבם נפתחה תעשייה שלמה, שכוללת חלפנות, בורסת קניות ומכירות יד שנייה, וגם אתרי הימורים, שבהם הסקינים הם הז'יטונים. 

איך הצעירים הגיעו לאתרים האלה? באדיבות יוטיוברים, חלקם ישראלים, שמקדמים את ההימורים האלה. הם משחקים בשידור חי ומציעים קודי הטבה בסגנון "משחק ראשון חינם" לשחקנים שמצטרפים. 

האם אלה הימורים אסורים בחוק הישראלי? על פניו, יש חשש שכן. את הסקינים שבהם זכית ניתן להוציא לאתרים אחרים ולהפוך אותם בחזרה לכסף מזומן. היוטיוברים, לפיכך, עלולים להיות משדלים להימורים, שגם זו עבירה. 

משטרת ישראל בתגובתה, טוענת שהיות שפעילות ההימורים מתבצעת בחו"ל, החוק הישראלי לא חל עליה. הדבר המפתיע הוא - שזה לא נכון. הפסיקה של בתי המשפט כבר קובעת שנים רבות, שאם השחקן - המהמר - יושב בישראל, החוק חל עליו. ולכן הפעילות היא אסורה, כמו גם השידול המיועד לישראלים. ואפילו האתר הזר הוא עבריין לפי חוקי מדינת ישראל. אם הבעלים שלו יגיע לישראל, הוא עלול להיעצר (כפי שאכן קרה בעבר). 

"כל היוטיוברים האלה גועל נפש הם יודעים טוב טוב שהם משדלים את הילדים להמר יפה מאוד .. יש לי חבר שבגלל היוטיוברים האלה כבר שנתיים מהמר ומופסד 60 אלף שקל".