כשחלקנו עדיין מחפשים מאיפה תבוא המשכורת הבאה, ורבים מהעסקים הקטנים כבר לא ייפתחו לעולם, יש מי שחוגג כל הקורונה. מי שתמיד חוגג. עושה בוכטות כשאחרים בוכים - חברות הענק הטכנולוגיות. המניות של אמזון ופייסבוק בשיא של כל הזמנים, גוגל לא הרחק מאחור. איך זה יכול להיות שהמשק העולמי סובל - והן נהנות? 

אני מניח שאף אחד לא ציפה שהמפלצות הללו יפשטו רגל כי הכלכלה העולמית נעצרה. אבל בכל זאת, איזו מכה קטנה בכנף? הן הלא מתפרנסות מפרסום. אם הכלכלה נעצרת, זה תוקע את הקטנים ואת הגדולים, לא?
חברות הטכנולוגיה הרוויחו מהתחלה. כבר אחרי ימים בודדים של הסתגרות - ובעיקר כשלא ידענו כמה זמן זה עוד ייקח - התחלנו לשנות הרגלים. המסכים האלה הרי משמשים אותנו לעבודה, לבידור, לתקשורת, לקניות, לחברים. אז שלא נקנה עוד נטפליקס? שלא נשתמש יותר בזום, נגדיל את הדרייב, נאיץ את האינטרנט, נקנה מסכים גדולים יותר? אלה בסך הכל קניות מוצדקות, חלקן ממש כלי עבודה. 

הדילמה של המבוגרים

אבל יש עוד דרך להסתכל על זה. ברגע שהפסקנו לצאת - העברנו את הרכישות שלנו לענקיות האינטרנט. גם היום, רשתות שיווק כמו אמזון, או שופרסל, רמי לוי וויקטורי בישראל - רושמות גידול מאסיבי, לפעמים על חשבון החנויות הקטנות של השכנים שלנו, שנאלצו לסגור. 

ג'ף בזוס (צילום: shutterstock)
למייסד אמזון יש סיבה לחייך | צילום: shutterstock

זה הכי בולט במקרה של אמזון. החנויות הקטנות בארה"ב - שאלפים על אלפים מהן לא יחזרו לפעול, בעצם פינו את הדרך לאמזון. האנשים שהיו זקוקים לדחיפה לעולם הדיגיטל - מבוגרים למשל - קיבלו אותה עכשיו באופן סופי. כשעמדה בפניהם הדילמה - לצאת לחנות ברחוב ולסכן את חייהם, או לסכן את חייהם בשוחות המקלדת והעכבר עם תמיכה טכנית של הבת חסרת הסבלנות בטלפון - הם הלכו על האופציה השנייה ובצדק. אחרי כמה ימים, גם הם חבטו לעצמם בראש ואמרו, איפה הייתי כל החיים. בשביל מה נסעתי כל שישי לשוק, עמדתי בפקקים והתייבשתי בשמש. 

החזקים מתחזקים גם בפרסום. גוגל ופייסבוק - שהן כזכור, חברות פרסום לפני כל דבר אחר - המשיכו לגדול גם בקורונה, כשעסקים אחרים גססו. סוג הפרסום השתנה, אבל הכסף המשיך לזרום, והגדולים באמת המשיכו לגדול. 

זה ייקח שנים 

משרד המשפטים האמריקאי צפוי לתבוע את גוגל על ניצול לרעה של כוחה הרב בשוק הפרסום, והחנקת התחרות. הדוגמאות כל כך שקופות , שכמעט לא ברור למה זה לוקח כל כך הרבה זמן (למנוע חיפוש ששולט בשוק אסור לקדם המלצות על עסקים ומפות ששייכות לו. זה ניצול יתרון בשוק אחד כדי להשיג יתרון בשוק אחר. זה מה שגוגל עשתה). אולי בגלל הכוח האדיר של גוגל, שמעטים בשלטון האמריקאי (והישראלי) מגלים אומץ לצאת מולו. 

פייסבוק עומדת בפני חקירה דומה. רק עכשיו היא בלעה עוד מאחז אינטרנטי מסקרן במיוחד - גיפי. 400 מיליון דולר שילמה פייסבוק תמורת ספריית הגיפים הגדולה בעולם. בחייאת, צוקי, זו צורת התקשורת באמת הכי נחותה בשרשרת המזון הטוקבקיסטי. על זה 400 מיליון דולר? 

דרור גלוברמן
בזמן שלאנשים אין מה לאכול - חברות ענק מרוויחות

אבל כשחושבים על מיליונים של משתמשים בגיפים האלה, זה יכול לומר לא מעט עליהם ועל מצב רוחם. למעשה, אפשר רק בעזרת הגיפים לבנות את מדד מצב הרוח הלאומי, ולפי הגיפים לדעת מי מרגיש מה. פייסבוק יודעת את כל אלה. אבל עכשיו גם הממשל האמריקאי, שבוחן אם לאשר או לעצור את העסקה. 

אבל בעולם כבר אין ספק - הנזק שהענקיות האלה מסבות לתחרות ולכלכלה העולמית הוא אדיר. גם אם יפתח משפט נגד גוגל, הכי נמרץ שלא יהיה, תעבורנה שנים עד שמשהו ישתנה.

שלא יהיה ספק - ענקיות הטכנולוגיה תורמות לכלכלת העולם ולחדשנות תרומה עצומה. אבל מה יותר? לוקחות או נותנות? התשובה פשוטה - תבדקו כמה עשרות מיליארדים החברות האלה מרוויחות. ובפרט כשהשוק סובל ומתכווץ - הן הופכות לשליטות בלתי מעורערות על כלכלת העולם.