יחד עם הגדולות בעולם: ישראל נכנסה לברית ה-AI היוקרתית

כמעט עלו לי דמעות

לקרוא ציטוט כזה מאחד מקומץ האנשים המשפיעים בעולם שאומר: "ישראל היא הבית של אנשי טכנולוגיה ומהנדסים מהמבריקים בעולם, והפכה לבית השני של NVIDIA".

לא, אין שום דבר טריוויאלי בזה בסוף 2025, כשיהודים בכל העולם חשים נרדפים בגלל שנאת ישראל, וכשאקדמאים ישראלים נוהרים מפה החוצה.
"הקמפוס החדש שלנו יהיה המקום שבו הצוותים שלנו יוכלו להמציא ולבנות את עתיד ה-AI", המשיך ג'נסן הואנג "ההשקעה הזו משקפת את המחויבות העמוקה וארוכת הטווח שלנו למשפחות שלנו בישראל ולתרומתן הייחודית לעידן ה-AI".

העובדה שהיזם והמנכ"ל של החברה הכי גדולה בעולם מחויב לישראל עד עמקי נשמתו גם בתוך כל זה - היא מסר חזק ומרגש, בראש ובראשונה בשבילנו.

אנבידיה מקימה קמפוס ליותר מ-10,000 עובדות ועובדים בקריית טבעון. 90 דונם ו-160 אלף מטר מעוצבים בסגנון דומה לזה של סנטה קלרה, בקליפורניה, עם פארקים, מעבדות, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות.

זה לא יקרה מחר. העבודות יתחילו ב-2027 והאתר ייפתח ב-2031. גם זה מסר מעודד: אנבידיה רואה בישראל השקעה לטווח הכי רחוק שיש.

במקרה או לא, ביקרתי באנבידיה ביקנעם לפני שבועיים, להעביר הרצאה על AI לצוותים שלהם. מה יש לי ללמד את אנבידיה על AI, שאלתי בכל הרצינות. ובאמת לא דיברנו על AI. דיברנו על אנשים וצוותים שרוצים לזהות את ההזדמנויות והסיכונים, ולהרוויח מהשינויים המהירים בשוק ולא להיפגע מהם. באתי לשעה, יצאתי אחרי שעתיים. יכולתי להישאר 5, אבל עוד אין שם תקן בשבילי.

הברית החדשה

יש מהלך חדש באוויר. לא רעשני כמו מלחמה, אבל לא פחות אסטרטגי: Pax Silica, יוזמה אמריקאית להקים ברית של מדינות "אמינות", שיבנו יחד כיפת סיליקון עולמית - שרשרת אספקה שלמה ל-AI, שתהיה חסינה מתלות בסין.

לברית הזו הצטרפו כבר יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, סינגפור, בריטניה, הולנד - וישראל. ישראל הוזמנה לקבוצת הליבה, ואפשר לראות בזה שינוי כיוון חד, כמו שטראמפ אוהב, בטח בהתחשב בזה שלפני שנה דובר בוושינגטון על הגבלת יצוא שבבים אלינו. אז מה קרה?

הבינו שם שישראל אולי לא מייצרת המון שבבים כמו טאיוואן, אבל היא אחת מהמדינות הכי חשובות בפיתוח שלהם: עם מרכזי פיתוח של אינבידיה, אינטל, קוואלקום, מיקרון ועוד. תוסיפו לזה חדשנות בהקמת סטארט-אפים סביב AI, ויכולת הנדסית-ביטחונית מוכחת - ותקבלו שחקנית מפתח.

ההיי-טק הישראלי שוב עמד באתגר: להוכיח את נחיצותו הבלתי ניתנת להחלפה עבור חברות וממשלות בכל העולם.

מה זה Pax Silica בפועל?

זו התחייבות ממשלתית של המדינות החברות:

• לתאם השקעות, לשתף תשתיות, לחלק ידע וציוד.
  
  
• להעדיף אחת את השנייה ברכש, בהקמה של דאטה סנטרים, בפיתוחים עתידיים.
  
  
• לבנות יחד מערכת מענה לשיבושים, כמו מחסור בשבבים, אמברגו, או מגבלות יצוא מצד סין.
  
  

המטרה הגדולה היא להחזיר שליטה מערבית בשרשרת ה-AI: מהמינרלים שנכרים באוסטרליה, דרך פיתוח טכנולוגיות בישראל, השקעות בסדר גודל אמריקאי, ייצור השבבים בטייוואן, ועד לענן שמריץ את המודלים בגוגל ו-AWS.

ומה עם סין? היא כמובן רואה בזה ניסיון לשמר את הדומיננטיות האמריקאית ולחסום את הגישה שלה לטכנולוגיות מפתח. יש בזה גם אמת. אבל זו גם תגובה לאיום אמיתי - שסין תהפוך למונופול תשתיתי על העתיד הדיגיטלי.

ישראל, על גודלה, היא אחת המרוויחות הכי גדולות:

• גישה ישירה לשבבים מתקדמים, חומרה קריטית, תשתיות ענן ואנרגיה.
  
  
• הכרה בינלאומית בהייטק הישראלי כשותף אסטרטגי.
  
  
• מקום ליד השולחן כשהעולם מתכנן את הדור הבא של AI.
  
  

רק דבר אחד חשוב לזכור: Pax Silica זה לא רק שבבים, כסף וכבוד, זו גם ברית. והיא דורשת יישור קו עם המדיניות האמריקאית, רגולציה מוקפדת, ומוכנות להפסיד כמה דילים מחוץ לה. אם נעמוד בזה? אנחנו בפנים, בבמה הראשית של עידן ה-AI.

אני כפיי ארימה

אז מה האירוע הטכנולוגי שעשה לכם את 2025? ומה יהיו האירועים של השנה הבאה?

אלה השאלות שדני פלד ואני שואלים את עצמנו וגם אתכם לקראת הקלטת הספיישלים של סוף השנה של "בזמן שעבדתם". מחכים לתשובות המשפיעות שלכם כאן.

יכול להיות שאני סובל מ"הטיית דצמבר" - תופעה מוכרת למדע שהמצאתי הרגע, שבה סיכומי השנה מוטים לכיוון האירועים האחרונים והזכורים יותר - אבל אני מאמין שהחוק האוסטרלי הוא נקודת מפנה ביחסים שבינינו, האזרחים והמשתמשים, לממשלות, ולענקיות הטכנולוגיה.

שנים ניסיתי להבין למה מדינת ישראל מתקפלת כל כך מהר מול ענקיות הטכנולוגיה ולא מנסה אפילו לאכוף את חוקיה ולגבות מס. אנחנו קטנים מדי, אמרו לי. וחוץ מזה, "מה אם מטא תחליט לצאת מישראל?".

היא לא תצא כי היא צריכה את המוח הישראלי שהיא מעסיקה כאן במאות ואלפים. וגם אם כן, מה יקרה? שתצא.

סבא שלי תמיד אהב אוסטרלים. כלוחם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, הוא זכר את הגדודים שבאו מאוסטרליה: גבוהים כאקליפטוס, אמיצים, ובעיקר מענטשים.

היום, כולנו חייבים לאוסטרליה תודה לא רק על האומץ להגן על אזרחיה, אלא גם על כך שהיא מוכנה להיות שפן הניסויים של העולם. מיליוני עיניים עוקבות עכשיו אחרי הטינאייג'רים האוסטרלים. החכמות שבמדינות גם יישמו את המסקנות במהירות.

האפקט, אם אני צריך להמר, יתפרס הרבה מעבר לאינסטגרם של בני נוער. השפעות רעות של מדיה וטכנולוגיה על צעירים ומבוגרים, חברות ומדינות עשויות לעורר עניין ולייצר פעולות נחרצות. בחירות דמוקרטיות, ואפילו הרעיון של דמוקרטיה וקפיטליזם, נמצא עכשיו תחת מתקפה שהטכנולוגיה היא חלק חשוב ממנה. אבל האוסטרלים הוכיחו: אנחנו לא חייבים לקבל את העולם של ענקיות הטכנולוגיה כמובן מאליו בלי התערבות שרואה את הצרכים האמיתיים של בני האדם. ייתכן שאנחנו לא הולכים לרדת למטה כל כך מהר.