בזמן שבארץ משלמים: המדינה שמחלקת AI חינם

לא סחבק, יעיל

כזה ראש ממשלה אני רוצה.

תראו כמה עידוד, אמפתיה ואפילו הבנה עמוקה מגלה לורנס וונג הסינגפורי - לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בחיבור שלה לכלכלה ולנפש האדם: "תחבקו את זה, תלמדו את זה, תשתמשו בזה, ותשלטו בזה. עובדים שבונים מיומנויות בינה מלאכותית יקבלו הזדמנויות ואפשרויות טובות יותר. אני שואל סינגפורים 'האם אתם משתמשים בבינה מלאכותית?' כמעט כולם אומרים כן, ככלי חיפוש משופר. זו התחלה, אבל זה רק קצה הקרחון".

הממשלה שלו העלתה קורסים ומעניקה לאזרחים 6 חודשים של גישה בחינם לחבילות פרימיום של כלי בינה מלאכותית מתקדמים. "אתה עושה את המאמץ, ואנחנו נהיה שם בשבילך בכל שלב בדרך".

מעודד, מאפשר, דוחף, יעיל. מקבל אחריות על שינוי עצום, ומכין את הציבור את המדינה לעתיד - אבל לא מנסה להפחיד את הציבור, לא פופוליסט.

איך מזהים הזדמנות

כי בקרב האזרחים בסינגפור כבר יש חרדה אמיתית. כמעט 30% מהעובדים בסינגפור חוששים ש-AI יחליף את העבודה או התפקיד שלהם, לפי ארגוני העובדים. וראש הממשלה מבין את זה.

"רבים שואלים אם AI יחליף עבודות, אם יהיה קשה לעמוד בקצב, ואם לדור הבא יהיו הזדמנויות טובות", אמר, ולא הבטיח שהכל יהיה בסדר. במקום זה הוא אמר - "לא נוכל להגן על כל עבודה, אבל נגן על כל עובד".

איך נראית הזדמנות כזו? גם אני הסתפקתי פעם ב"חיפוש משופר" של AI לטובת משימות כמו כתיבת הניוזלטר שאתם קוראים עכשיו. אבל עכשיו יש לי סוכן שעובד בשבילי, וביום חמישי לקראת מועד הכתיבה, עובר על מקורות ספציפיים שבחרתי בשבילו מראש, ומסכם לי מתוכם את הסיפורים הכי מתאימים. והוא אחד משרשרת של סוכנים כאלה.

אם אתם עדיין תקועים בעידן הפרומפטים בלבד ורוצים להתקדם, מוזמנים לשידור מיוחד ופתוח לכל על בניית כלים מדויקים וסוכני AI, ממש כאן.

הישראלים, תתפלאו או לא, יודעים לזהות הזדמנויות ולחלץ את עצמם בכוחות עצמם. ההכוונה מלמעלה זה מה שחסר.

דממת אלחוט

וונג נתפס כמנהיג שמתאים מאוד ל-DNA של סינגפור: מדינה קטנה, חרדתית, יעילה, שמבינה שאין לה ברירה אלא להיות לפני כולם.

התמיכה בו בסינגפור יציבה ונרחבת. הוא הקים מועצה לאומית לבינה מלאכותית שהוא עצמו עומד בראשה, עם "משימות AI" בארבעה תחומים: ייצור מתקדם, תשתית לוגיסטיקה, פיננסים ובריאות. הוא ממש מנסה לשלב את הבינה המלאכותית בעומק הכלכלה. המדינה הוסיפה השנה יותר ממיליארד דולר סינגפורי למחקר AI עד 2030, נוסף על השקעות קודמות. ככה מדינה מחזקת את התדמית שלה כמדינה קטנה עם מנוע טכנולוגי גדול.

הסינגפורים לאו דווקא מתלהבים מאישיותו - אלא נותנים אמון ביכולות הניהול שלו. והאתגר שלו הוא לעודד את האזרחים להיכנס, ללמוד ולהשתנות מהר, ואז להוכיח למדינה שבינה המלאכותית לא רק מעלה פריון, מושכת חברות ומייצרת כותרות יפות - אלא באמת משפרת את השכר ומגדילה הזדמנויות לאזרח הסינגפורי הממוצע.

חיפשתי פנייה דומה של ראש הממשלה שלנו לאזרחים. זריקת עידוד, המלצה, משהו.

הוא מדבר על אסטרטגיה, על מלחמה. אבל לעודד אותנו להתקדם? לא מצאתי.
גם ה-AI עצמו חיפש לעומק וחזר בידיים ריקות: "האם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פנה באופן ישיר ופומבי לאזרחי ישראל בקריאה ללמוד ולהשתמש בבינה מלאכותית? מניתוח שיטתי, מדוקדק ונרחב של עשרות מקורות גלויים, הצהרות רשמיות, תמלילי נאומים, מסמכי מדיניות ממשלתיים, פרוטוקולים של ועדות לאומיות ותיעודים של מפגשים בין-לאומיים, עולה מסקנה אנליטית חד-משמעית: לא קיימת כל עדות או רשומה מתועדת לפנייה ישירה, פומבית וגורפת של ראש הממשלה לאזרחי ישראל הכוללת קריאה מפורשת ללמוד או להשתמש בבינה מלאכותית בחיי היום-יום שלהם".

החצי המלא

מנגד, ממש הבוקר הגיעו חדשות טובות משירות ממשלתי חשוב: שירות התעסוקה. שם פותחים את מב"ת – מרכז בינה בתעסוקה. בלשכת התעסוקה מודעים למהירות השינויים, לקושי האובייקטיבי והעולמי להעריך מה תהיה הפגיעה או השינוי בענפי תעסוקה שונים, ולקושי שאף אחד עוד לא פיצח במלואו - איך להתמודד עם זה.

לפי ההכרזה שנשלחה לעיתונות, זה יהיה "מרכז לאומי יחיד מסוגו בישראל לחקר השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה. תכליתו לאפשר לישראל לערוך בזמן אמת את ההתאמות לדרישות המשתנות של שוק העבודה ולסנכרן בין צורכי השוק המשתנים לבין הממשלה וקובעי המדיניות, המעסיקים, האקדמיה וגופי ההכשרה".

מה בדיוק יעשו שם?

• חוקרים יזהו ויחזו מגמות בתעסוקה ויספרו לנו, הציבור, וגם למקבלי החלטות. תפקידם, למשל, לזהות מתי הביקוש למקצועות ולמומחיות מסויימת עולה או יורד, ולעזור לאנשים לכוון את עצמם נכון. זה אמור לקרות יחד עם האקדמיה, הביטוח הלאומי, מערך הדיגיטל, משרד העבודה, הלמ"ס, המעסיקים, גופי הכשרה, גופים בין-לאומיים והציבור.
• חדשנות טכנולוגית: המרכז אמור לפתח "חדשנות טכנולוגית בשוק העבודה".
• המרכז יקים מערך הדרכה למיומנויות AI עבור דורשי העבודה והמעסיקים.
• הקמת קהילות ידע שיתופיות עם האקדמיה, התעשייה ומשרדי הממשלה (מניסיון, זה יותר חשוב ומשמעותי ממה שזה נשמע).
• תרגום הידע הנצבר להמלצות מעשיות לצעדי מדיניות ותוכניות עבודה לממשלה ולמגזר העסקי.

כל משימה כאן מכובדת וחשובה מאוד. אני מתפלל רק שלא "יעשו את זה כמו שצריך" במובן הביורוקרטי של המילה. אלא כאילו אנחנו עכשיו לפני הקמת המדינה. תכלס ומהר כי אין זמן. חברים יקרים בשירות התעסוקה, כל הכבוד שהתחלתם, זה באיחור של שנתיים, ואנחנו כן בתחרות. מול כל העולם. כולל סינגפור. זה הכל.

ואם אתם בשירות התעסוקה רוצים באמת להזיז את הציבור, תבקשו מראש הממשלה, משר האוצר, משר הכלכלה, מנגיד בנק ישראל, לדבר אליו ישר - וברור, עם הרבה אמפתיה מצד אחד, וצעדים ברורים וכלי הכשרה ועבודה מצד שני. וכאן חשוב לדבר על ההצלחה ועל הסכנה של ישראל.

משפחה מאמצת

המשק הישראלי מתקדם מהר באימוץ בינה מלאכותית בענפים שונים, כך לדברי הנתונים שהציג השבוע הנגיד פרופ' אמיר ירון בכנס באוניברסיטת רייכמן. מי משתמשים הכי הרבה? ההיי-טק, כמובן, עם שני שליש מהעסקים. אבל החדשות הטובות הן בענפים במו בינוי (21% מהעסקים אימצו בינה מלאכותית), מסחר (31%) ומלונאות (43%).

אפשר להתווכח מה בדיוק עושים איתה (מנוע חיפוש משופר? יותר מזה?). האופי הישראלי שוב משתלם בגדול: לא יושבים על הידיים, מזהים הזדמנויות, תזזיתיים, לומדים, מאמצים מהר, מחפשים הזדמנויות. חוץ מדנמרק ושוודיה, ישראל לפני מדינות האיחוד האירופי.

אבל הנגיד הוסיף אזהרה: 20% מהמשרות במשק נמצאות בסכנת החלפה, בהן הנהלת חשבונות ותכנות (המשותף? נשים חרדיות עשויות להיפגע יותר מכל מגזר אחר).

ומה שעשוי להיות מסוכן לקהל רחב יותר, זו סיטואציה שבה בעלי העסקים מאמצים בינה מלאכותית לעסק, אבל הקהל הרחב של העובדים לא. ואז הבינה נכנסת ועובדים לאט לאט יוצאים החוצה. העסקים הופכים רווחיים יותר, המדינה גובה יותר מסים, אבל הציבור הרחב נשאר מאחור ופותח פערים. גם לזה צריך להציע פתרון, ומהר.