ביס פלוס (+yes), הדור הבא של שירות הטלוויזיה שהיה עד כה בניסוי והושק רשמית אתמול (ב'), אי אפשר לזפזפ, לפחות לא כמו פעם. אין שלט שבו אפשר פשוט לרוץ קדימה עם הערוצים עד שנופלים על משהו מעניין לצפות בו.

האפשרות הזאת לא קיימת כרגע, כי יס בחרה להשיק את השירות החדש שלה באפל טיוי - מחשב זעיר של חברת אפל, שאת השלט שלו מתפעלים באמצעות טאץ' פאד - ריבוע שאפשר להחליק עליו את האצבעות, להקיש עליו, ללחוץ עליו באמצע, ללחוץ בצדדים ולשלב את כל תנועות האצבע הללו בשביל לנווט בתפריטים, לעבור בין ערוצים, ולצפות בכל התוכן שיס מציעה (ואגע גם בזה תיכף).

מצד אחד, היו דברים שרציתי לעשות, כמו למצוא פרקים של "האחיות המוצלחות שלי" ולהתחיל בינג' שהצלחתי לעשות בקלות. מצד שני, היו דברים כמו ניסיון להחליף את שפת התרגום, שנזקקתי שמנהל המוצר ילחש לי באוזן, בשיחת טלפון איך עושים. החוויה בסך הכל טובה, אבל העומס בפיצ'רים עשוי לבלבל.

הממשק

הזפזופ קיים כקונספט, אבל בצורה אחרת, אפשר תוך כדי צפייה בערוץ חי, להחליק את האצבע בשביל לחשוף את 140 הערוצים שמשדרים (נו, ומי באמת רוצה לשלם 200 שקל וצריך את כל 140 הערוצים הללו?), ואם נשארים שניה על ערוץ (או על סרט או סדרה), אפשר לראות אותה רצה ברקע. מי שממש מתגעגע ללהקיש מעלה או מטה, או להקיש את מספר הערוץ - יס פלוס תהיה זמינה בטלוויזיות חכמות, ובסטרימרים של אנדרואיד עם שלטים גדולים יותר שבהם יותר כפתורים.

אפשר גם לדפדף ולחזור לקאץ' אפ (שידורים מהימים האחרונים), ולדפדף בתוכן של ספריית ה-VOD שבה סדרות וסרטים שמחולקים גם לפי נושאים, פלייליסטים והמלצות של הטאלנטים ואנשי יס. לי פחות היה דחוף לקבל המלצות מחנוך דאום, אבל מי שזה עושה לו את זה - תפדאל. החיפוש עדיין לוקה בבעיות קלות, שהובטח לי שיתוקנו, ובסופו של דבר די קל למצוא את מה שאתם רוצים.

בדומה לנטפליקס, אפשר לדלג על פתיחים ועל ריקאפים, ואפשר, כמו בנטפליקס, לדלג על הכתוביות ולזלוג לפרק הבא. וגם בדומה לנטפליקס, הדברים האחרונים שצפיתם בהם והדברים האהובים מופיעים במסך הבית. אלא שבניגוד לנטפליקס, יס עושה הפרדה - מה שהוא לגובה - סרט. מה שלרוחב - סדרה. אפשר גם לראות מה האורך של כל פריט תוכן, ובאיזו שעה תסיימו לראות אותו.

הבקיעו גול? תדעו עוד 40 שניות

בואו ניקח שניה לדבר על דיליי (ראיתם מה עשיתי פה). או 40 שניות. באחד הקמפיינים של יס, דמותה של אמלי בן סימון לעגה לדיליי בשידורי האינטרנט המתחרים (פרטנר וסלקום), ועכשיו יס חולה בזה בעצמה. במשחקי כדורגל הדיליי יכול להגיע ל-40 שניות, כי ככה זה שידורי אינטרנט, וגם יס ידעה שזה יגיע כשהקמפיין שודר, והיא עבדה על השירות הזה ועל סטינג טיוי. יס אמורה להשתפר, אבל עד אז העצה הכי טובה יכולה להיות לשים את הטלפון בצד בשביל לא לראות פושים או הודעות וואטסאפ מחברים, ולאטום את הדירה מפני השכנים.

הממשק של יס עמוס ויכול להבהיל טיפה, ולא בהכרח יתאים לכולם. אבל אחרי למידה מסויימת, ואם היה לכם פרטנר טיוי, סלקום טיוי או נטפליקס, קל לנווט בו, והמספרים ששתי החברות מפרסמות מראות שהמעבר לסוג אחר של טלוויזיה לא מבהיל את כולם. במובן הזה יס מציעה ממשק טוב יותר מהמתחרות שלה בשוק הסטרימינג המקומי, ובכל הנוגע לנוחות, היא מנצחת משמעותית את שירות סטינג של עצמה, שלא ברור למה עדיין מוצע במקביל. עוד לא ברור - סדרות וסרטים שכבר נמצאים בתיקיית ה-VOD, לא באמת צריך לפזר אותם על פני ערוצים לינארים שמשדרים ברצף. פשוט לזרוק אותם ל-VOD כשהם מוכנים.

כמה משלמים?

ועכשיו הגענו לעניין התוכן והמחיר. יס פלוס מוצע ב-200 שקלים לחודש (פלוס 10 שקלים על האפל טיוי), אותו מחיר כמו הממיר שמחובר ללווין שיס ככל הנראה רוצה לנטוש. התוכן הוא אותו תוכן של 140 ערוצי הבסיס כולל טלנובלות, ריאליטי וכולי ו-VOD על כל סדרות המקור של יס (כמו כבודו, הנוכלות וכולי), סרטים ישראלים וזרים, ותוכניות מארה"ב, ולא כולל את ערוצי הפרימיום של הספורט (צ'רלטון וספורט 5).

אבל הנה הקאץ' (אם נתכתב עם עוד פרסומת), יס לא משווה את המחיר של החבילה שלה למתחרות בשוק שמציעות חבילות ב-70 שקל (לפני שבכלל דיברנו על טריפל). זו חבילה מאוד מגוונת, עם ממשק באמת טוב מאוד, אבל ב-130 שקלים יותר מהמתחרים, בלי אפשרות לחבילה אחרת. טייק איט אור ליב איט. בכל מקרה - כאן נרשמים.