בשקט־בשקט, מתחוללת בימים אלה מהפכה בתחום התחבורה הציבורית, ונפתחת מלחמה ענקית סמויה בשוק המוניות, שכמותה לא היתה בשוק מאז כניסת גט טקסי (Gett) לענף ב–2010. כל זה קורה הודות לכניסת מתחרה חדשה — אפליקציית הזמנת המוניות רקסי.

בשונה מגט ואפליקציות נוספות שניסו להתחרות בשוק, כמו ריידר ואובר, רקסי היא יוזמה חינמית, לא "תחנת מוניות" כמו גט אלא רק גורם מתווך בין הנוסע לנהג. האפליקציה פותחה על ידי היזם אבי בר יהודה, לאחר שיחות שקיים עם נהגי מוניות וכמענה למצוקה שהם שיקפו לו מול המודל הקיים של התחנה. לאחר שארגון נהגי המוניות יצר קשר עם בר יהודה, הואצה ההשקה בישראל של האפליקציה, ומאז הארגון עוזר וולונטרית בהפצתה.

מונית רקסי וגט
מונית רקסי גט | צילום: אהוד קינן

במידה מסוימת, רקסי הוקמה כמענה לגט. היא מוגדרת אפליקציה "חברתית", והשימוש בה חינם לנהג: בלי דמי תחנה, להבדיל מגט שמקבלת כל חודש מהנהגים שיעור מהנסיעות על ידי מסלול "פיקס" או מסלול שעולה לנהגים 250 שקל בחודש בתוספת עמלה. הנהגים מיהרו להצטרף לרקסי, ולמעשה הם גם מהווים השגרירים של האפליקציה - מעודדים נוסעים להתקין אותה ומקשטים את המוניות בדגלונים הכחולים של האפליקציה.

החברה גם צמחה מהר: לרקסי יש כעת כ–7,250 נהגים, לעומת כ–8,000 בגט (נהגים רבים משתמשים בשתי האפליקציות). עד לאחרונה, רקסי לא סלקה כרטיסי אשראי, דבר שהיה מכשול רציני בפני הלקוחות, אבל הדבר השתנה בשבוע האחרון — וכעת נמצאים בשירות 2,100 נהגים שמכבדים כרטיסי אשראי, והמספר גדל במהירות. עד כה היו לרקסי 50 אלף התקנות בשלושה חודשים.

מה הבעיות בשימוש בגט?

אפליקציית גט גדלה במהירות מאז שהושקה, וזיעזעה את השוק. היא רוקנה את התחנות המסורתיות מנהגים והרגילה את הישראלים להזמין מונית באפליקציה, לשלם באשראי ולדרג את הנהג וניקיון המוניות. במובן זה היא תרמה רבות לשוק מאובן שהיו בו גם פרקטיקות פסולות. אלא שגט נהפכה ל"מפלצת" — מעין מונופול בתחומה. וכמו כל חברה עם כוח שוק חריג, היא ניצלה אותו כדי למקסם את הרווח. החברה הגדילה בהדרגה את דמי התחנה וכיום היא גובה מכל נהג 1,300 שקל בחודש. החברה עושה זאת כי יש לה שאיפות התרחבות בינלאומיות ואף היא עדיין לא רווחית.

בכל מקרה, העלת דמי הסדרנות עוררה את זעמם של הנהגים שהרגישו לכודים בתחנה יקרה, שאי־אפשר להסתדר בלעדיה. במקביל, גם מול הצרכנים התעוררו בעיות, כשנהיה קשה עד בלתי־אפשרי למצוא בשעות העומס מונית גט זמינה בגוש דן.

במה רקסי שונה מגט?

כרגע היתרון המשמעותי של רקסי מול גט הוא בזמינות הנהגים. מספר הנהגים הרשומים באפליקציה דומה כבר לזה של גט, אבל מספר המשתמשים עדיין נמוך משמעותית.

נהג מונית אף סיפר לנו שהוא מתעלם מקריאות של גט ומעדיף לקבל קריאות של רקסי מכיוון שהוא רוצה שהאפליקציה תצליח. נהג אחד דיווח שהקולגות לא עונים לקריאות מגט סוגרים את אפליקציית גט בסופי השבוע ומתבססים על הזמנות ברחוב. לדבריו, יש כעס בקרב הנהגים על המדיניות של גט. חלק מהנהגים בגט אף עברו באחרונה ממודל של תשלום "פיקס" חודשי לחלוקת הכנסות על כל נסיעה, כדי שלא יהיו תלויים בהזמנות מגט — מה שמוריד עוד יותר את התמריץ שלהם לקבל נסיעות מגט.

ויש עוד כמה הבדלים קטנים בין שתי האפליקציות: ברקסי מוצגות לנוסע כמה מוניות והוא יכול לבחור ביניהן לפי קרבת הנהג, דגם המכונית, דירוג הנהג או אמצעי התשלום (למשל, לבקש מונית שמכבדת אשראי). עוד הבדל הוא שברקסי הנוסע מדרג את הנהג, אבל הנהג גם מדרג את הנוסע. המנגנון החברתי אמור לפצות על היעדרה של תחנה — הגורם המתווך בין הנהג לנוסע. גם גט התחילה באחרונה לאפשר לנהגים לדרג נוסעים, אבל דירוג הנוסעים לא חשוף.

מחוויית משתמש עולה כי האפליקציה קלילה יחסית ועובדת מהר. יש בה גם פיצ'ר המאפשר לשלוח לנהג מסר דרך האפליקציה, כמו "אני נמצא בתחנת האוטובוס השנייה", והנהג עונה בטקסט. החיסרון ברקסי הוא שהנוסע צריך לאשר את חיוב האשראי, ואילו בגט החיוב מתבצע אוטומטית.

האם לרקסי יש סיכוי להצליח?

כרגע האתגר של רקסי הוא לצבור משתמשים. רקסי עובדת יפה, אבל מלבד הזמינות של הנהגים היא לא נותנת תמריץ אמיתי ללקוחות להתקין את האפליקציה, לעומת גט — שבה, למשל, במשך שנים לא היו דמי הזמנה. אובר, למשל, נתנה ללקוחות כל מיני זיכויים והנחות בתקופת ההשקה (נסיעה ראשונה חינם, 20% הנחה ועוד); רקסי לא נותנת כלום.

כיום, יותר מתמיד, קשה לשכנע משתמשים להתקין אפליקציות חדשות, מה גם ששירותי מוניות קודמים אחרים נכשלו. ואולם כדאי לברך כל מתחרה חדשה שמורידה עלויות בשוק ומגבירה את רמת התחרות בו.

פורסם ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker

טויוטה משקיעה מיליארד דולר בחברת שיתוף נסיעות
מניית שירות התשלומים אדיין מזנקת ביומה הראשון במסחר - שווי החברה עלה ל-15.6 מיליארד דולר

"התחייבנו שלעולם לא נגבה דמי תיווך"

היזם העומד מאחורי רקסי, אבי בר יהודה, מגדיר עצמו "סוציאליסט". בר יהודה עמד מאחורי יוזמות כמו MyVisit, המאפשרת לזמן תורים מנותני שירות.

על היוזמה החדשה של אפליקציות נסיעות חברתית הוא אומר: "זה ניסוי מעניין — שהנהגים והנוסעים יסתדרו ביניהם בלי בית משפט באמצע. כמו משחק כדורגל בלי שופט. אם הנוסעים לא אוהבים את הנהג — הוא לא יקבל נסיעות; ואם הנוסע לא משלם — הוא לא יזכה לנסיעה. אני לא רוצה להיות השופט באמצע".

על המודל העסקי של האפליקציה הוא אומר: "התחייבנו שלעולם לא נגבה דמי תיווך. החברה היחידה שגוזרת משהו היא חברת הסליקה של האשראי, ואני לא נוגע בשקל. יש לנו מודל עסקי עתידי של ערך מוסף לצרכנים — הזדמנויות שנציע לנוסע לאורך הנסיעה — פרסום בגדול". לדברי בר יהודה, כרגע עובדים על האפליקציה עשרה מפתחים והחברה תגדל בקרוב לכ–50 מפתחים.

בר יהודה מגלה שהאפליקציה בכלל לא היתה מתוכננת להשקה בישראל. "האפליקציה היתה מוכנה לפני שמונה חודשים. חשבנו להתחיל בארה"ב ולהגיע לישראל רק ב–2019–2020. אבל אז נוצר הקשר עם ארגון נהגי המוניות, הם ביקשו לזרז את ההשקה בישראל, ושמחנו. עשינו התאמות לעברית ולפני שלושה חודשים עלינו לאוויר. אנחנו עדיין מתכוננים להשקה בארה"ב בתחילת השנה הבאה, במקום שגט לא פועלת בו. אני לא נגד גט ורוצה שהם יצליחו".