הקמפיין החדש של הוט ("לראות מונדיאל ולא מונדיליי") שיצא השבוע מחדד שוב את הקרבות בין המודלים המסורתיים של שידורי הטלוויזיה שהיא והמתחרה yes מציעות, לבין המודלים החדשים בטלוויזיות של פרטנר וסלקום הפועלים על גבי האינטרנט. לא לחינם מתרחש המאבק דווקא בנקודת הזמן הזאת. הוט ו-yes החליטו לנצל את היתרונות שלהן לקראת המונדיאל שישודר בחודש הבא, ולחשוף את ה'בטן הרכה' של השחקניות החדשות בכל מה שקשור לאיכות השידור המועבר על גבי האינטרנט ובפרט להשהיה בשידורים.
אבל האם לאירוע המונדיאל יש מספיק כוח כדי לגרום לציבור להעדיף חברת טלוויזיה חדשה על-פני המסורתית? סביר להניח שצופי ספורט אדוקים שחוויית הצפייה היא קריטית עבורם ייקחו את הנתון הזה בחשבון בבואם לבחור בין החברות; ואילו צופים שלא אוהבים את העובדה שהם רואים גול בעיכוב של דקה יכולים להתנחם במחיר הנמוך שהם משלמים וביתרונות הטכנולוגיים האחרים שפרטנר וסלקום מציעות.
אבל תחילה למודל של החברות: פרטנר היא סוג של "מתווכת" שמציעה תוכן מנטפליקס ואמזון פריים; הוט ו-yes מספקות חבילת תוכן שלמה; וסלקום, שרוצה ליהנות מהיתרונות של כל העולמות, נותרת באמצע. מצד אחד היא משקיעה ברכש תוכן, יש לה הסכמים עם אולפנים גדולים והיא גם נכנסת להפקות תוכן; מצד שני, היא כנראה לעולם לא תגיע להיקפי רכש התוכן של הוט ו-yes וגם לא לשיעור הפקות המקור שלהן. היא כן מנסה להגיע ללקוחות שמצד אחד רוצים טכנולוגיה מתקדמת, ובמקביל מאפשרת להם להרגיש שלא נטשו לחלוטין את עולם הטלוויזיה הקודם באמצעות סרטים וסדרות שהיא רוכשת.
להשתחרר מהטלוויזיה המסורתית
כאמור, בעוד שהוט ו-yes מספקות חבילה שלמה ומייצרות הפקות מקור במאות מיליוני שקלים בשנה, השחקניות החדשות (בעיקר פרטנר) מנסות למתוח קו על העבר ולהצביע על היתרונות של חופש הבחירה. יש נטפליקס, יש אמזון פריים, יש גוגל טי וי ועוד, ואין סיבה לשיטתן להישאר כבולים לטלוויזיה המסורתית ולשלם לה מחיר גבוה כל חודש כשאפשר לבחור את התוכן שרוצים לצפות בו ולשלם רק עליו.
אבל בזמן שנדמה היה שהוט ו-yes יכולות לחיות בשלום עם הכניסה של סלקום לעולם הטלוויזיה, הרי שהכניסה של פרטנר טרפה את הקלפים לגמרי ויצרה כאוס בשוק - מה שמצביע באופן כללי על עוצמת התחרות בשוק שהתעצמה עם המעבר ל-4 שחקנים. במידה מסוימת, אפשר להגיד שפרטנר עשתה את מה שגולן טלקום או הוט מובייל עשו לשוק הסלולר כשאילצו את שאר השחקניות להגיב - בין אם בהורדות מחירים ומבצעים ובין אם בשינויים בהצעות התוכן ובטכנולוגיות (כך למשל, yes הורידה את המחיר לכולם ל-199 שקל, אבל היא משלמת על כך מחיר כבד ברווחיות).
אבל לצד היתרונות של פרטנר שמנגישה תוכן ללקוח ומספקת תכונות טכנולוגיות חדישות (כמו למשל העובדה שהיא משווקת ממירים תומכי 4k שאיתם ניתן לראות ברזולוציה חדה. ראו הרחבה בידיעה נפרדת), יש לה גם חסרונות. ההשהיה אצלה היא יותר מובחנת בשידורים חיים, ובכל הבדיקות שנעשו ניתן היה לראות פערים מול סלקום ובוודאי מול השחקניות המסורתיות.
הבעיה המרכזית במודל של פרטנר היא לא בטכנולוגיה או במודל השיווקי, אלא בתמחור הנמוך מאוד שאינו מאפשר לפרויקט טלוויזיה כמו שלה להרוויח. היא אמנם מצהירה שמדובר במחירי חדירה ובכך רומזת שהם עשויים לעלות בעתיד, אך העלאת מחיר בשוק כה תחרותי היא דבר לא פשוט בכלל וספק אם תתאפשר במצב הנוכחי. כשמכניסים אי-רציונליזציה לעתים זה גם פועל הפוך. 69 שקל בחודש שפרטנר מציעה, שכוללים גם נטפליקס לחצי שנה, הוא מחיר הפסדי שנועד רק כדי להשיג נתח שוק - וכמה שיותר מהר. בינתיים זה עובד והחברה מצליחה לגייס לקוחות בקצב יפה, אבל כאמור במחירי הפסד, במיוחד בהתחשב בתשלום שלה לבזק עבור תעבורת האינטרנט. על כך כמעט שלא מדברים, אבל המחיר עבור תעבורת אינטרנט בשידור שהוא באיכות 4k, הוא גבוה משמעותית משידור באיכות HD (פי 4). זה לא אומר שהמחיר יהיה פי 4 כי בסוף מדובר ברשתות סטטיסטיות מוכוונות על בסיס צפי לביקושים, אבל ללא ספק זה יגדיל את ההוצאה של פרטנר על התעבורה.
ומה לגבי סלקום? ובכן, מצד אחד, היא מאפשרת למי שרוצה להחליף את הממיר הרגיל שאינו תומך ב-4k לעשות זאת - אבל בתשלום. מצד שני, היא לא באמת 'דוחפת' את איכות השידור המרובעת כי היא יודעת מה המחיר שתצטרך לשלם לבזק על נהירה גורפת של לקוחות שירצו ממיר תומך. במקביל, היא תנסה לווסת את השידורים ככל שתוכל גם דרך עידן פלוס, מה שאומר שגם איכות HD במונדיאל לא מובטחת.