בליינדספוט
בליינדספוט | צילום:

הרשת סוערת מאז עלייתה לאוויר של אפליקציית בליינדספוט, שמאפשרת שליחת הודעות אנונימיות בין משתמשים ללא כל צורך להזדהות וכך לכאורה מעודדת בריונות רשת. העובדה שבין העומדים מאחוריה דור רפאלי, אח של, לא עוזרת ואפילו מעלה את רמת הזעזוע מהאפליקציה, שהספיקה לככב על גבי שלטי חוצות באיילון ואף עלתה לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בדרישה להסיר אותה מחנויות האפליקציות.

אולם, דור רפאלי לא המציא את הרעיון של הודעות שגורמות לשולחים להרגיש בטוחים להתפרע, והאפליקציה שלו אינה הראשונה - וכנראה גם לא האחרונה - החשודה בעידוד יצריהם האפלים של המתשמשים. בתחום פועלות להן מזה זמן רב אפליקציות אחרות, שמאפשרות לשמור על פרטיות, כך שבליינדספוט היא רק חלק קטן בטרנד מתמשך.

בר ודור רפאלי בקמפיין למשקפיים (צילום: צ'ינו פפראצי)
צילום משותף עם קרובת משפחה אנונימית | צילום: צ'ינו פפראצי

בלי סודות

אם נלך שנה אחורה, נגלה את האפליקציה שעשתה הכי הרבה באזז בתקופתה ואף העלתה לדיון ציבורי את נושא הפרטיות: סיקרט היוותה קרקע פורה להשמצות וגידופים אנונימיים, למרות שבמקור פותחה עבור גולשים המעוניינים לכתוב את כל העולה על רוחם באופן אנונימי. זו גם הייתה הסיסמה שלה: "תהיו עצמכם". אולם, השמועות וההשמצות באפליקציה נפוצו מבלי שאפשר לדעת מה נכון ומה לא, וזו גם הסיבה שבסוף היא נסגרה.

הודעה זו תשמיד את עצמה בעוד...

כיום, הדבר החם בתחום השמירה על הפרטיות הוא הודעות שעולות ויורדות תוך זמן קצר ואינן נשארות על השרת או אצל החברים.

הבולטת היא כמובן סנאפצ'ט, חביבת הצעירים והמלכה הבלתי מעורערת, שבעזרתה ניתן לשלוח הודעות, תמונות, קטעי וידאו וציורים ולקבוע כמה זמן יוקצב לנמען לצפות בהודעה - בין שנייה לעשר שניות בלבד - לפני שתימחק.

סיקרט (צילום: צילום מסך)
הוצאה מהארון בסיקרט | צילום: צילום מסך

רעיון דומה עומד בבסיסה של SessMe הישראלית. בדומה לאפליקציות אחרות היא מאפשרת לצ'וטט, לשלוח קבצים, תמונות ועוד, אך מה שמייחד אותה הוא האפשרות למחוק כל הודעה לפני או אחרי שנקראה, גם בתפוצה רחבה. לדברי המפתחים, השימוש בה יכול למנוע שיימינג או מצב שבו סרטונים מביכים או פוגעניים מופצים מבלי שהתכוונתם לכך.

אין תמונה
צפייה בהודעה חד-פעמית בסנאפצ'ט

לדבר ולא לדעת עם מי

מעבר לאפליקציות בהן הדגש הוא על שמירת השיחה רק בין המשתתפים בה, מי שמעוניין לתקשר באנונימיות יכול למצוא לא מעט אפליקציות כמו בליינדספוט, בהן המטרה היא להגיד דברים בלי להזדהות.

אפליקציית Mask הישראלית, לדוגמה, מאפשרת לשלוח הודעות דיסקרטיות ללא חשיפת השם המלא, כאשר במקבל יכול לענות ולנהל צ'אט עם השולח מבלי שיידע במי מדובר. בנוסף, ניתן בעזרת האפליקציה לשלוח תמונות וקטעי וידאו שגם הם יופיעו בעילום שם. עם זאת, השוני הקיים בין האפליקציה הזו לבין בליינדספוט הוא העובדה שניתן גם למחוק את ההודעות לצמיתות, כאשר המחיקה תתבצע במקביל בשני הצדדים (השולח והמקבל).

גם Truth מאפשרת שליחת הודעות אנונימיות וניהול צ'אט באופן דיסקרטי לחלוטין בין חברים. בניגוד לאחרות, היא מאפשרת להחליף כינוי בכל פעם שליחת הודעה, ובכך להסוות את הזהות טוב יותר. החיסרון העיקרי שלה הוא שנדרש כי היא תהיה מותקנת אצל שני הצדדים.

Paperphone הישראלית לוקחת את הדיסקרטיות לשלב הבא. האפליקציה מציעה למורידים אותה מספר טלפון זמני או קבוע (כרוך בתשלום חודשי), שיצטרף למספר הטלפון הרגיל שלכם וממנו תוכלו ליצור קשר דרך החייגן שקיים באפליקציה. כך לדוגמה תוכלו להערים על חבר (לשעבר, אהמ) שמסנן אתכם וליצור לעצמכם מספר טלפון זמני מהמאגר הקיים באפליקציה, שממנו תתקשרו אליו. האפליקציה תאפשר לכם גם לקבל שיחות נכנסות במספר הזמני ולשלוח דרכו הודעות טקסט, שיתקבלו בצד השני כהודעות רגילות מהמספר שבחרתם.

 

למי שלא מסתפק רק בהודעות ומעוניין בשיתופים חברתיים באופן אנונימי, אפליקציית Psst מציעה רשת חברתית שלמה שמתנהלת כולה באנונימיות. ממש בדומה ליכולות המקבילות ברשתות החברתיות הציבוריות דוגמת פייסבוק ואינסטגרם, "פסט" מאפשרת לפרסם סטטוסים, להגיב ולהעלות תמונות - הכל תחת מעטה סודיות מוחלט. ניתן לעקוב אחר משתמשים אנונימיים, לשלוח אליהם הודעות פרטיות ולנהל עימם צ'אט. האפליקציה אינה מאפשרת לשמור תמונות מהאפליקציה לזיכרון המכשיר, ולא ניתן לבצע בה צילומי מסך.

ההמלצה: להתרחק

חשוב לציין שגם אם הן נשמעות מגניבות, האפליקציות האלו נוטות לגרום למקרים של חרם, הטרדות על-ידי בני נוער ואף למקרים קיצוניים של התאבדויות שקרו לא מעט פעמים. מספר המקרים בהם בני נוער התעללו והשפילו את חבריהם לבית ספר רבים ומורכבים מכדי שנוכל להזכיר כאן אפילו מעט מהם. מספר בכירים במערכת החינוך מדגישים כי אפליקציות כאלו הן פתח לבריונות, הצקות, הטרדות ואלימות ברשת, ובין אם תרצו או לא - יש בזה מן האמת. בסופו של דבר, מי שקובע את מדד הפרטיות - הם המשתמשים עצמם.