באוגוסט 2016 כתבתי טקסט שלם שמהלל ומשבח את אפל מיוזיק. מה רציתי אז, במה הסתפקתי? באפשרות להאזין למוזיקה ללא פרסומות, זה הכל. לא חשבתי בכלל על תחרות, הייתי במערה. היום, חודש אחרי שהשעיתי את המנוי לאפל מיוזיק ונרשמתי לספוטיפיי, אני מסתכלת על הטקסט הזה כעל תעודת עניות לקרתנות והעצלות שבי, שמנעו ממני להשקיע בחיבור VPN כמו בת תרבות שמתפנקת על ספרייה ראויה בנטפליקס ומתחברת לספוטיפיי. לקחתי את מה שנתנו לי אבל עכשיו עמדה מולי בחירה - להמשיך באפל מיוזיק או לעקור סופית לספוטיפיי.
מעכשיו אני אומרת לכם: עברתי לספוטיפיי, לא הסתכלתי לאחור ואם אתם מבינים עניין - אתם תעשו את אותו הדבר ותמשיכו איתי אל הקדמה. נכון שאני אומרת את זה על שירות מבית אפל, שירות שאפילו מתהדר בספרייה גדולה יותר מזו שמציעים לכם בספוטיפיי (40 מיליון שירים בראשונה לעומת "רק" 30 מיליון שירים בשנייה), אבל אם שירות סטרימינג היה אוכל, אפל מיוזיק הייתה טוסט בקיוסק וספוטיפיי הייתה התפריט של נאפיס.
במרץ האחרון ספוטיפיי הודיעה שהיא פותחת את שעריה לישראל, ועד אז ידעתי על האפליקציה דבר אחד - לטיילור סוויפט היה ביף מתוקשר איתם. היש סיבה טובה מזו להיות בצד שלהם על אוטומט? אל תענו לי, התשובה היא לא. אחרי חודש של התנסות בשירות, הכפתור הירוק הולך איתי לכל מקום - הוא על הטלפון, הוא על המחשב בבית והוא על המחשב בעבודה. בין כולם אפשר לזגזג בלחיצת כפתור מבלי שהשיר שאתם שומעים אי פעם יפסיק. ומי רוצב שיפסיקו לו את האלבום החדש של קאלי אוצ'יס? לא אני. הישראלים שהגיעו בינתיים לספוטיפיי, אגב, משמיעים הכי הרבה דווקא את "Toy" של נטע ברזילי, ובצדק.
גם אפל מיוזיק וגם ספוטיפיי מציעים את השירות שלהם ב-19.90 לחודש. בשני השירותים תוכלו למצוא רשימה אינסופית של הצעות למוזיקה: מתחנות רדיו ופודקאסטים וכלה בפלייליסטים מותאמים ומצעדים. אבל בעוד שבאפל מיוזיק תהליך ההתאמה המוזיקלי לאלגוריתם הוא קצר יותר, בספוטיפיי נדרשת קצת יותר השקעה, אבל זו משתלמת - הדברים שהוצעו לי בספוטיפיי היו מדויקים יותר, מגוונים יותר ומסקרנים יותר מאלו שהוצעו לי באפל מיוזיק, שנטו לחזור על עצמם.
חוץ מלעקוב אחר אמנים וסגנונות שמעניינים אתכם, בספוטיפיי מציעים לכם לעקוב גם אחר חברים, לבדוק אחרי מה הם עוקבים ולשתף איתם פלייליסטים. באפליקציה בווב גם יופיע לכם סרגל קטן מימין ובו תוכלו לדעת בדיוק מה החברים שלכם שומעים עכשיו. מזכיר לי את ימי המסנג'ר העלובים, אז שמתי על מיוט את "Metal Music Machine" של לו ריד שידעו שהאוזניים שלי עמידות לסבל. עכשיו לעומת זאת, אין לי שום בעיה שידעו שאני זאת שאחראית שם לאובסס שהביא את "אולי נדבר" של נדב גדג' למקום השלישי ושהגעתי לאלבום של פרנק אושן מ-2016 רק עכשיו. הייתי עסוקה. ספוטיפיי גם יציע לכם מדי יום מיקס יומי ומשתנה. עד כמה ספוטיפיי ואני קרובים? הבוקר הוא הציע לי במקום הראשון את טוני ברקסטון כי הוא יודע שאם יש מאבק שאני תומכת בו, זה המאבק של טוני ברקסטון לקאמבק ב-2018.
בשני השירותים מציעים לכם כמובן חודש חינם, ואילו בספוטיפיי אתם יכולים לשמוע מוזיקה בחינם לנצח תחת סנקציות של האפליקציה, אלא אם כן תירשמו לשירות שמראש נקרא פרימיום. האם זו באמת חוויית פרימיום כשמדובר פשוט במנוי רגיל? לא, האם זה עובד עלי שקראו לי לקוחת פרימיום? כןןןןןן.
אבל בסופו של דבר, ההעדפה שלי לספוטיפיי לעומת אפל מיוזיק היא כמו האושר עצמו, היא נמצאת בדברים הקטנים. הנקודות של ספוטיפיי הלכו ונצברו ככל שחוויית השימוש בה הייתה נוחה יותר. העיצוב השחור והירוק מאפיל על הלבן והחיוור של אפל מיוזיק, המהירות שבה אפשר לשוטט באפליקציה והעובדה שאף לא פעם אחת היא נתקעה, בניגוד לאפל מיוזיק ונטייתה ללכת לחפש את עצמה בלי לעדכן אותי מראש. האפשרות, כמשתמשת אנדרואיד, להשתמש בספוטיפיי גם במחשב ולא להיות מוגבלת לטלפון (בלי להתקין איזה אייטונס), האלגוריתם המדויק והמאתגר יותר ונקודת הבונוס האהובה עלי - פרטי הטריוויה. בספוטיפיי קיים פיצ'ר שבו בזמן האזנה, ישנם פרטי טריוויה מביכים ו\או כיפיים ממש על השירים. במקרים של היפ הופ וראפ, החיבור של האפליקציה עם אתר Rap Genius מפנקת במילות השיר וגם מאפשרת צלילה של ממש לידע על השירים. הדבר היחידי שמביך אותי הוא שמות ותיאורי הפלייליסטים הישראליים שהם כל כך סחיים שהם NSFW או לכל מקום, בעצם. למה לנו יש את הפלייליסט "בריזה של ערב - יושבים מול השקיעה עם חברים או מרגישים את האוויר במרפסת - הפלייליסט ילווה אתכם עם מוזיקה אלקטרונית עדינה" בעוד שבעולם זוכים לפלייליסטים כמו "Get Turnt"? חלאס אנשים, גם אנחנו קולים. לא מתאים יותר.