אל תקראו לטינדר אפליקציית סטוצים. נכון, עם ממשק שמציע למצוא לכם דייט מהיר בסביבה שלכם ומאפשר לכם לסנן מועמדים או מועמדות לפי מראה, היא עלולה להיראות כמעודדת שטחיות וקשר לא רציני. אך מחקר ישראלי חדש טוען כי למעשה, טינדר מצליחה לנפות את כל ה"רעש" מהתהליך הטבעי לפיו אנחנו מחליטים ממילא עם מי לפתח קשר.
"המחקר הוא חלק מהעבודה שלי בתור פסיכולוגית של האינטרנט", אומרת בשיחה עם NEXTER דוקטור לירז מרגלית מחברת ClickTale, שערכה את המחקר. היא מסבירה כי היא והחברה בה היא עובדת עוסקות בניתוח התנהגות גולשים – מאיפה הגיעו, מה הם עושים באתר ולאן הם ממשיכים ממנו - במטרה לאפשר לחברות לייעל את השירותים שלהם. "אני מסתכלת על מגמות ומנסה להבין למה הגולשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים".
קראו גם: הכרתם ברשת? זה לא יחזיק מעמד
לאפליקציית טינדר היא הגיעה לאחר שהבחינה כי רבים מחבריה מודים כי הם משתמשים בה. "ראיתי שהמון אנשים סביבי החלו להשתמש בה. זה היה חדש לי. לא שמעתי על האפליקציה קודם", היא אומרת ומייד מציינת כי בתור נשואה ואם ל-3, היא לא בדיוק קהל היעד של השירות. "אמרתי שכנראה יש פה איזו תופעה ושווה לבדוק מה קורה". היא החליטה לבדוק את התנהגות הגולשים באפליקציה, כדי לנסות להבין מה הופך אותה לפופולארית כל כך.
מייעלת את תהליך הבחירה
בטינדר, גילתה מרגלית, "יש מינימליסטיות, זיקוק". היא מסבירה כי לכאורה, "ככל שאתה מתבסס על פחות משתנים, יש חשיבה לא נכונה כאילו ההחלטה שלך תהיה פחות מבוססת". אך כשהחלה לחקור את התבניות הלא מודעות היא גילתה את ההיפך הגמור – טינדר לא רק שאינה מובילה להחלטות פחות מבוססות, אלא אף מייעלת את תהליך ההחלטה עם מי להתחיל קשר.
טינדר "מבוססת על מעט מאוד משתנים", מציינת מרגלית – גיל, מין רדיוס ומראה. "נורא נוח לנו לבוא ולהגיד שאנחנו אנשים רציונליים שמתבססים על המון מידע, אך מסתבר שההחלטה תתבסס בכל מקרה בדיוק על הגורמים האלה". כדי להוכיח זאת, היא התבססה על מחקרים קודמים:
בבסיסה של טינדר, אומרת מרגלית, נמצאים גורמי הגיל והמרחק. האפליקציה מציעה לכל משתמש שידוכים פוטנציאליים בגיל קרוב במידת האפשר לשלו ובמיקום ברדיוס מוגדר. בכך היא עונה על שני צרכים שהוכחו על ידי מחקרים שהצביעו על כך שרובם המוחלט של הזוגות הכירו בזכות קרבתם הגיאוגרפית וגילם הקרוב – מאפיינים המבטיחים כי לשני בני הזוג עולם מושגים וערכים דומים.
אנשים נמשכים למי שבליגה שלהם
לאחר הסינון הראשוני מגיע הסינון לפי תמונות. גם כאן מפתיעה מרגלית כשהיא שולפת מחקרים שנותנים לגיטימציה מלאה להסתכלות בקנקן. מחקר אחד, היא אומרת, הוכיח כי "אנשים בדרך כלל נמצאים עם בני זוג ברמת אטרקטיביות דומה לשלהם" – כלומר: אנשים נמשכים לבני זוג בליגה שלהם, מלבד בנסיבות מיוחדות כמו אנשים עשירים מאוד שיכולים להציע לבני זוגם יתרונות חיצוניים נוספים מלבד מראה.
מחקר אחר שהיא מביאה הראה כי אפילו תינוקות בני יומם נוטים להביט יותר לכיוון אנשים שנחשבים על ידי מבוגרים לאטרקטיביים יותר – מה שאומר שהמשיכה ליופי חיצוני גנטית, ולא באה בגלל חינוך פשטני. בנוסף, היא מציינת מחקר שהוכיח שאנשים הנחשבים אטרקטיביים פוריים יותר מאחרים, מה שמחזק אף יותר את הטענה כי יופי חיצוני הוא דווקא קריטריון לגיטימי לבחירת בן זוג.
קראו גם: 31 אנשים שיש להם תמונות ממש גרועות באתרי הכרויות
גם לאחר שהמשתמש סינן את האפשרויות שלו יש לטינדר היגיון המשך: החיזוק החיובי המושג מהאישור ההדדי של שני בני הזוג בטרם יגיעו לשלב הצ'ט, בו תיקבע הפגישה, עונה על צורך אנושי ומגביר את המשיכה. מצד שני, מכיוון שכמות המידע על הצד השני עדיין קטנה הציפיות של כל אחד נמוכות יותר מאשר בפגישה שנערכת לאחר קריאת פרופילים ארוכים ומפורטים באתרי היכרויות מהסוג המסורתי – שחלקם הגדול כתובים בהגזמות בניסיון של כל משתמש לצייר את עצמו באופן המחמיא ביותר.
"בעצם", אומרת מרגלית, "האינפורמציה בטינדר נראית מינימליסטית, אך היא מתאימה בדיוק למנגנוני קבלת ההחלטות האבולוציוניים שלנו". מכיוון שהאפליקציה מצליחה לעשות זאת תוך ניפוי "רעש" העשוי להוסיף התלבטויות לאלו הטבעיות, מכתירה אותה מרגלית כאמצעי היעיל ביותר למציאת אהבה – ולא חשוב כמה שטחי זה נראה.
וכדי להבהיר כמה טבעי לעשות החלטות שלכאורה אינן מגובות בהיגיון, מביאה מרגלית דוגמא מתחום אחר: "זה כמו מחקר בארה"ב שבו נתנו לאנשים לסדר משפטים בסדר הגיוני. לקבוצה אחת נתנו שתלו מלים שקשורות לזיקנה ולקבוצה השנייה נתנו משפטים ניטרליים. האנשים ששתלו להם בטקסט מלים שקשורות לזקנה הלכו לאחר מכן לאט יותר, וכששאלו אותם למה הם אמרו שהם פשוט הרגישו עייפים. יש המון משתנים שמשפיעים על ההתנהגויות שלנו ואנחנו לא מודעים אליהם עד שאומרים לנו".
עוד ב-NEXTER: