הטקס הקבוע בביקורות על מכשירים מסדרת G של LG היא לפתוח במה הגימיק הנוכחי, ומה השתנה מפעם קודמת, ולקנח בהאם זה עובד ושווה את הכסף. אז נפתח - הגימיק המרכזי ב-G8s Thinq שיצא לפני כשבועיים יש שליטה מהאוויר בפטנומימה, או מחוות ידיים וזיהוי של הורידים של כף היד שלכם.

הסמארטפון מונח על השולחן, או על סטנד ייעודי, ואפשר להעמיד את היד מולו בשביל לפתוח אותו. זה בנוסף לדרכים שמכירים - סיסמה, תבנית, זיהוי פנים וטביעת אצבע, ולאחר מכן לכווץ את האצבעות ולסובב ידית עצמת שמע בלתי נראית, למשל, בשביל להגביר ולהנמיך את עצמת השמע.

אחרי שסרקתי את כף ידי גיליתי שאי אפשר לסרוק את היד השניה. אז בכל מקום שבו אניח את הטלפון, אם ארצה לפתוח אותו, אצטרך להניח אותו באותו צד של השולחן. אחרי שעשיתי שיעור באתר של LG למדתי איזו תנועה צריך לעשות ומאיזה מרחק להניף את היד והתחלתי לשלוט בזה, אבל בעיני התנועה עדיין לא הכי טבעית או אינטואיטיבית.

השיעור השני שלקחתי באתר של LG ובהגדרות של המכשיר הוא תנועות אוויר. אפשר להניף את היד באוויר, 6-12 ס"מ מעל המסך ולזיז את הידיים ימינה ושמאלה בשביל להפעיל אפליקציות, ולעצור או לנגן ביוטיוב, נטפליקס וספוטיפיי. למה זה שימושי? אולי אם צופים במתכון ביוטיוב, או מתקלחים ורוצים לשמוע מוזיקה. או אפילו אם סתם רוצים להרים את היד בזמן שכותבים סקירה זו ולהנמיך את המוזיקה - פשוט על ידי כיווץ האצבעות ופנטומימה של סיבוב ידית כמו ברדיו באוטו.

זה עובד? כן? אבל בשביל לדייק את התנועה צריך המון סבלנות והמון קואורדינציה. ניסיתי את זה לראשונה בחטף כשגירסה הקודמת של המכשיר הוצגה לראשונה בכנס הסלולר בברצלונה. ניסיתי את זה קצת פחות בחטף כשהמכשיר הוצג בארץ. וניסיתי את זה באופן יום יומי בשלושת השבועות האחרונים בסקירת המכשיר. לא הצלחתי לדייק את התנועות שלי ברמה כזאת שזה יהיה יותר נוח מפשוט רגע לנגב את היד על הג'ינס במגבת, ולהרים שניה את הסמארטפון.

מגרעות ומעלות

יש פה עניין מוזר. בעוד שרוב יצרניות הסלולר נאבקות להעיף את המגרעת (נוץ') בראש המסך ולעשות להטוטים עם מצלמת הסלפי והחיישנים, LG נשארת, נקרא לזה שמרנית, ושומרת על עיצוב עם מגרעת בולטת בחלק העליון ושוליים די עבים (יחסית למתחרים) בחלק התחתון. המגרעת העצומה לא משאירה מקום לאיירונים של התראות - אם קיבלתם מייל, וואטסאפ הייתה שיחה שלא נענתה, ועוד משהו - פשוט לא תראו אותן בשורה העליונה, אלא רק בהורדת וילון ההתרעות..

הצצה ראשונה LGG8 (צילום: אהוד קינן, מאקו)
צילום: אהוד קינן, מאקו

מנגד, אפשר לבטל את המגרעת ופשוט להסתפק בשול עליון עבה, כמו בטלפונים ישנים יותר. אני חושב שהאלטרנטיבה כיום - חור למצלמה כמו בסמסונג S10 היא מכוערת ממש, ושכל מצלמת סלפי נשלפת (כמו בוואן פלוס 7, בשיאומי mi9t ובגלקסי A80 שסקרנו) היא אסון עיצובי שרק מחכה להזדמנות להתקלקל.אז אולי שול עבה או מגרעת רחבה הן לא כזו אופציה נוראית.

סורק טביעת האצבע נמצא בגב המסך, סמוך, אבל לא מדי, לשלוש עדשות המצלמה במקום נוח באמצע לימנים ושמאליים. כפתור ההדלקה והכיבוי, מסיבה מסתורית מאוד, נמצא בצד ימין גבוה על השוליים ורחוק מהאגודל באחיזה רגילה של הטלפון. אולי בשביל למנוע לחיצות אקראיות? כך או כך, זה דורש הסתגלות.

בצד שמאל, בדיוק איפה שהאצבע המורה מונחת - ניצב לו הכפתור שמפעיל את גוגל אסיסטנט. כמשתמש כבד של הוראות קוליות כדי לכבות את האור בבית, להדליק את הדוד ולהשמיע את פס הקול של מלך האריות (אל תשאלו), הכפתור הזה נלחץ לי בטעות יותר מדי פעמים בשביל להצדיק את קיומו שם.

בעולם של מכשירים ענקיים, מסך ה-6.21 אינץ' של ה-G8 נוח לאחיזה. לא רחב מדי (76.6 מ"מ) ולא עבה מדי (8 מ"מ). יש לי גב זכוכית שמצד אחד נראה טוב, ומצד שני נוטה להחליק מהיד או ממשטחים לא ממש ישרים - כמו כל סמארטפון דגל מהשנה האחרונה.

השמרנות של LG היא גם יתרון - מדובר באחד ממכשירי הדגל האחרונים שיש בו שקע אוזניות מסוג PL, זה שאפל העיפה במהלך "אמיץ" ושחברות אחרות העיפו בעקבותיה. עכשיו, כן, יש אוזניות אלחוטיות בשפה ואפילו בזול, ואיזה זקן מיושן אני שאני רוצה אוזניות עם חוט, ואפילו לא מוכן להשתמש במתאם. אבל וואלה - להטעין ולשמוע בו זמנית בלי דיליי בוידאו נראה לי דרישה לא מוזגמת, ו-G8s מספק את זה.

סלפי לשיגועים בסטורי

ה-G8s מגיע עם מפרט די עדכני של מעבד סנאפדרגון 855, זכרון פנימי של 6 גיגה ואחסון של 128 גיגה (עם אפשרות להרחיב עד טרהבייט - לא תמלאו את זה עד הטלפון הבא - בוודאות). זה יותר ממה שצריך היום וכנראה עד הסמארטפון הבא שלכם, אבל זה פחות ממה שמציע מתחרה כמו ה-S10. כך או כך, הוא רץ חלק, נפתח מהר ולא נתקע.

הסוללה שלו חוצה את יום העבודה עם שני חשבונות מייל שמתעדכנים תדיר, וואטסאפ עם אינספור קבוצות חופרות וכמובן קצת ספוטיפיי ונטפליקס. במסך ה-OLED רואים מצוין וחד, גם תחת אור השמש, והרמקול שלו, ברגעים שאני לא מחבר אוזניות כאילו אני בשנת תרפפ"ו, או צריך להתקשר ושעוד מישהו ישמע את השיחה (נשבע לכם שזה קרה לפחות פעמיים רק השבוע) משמיע צליל בעצמה גבוהה ובאיכות לא מדהימה אבל מספקת.

ב-G8s, כמו בכל מכשיר דגל מהשנה האחרונה, יש שלוש מצלמות אחוריות לשלושה מרחקי זום, כאשר המצלמה הראשית היא בעלת מפתח צמצם של f/1.8 שמאפשר צילום במקומות עם תאורה מעומעת, אבל לא בחושך מוחלט כפי שמצליחה המצלמה של וואווי מייט 20. ככה זה נראה

זוכרים את החיישן שמנסה להבין לאן היד שלי מתנופפת? אז במצלמת הסלפי הוא אשכרה שמיש - ומאפשר לצלם תמונות סלפי "סטודיו" - כלומר לחתוך את הפנים שלי כדי להדביק אותן על רקע אחר - זה דורש תאורה מצוינת, וכשיש אותה - זה עובד מדויק מספיק בשביל לעשות איזו שטות או שיגוע בסטורי (עוד אומרים שיגוע, כן? אני בן עוד מעט 37 והמילה עדיין נראית לי לגטימית - נסו לשנות את דעתי).

בלבלת אותי - לקנות?

אם באתם בשביל הגימיק של זיהוי כף היד ושליטה בלי לגעת - עזבו. LG פשוט לא מצליחה בגימיק הזה. העיצוב שלו מיושן - אבל זה לא דבר רע, זה פשוט עניין של טעם.

אם מחפשים טלפון במפרט סבבה, במחיר משתלם (2,749 שקלים), עם אחלה מצלמה שמחזיק יותר מיון על הסוללה שלו - G8s בהחלט הטלפון בשבילכם.