b.jpg "גבר מבולבל (צילום: Cameron Whitman, Istock)")
לפי המחקר, אחת הסיבות לכך היא תרבות הקיצורים והשפה המיוחדת שהתפתחה בחדרי הצ'ט וברשתות חברתיות באינטרנט, שהביאה לכך שלאותה מילה יכולות להיות כמה גרסאות כתיב. באתרים אלה, טוען המחקר, התפיסה הרווחת היא שאין צורך לתקן את שגיאות הכתיב או לציית לחוקי דקדוק, ובקיצור - "הכל הולך". במלים אחרות, לפי המחקר הפכנו להיות סלחניים מאד, בלשון המעטה, כלפי הקפדה על דקדוק נכון.
מדובר במגמה מטרידה מאד: אם התפיסה הכללית לפיה דקדוק נכון לא מעניין אף אחד תמשיך, ילדים ובני נוער לא יטרחו לתקן את עצמם, וגרוע מכך - הם לא יטרחו ללמוד את הכתיב הנכון של המילה מלכתחילה. השלכות מצב זה כבר ניכרות בשטח: לפי המחקר, אחד מכל חמישה נשאלים בגילאים 18-24 אומרים כי אינם מרגישים בטוחים לכתוב מכתב חשוב בלי מילון בהישג יד או בדיקת איות.
נתון מעניין נוסף הוא, כי רק שליש מהנשאלים במחקר אמרו כי הקיצורים הרווחים בשיחות באינטרנט הם "לחלוטין לא מקובלים". שני השלישים הנותרים, לעומת זאת, תמכו בכך שמלים אלה ייכללו במילון – כלומר, המילון יכלול גם צורות כתיב שאינן תקניות.