* פורסם במקור בבלוג המרתף.
כשמדען מתיישב מאחורי שולחן העבודה שלו, במקרים רבים הוא אינו יודע כיצד יסתיים הניסוי שהוא עורך. גילויים רבים, כמו הפנצילין והוויאגרה, הגיעו לעולם ממש במקרה, ובמקרים אחרים המצאות ורעיונות התגלגלו לשימושים שונים מהתכלית המקורית שלהם.
מתרופה לסם מסיבות: אקסטזי
האקסטזי הומצא על ידי החוקר הגרמני אנטון קוליש (Anton Kollisch) כתוצר לוואי של תרופה למניעת דימום חריג. החומר לא זכה להתייחסות עד שהפך לסם מסיבות פופולרי וכיום הוא נחשב לאחד הסמים המסוכנים ומיוחסות לו כמה מיתות מדי שנה. השם המדעי של האקסטזי הוא MDMA והוא ידוע גם כסם האהבה. לאחר בליעת הגלולה, הבליין הממוצע יחוש לרוב ערני, מלא אנרגיה אך שליו מאוד. הרגישות לכאבים פוחתת וצבעים נראים חדים וברורים יותר.
ממקלט לפליטי מלחמה לגיהנום עלי אדמות: מחנות ריכוז
הכוונה המקורית של פרדריק רוברטס (Frederick Roberts) הייתה להקים מחנות פליטים לאזרחים חפים מפשע שנקלעו למלחמת הבורים בסוף המאה ה-19, שהתנהלה בין האימפריה הבריטית לרפובליקות העצמאיות של המתיישבים הבורים בדרום אפריקה. אולם, כשלורד קיצ'נר (Lord Kitchener) נטל את הפיקוד הוא הפך את המחנות לכלי באמצעותו ביצע זוועות באזרחים התמימים ואחרי כמה עשורים הנאצים אימצו את הרעיון כדי לכלוא ולהתעלל ביהודים, בשחורים, בצוענים, בהומואים ובלסביות ובשאר מתנגדי המשטר.
מכלי לחקר היקום לנשק להשמדה המונית: טילים
הרעיון נהגה ומומש, בראש ובראשונה, כדי להגשים את חלום האדם לחקור את היקום אך הנאצים (כן, שוב הם) ניצלו את ההמצאה של וורנר פון בראון (Werner von Braun) לפיתוח טילי ה-V2 שהטילו מורא על בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. בזמן פיתוח הטילים, במהלך המלחמה, נהרגו בסביבות 20 אלף עבדים ויותר מ-7,000 אנשי צבא, שהיו מעורבים בפיתוח.
מתחקיר מעבדה להמצאה ההרסנית אי פעם: היתוך גרעיני
הפיזיקאי האוסטרי, סר מרקוס לורנס אלווין אוליפנט (Sir Marcus Laurence Elwin Oliphant), היה סקרן לדעת אם גרעין אטום מימן יכול להגיב לגרעין אטום מימן אחר והביא לפריצת הדרך שהולידה לעולם את פצצת המימן. לא צריך לציין שהפצצה הפכה לנשק להשמדה המונית ולאחת ההמצאות ההרסניות של המין האנושי אי פעם. בניגוד לפצצת האטום שמבוססת על ביקוע האטום, פצצת המימן מבוססת על היתוך ולא על ביקוע הגרעין ועוצמתה גדולה פי אלף.
ממדביר חרקים לנשק בלתי קונבנציונלי: גז סארין
ד"ר ג'רהארד שרדר (Gerhard Schrader) גילה בטעות את גז הסארין כשניסה להמציא דור חדש של מדבירי חרקים, בניסיון לעזור לעולם להילחם ברעב ובעוני. סארין הוא גז עצבים על בסיס זרחן אורגני שהגיע לכותרות לאחר שכת אום שינריקיו היפנית פיזרה אותו ברכבת התחתית של טוקיו בשנת 1995. הסארין חסר ריח והוא מתאדה בקלות בטמפרטורת החדר. הגז פוגע במערכת העצבים של קורבנותיו והוא פי 500 יותר קטלני מציאניד.
מצבע לפיצוצים והרבה דם: TNT
בשנת 1863, הכימאי הגרמני, ג'וזף וילברנד (Joseph Wilbrand), סינתז לראשונה את החומר שהיה אמור לשמש כצבע. החומר לא זכה להצלחה עד שבשנת 1902 התגלתה עוצמתו ההרסנית והוא זכה לפופולריות בקרב אנשי הצבא. הצבא הגרמני החל להשתמש ב-TNT ב-1902 בפגזים והצבא הבריטי הכניס את ה-TNT לשימוש החל מ-1907.
ממשמיד כינים לרוצח המונים: ציקלון B
למרבה ההפתעה, את הגז בו השתמשו הנאצים ברצח מיליוני יהודים המציא המדען היהודי זוכה פרס הנובל, פריץ הרבר (Fritz Haber). הרבר ניסה לייצר מדביר חרקים חדש בשנות ה-20 של המאה הקודמת ואכן החומר שימש בתחילה, אפילו בידי הנאצים, להשמדת כינים במחנות הריכוז וההשמדה. הוא עשוי גרגירים של עץ או אדמה ספוגים בחומצה הידרוציאנית או במימן ציאנו וברגע שהוא מוצא מאריזתו האטומה ובא במגע עם אוויר, מתאדה ממנו גז החנק, מימן ציאנידי.
תודה לבלוג המרתף, שמצליח לגרום לנו להרים גבה לפחות פעם ביום.