המוחות שלכם יכולים להתחבר למכונה, כל מכונה, כולל גפיים רובוטיות. בעצם, למה להחליף רגל קטועה ברגל פלסטיק כשאפשר להחליף אותה ברגל מתכתית מהירה וחזקה יותר? למה להסתובב עם כלב נחייה כשעין רובוטית יכולה לראות בחושך מוחלט ולמרחקים אסטרונומים? חושבים שזה עדיין מדע בדיוני? תחשבו שוב, אנחנו קרובים היום למציאות הזו יותר מאי פעם.
קיברנטיקה: מערכות שיודעות לתפעל את עצמן
רועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה העוסק במחקר של הנדסת רקמות ותאי גזע עובריים אנושיים בטכניון, מסביר שקיברנטיקה היא מדע בין תחומי המתמקד בניהול עצמאי של מערכות. כלומר אלו מערכות שמסוגלות לתקן את עצמן ולהגיב בזמן אמת על ידי קבלת משוב בין אם מהסביבה ובין אם מעצמן. מה זה אומר לנו? שני דברים עיקריים - מדובר במערכות שיהיו בעלות מודעות מלאה (תבונה מלאכותית), ושיהיו מסוגלות להתחבר למוח האנושי ולפעול מולו.
ברוב המקרים, כאשר מדברים על קיברנטיקה שלא בתוך האקדמיה, מתכוונים למערכות שיהיו מסוגלות להתחבר למוח האנושי ולפעול מולו. שיא המודעות הציבורית לאפשרות שקיימת בתחום הייתה סדרת הטלוויזיה ”האיש השווה מיליונים“. עם סיומה של הסדרה הזו העניין של הציבור בתחום נעלם. יחד עם זאת סטיב אוסטין, גיבור הסדרה, השאיר רושם מספיק גדול כדי שאנשים יבינו מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו.
במקום פרוטזה: יד עם שתי בהונות
מי שמאבד איבר בגופו היום, או נולד עם שיתוק כלשהו, נאלץ לחיות עם פרוטזה – איבר שרמת חשיבותו היא יותר קוסמטית ופסיכולוגית מאשר שימושית. אבל המדע מראה לנו שהיום קרב בו היד, העין או רק אצבע יוכלו להיות מוחלפים באיבר בעל שימושיות אמיתית ובסופו של דבר איבר שיהיה טוב יותר מהמקור.
ג'סי סליבן הוא מראשוני הסייבורגים האמיתיים. סליבן, חשמלאי, התחשמל בתאונת עבודה ושתי זרועותיו נקטעו. זרוע מכנית הושתלה על חזהו וקצות העצבים של הגפיים הועברו לשרירי החזה. מבחינת ג‘סי לא היה שינוי בדרך בה הוא תפקד - הוא הזיז את היד שלו והאותות מהמוח תורגמו לתנועת שרירי החזה שיצרו לחץ על הזרוע המכנית וזו זזה בהתאם. כמובן שהיה צורך ללמד את המכונה מה ההוראות שג‘סי מעביר אבל זה היה הרבה יותר קל מאשר ללמד את ג‘סי לעבוד מחדש עם הידיים שלו.
אבל כאמור, הסיפור של ג‘סי הוא חדשות ישנות כבר. אמנון כרמל, חוקר תחום העתידנות והפילוסופיה של הטכנולוגיה, אומר שכל הציוד של סליבן היה מאוד ראשוני, מין אב טיפוס למה שקורה היום. החומרים מאז התפתחו והידיים המכניות של סליבן הוחלפו בידיים בעלות יכולת הדומה יותר ליד האנושית. לינדסי בלוק נהנית היום מיד שנראית כאילו נלקחה מעתיד עם יכולת להניע את האצבעות ולשלוט במוטוריקה עדינה.
בקרוב, הביוניקה תתקדם מעבר לטיפול בנפגעי תאונות. תחשבו שהילדים שלכם יוכלו להחליף את היד – או יותר נכון את המעטפת של היד – למה שאתם רוצים, ממש כמו שאתם מחליפים את המעטפת של הסלולרי.
היום אנחנו מנסים בעיקר לספק השלמה למה שאבד. בהמשך הדרך, מספר כרמל, הביוניקה תוכל לאפשר לנו לשפר את הגוף שלנו ולתת לנו יכולות שלא היו לנו קודם: ניתן יהיה לקבל יד עם שתי בהונות כך שתוכל לתפוס דברים בצורה יעילה יותר. או עין שתוכל לראות באינפרה אדום או בחושך כמעט מוחלט. האמת שכבר ב-2005 ניתן היה למצוא ניסויים מתקדמים בראייה. נכון לאותו הזמן המצלמה שאפשרה את הראייה הייתה מוצבת על משקפיים אבל המדענים בהחלט ראו מצב לחבר את המצלמה ישירות לעין. ברגע שנעבור את הסף הזה שיפורים לראייה יגיעו מהר מאוד. מי שלא רוצה להשתיל עין ביונית יוכל ליהנות מהעדשות הביוניות שיהיו מסוגלות להוסיף את העושר הזה.
פינג פונג למשותקים
מה יתנו לנו מחשבים המחוברים למוח? תארו לעצמכם אדם עם שיתוק מוחלט שיהיה מסוגל לשלוט באיברים בעזרת המוח בלבד. תחשבו על המהירות בה תוכלו להשפיע על הממשקים איתם אתה באים במגע יומיומי (התנעת רכב, הדלקת אורות בית). במקום שהמוח יפקוד על היד להניע עכבר על המסך לכיוון של הצלמית שתפעיל תוכנה, אתם תחשבו על הפעלת התוכנה וזה יקרה. כבר ב-2005 דיווח המגזין Wired על מתיו ניגל, משותק מהצוואר ומטה, ששיחק פונג באמצעות המחשבה בלבד.
המשוב בין המוח למחשב הוא לא חד כיווני. בדצמבר 2008 הוכיחו קבוצת מדענים ביפן שהם יכולים לקרוא תמונות מתוך מוח אנושי ולהציג אותם על מסך מחשב. זאת כבר גרסה פרימיטיבית של קריאת מחשבות. נכון ברגע זה התמונות באיכות די ירודה אבל העובדה שהדבר אפשרי בכלל היא כמעט בלתי נתפסת.
צזנה מספר על ניסוי שנערך על ידי פרופסור קווין וורוויק מאוניברסיטת רידינג באנגליה. וורוויק השתיל לתוך זרועו שבב שאפשר לו לשלוט, דרך האינטרנט, בזרוע מכנית שהייתה באוניברסיטה. האותות החשמליים מהמוח שלו תורגמו על ידי השבב ושודרו החוצה. וורוויק גם שתל שבב דומה בזרועה של אשתו והתוצאה הייתה מדהימה: צזנה מספר שוורוויק ”חשב אל תוך השבב“ ואשתו הרגישה צביטות באזור, מה שאפשר להם לפתח שפת קוד ולתקשר. טלפתיה טכנולוגית, אם תרצו.
מתי זה יקרה?
אמנון כרמל מאמין שבעשורים הקרובים נראה את השינויים. הידיים הביוניות עולות לא מעט אבל הן כבר כאן. בעשור הקרוב נראה שינוי שיתחיל להתרחש כאשר באולימפיאדת הנכים נראה שיאים שישברו את השיאים שנקבעים באולימפיאדה הרגילה. באותו הרגע מישהו מהספורטאים הבריאים יגיד לעצמו שזאת דווקא טכנולוגיה לא רעה והוא רוצה גם. ככל שיותר אנשים בעלי עיוורון, שיתוק ופגיעות גפיים יסתובבו עם מחשבים מובנים שיאפשרו להם לעשות דברים נראה דרישה של המוצרים האלו בשוק החופשי. כנראה שכבר בעשור הבא נראה אנשים פרטיים שמשכללים את עצמם.
התממשקות בסיסית למוח נראה בתוך חמש עשרה שנה אצל אנשים מוגבלים וקרוב לוודאי שתוך שלושים שנה אצל אנשים רגילים. הבעיה הגדולה באמת תהייה לעבור את המחסומים המוסריים שהטכנולוגיה הזו מביאה איתה – המחשב נגד האדם וכל החומר ההוליוודי הזה שכולנו מכירים היטב. עד אז יישאר לנו להמשיך לצפות בפרקים חוזרים של מסע בין כוכבים ולקנא בלה-פורג‘ שאמנם נראה כמו פליט של שנות השמונים, אבל כולם היו מתים לראות את מה שהוא רואה. לפחות אני.