פייסבוק: פחות פרטיות, יותר שערוריות
הרשת החברתית של מארק צוקרברג מסכמת שנה בעייתית. אין ספק שהם עושים משהו נכון שם בפייסבוק, שהפכה כבר לרשת החברתית הגדולה בעולם תוך שהיא עוקפת את מייספייס הוותיקה. אחרת, לא היינו ממשיכים לבלות שם זמן רב כל כך ומקדישים לה אנרגיות כה רבות. אך 2009 היתה רצופה במיני שערוריות רבות, בעיקר בסוגיית הפרטיות.
הרשת, שהספיקה להחליף מספר ממשקים בשנה האחרונה, הפכה כמו כל דבר פופלרי באינטרנט, לכר פורה לפעולת סוטים ופדופילים, כשחלק מהמקרים אף הסתיימו בהרשעות ובעונשים כבדים. זאת, לצד התנפלות של גופים מסחריים על הגולשים, כאשר פייסבוק עצמה עדיין מחפשת את הדרך היעילה ביותר להוציא קצת כסף ממסד המשתמשים העצום שלה והמידע שהם שולחים בחדווה שכזו אל נבכי הרשת.
אך הבעיה הגדולה ביותר של צוקרברג וחבר מפתחיו היא כמובן סוגיית הפרטיות ברשת, שזיכתה אותם בביקורות רבות. הגלגול האחרון של הפרשה היה אך לפני חודש, כששינוי מהותי במדיניות הפרטיות בפייסבוק חשף מידע רב שחלקו גולשים עם חבריהם הישירים בלבד, והפך אותו חשוף לעיני כל המשתמשים ברשת החברתית. באופן משעשע בין הנפגעים היה גם מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג עצמו, שתמונות מביכות שלו הבליחו למספר רגעים לעיני כל באינטרנט לפני שהספיק לעדכן את מדיניות הפרטיות שלו. האינטרנט, כידוע, לא שוכח ומספיק אתרי טכנולוגיה הספיקו לשמור את התמונות אל הארכיונים שלהן בצעד שצריך להוות תמרור אזהרה לכולנו.
>> מה פרופיל הפייסבוק שלכם אומר עליכם?
האייפון בישראל: יקר מדי, מאוחר מדי
יותר משנתיים אחרי שהושק בארה"ב בקול תרועה רמה, זכו תושבי ארץ הקודש לחזות בבואו של מכשיר הפלא של אפל לישראל. אך למרות החגיגה התקשורתית זוטא שהצליחו יבואנית אפל וספקיות הסלולר לעורר, נרשמה היענות נמוכה יחסית מצד הלקוחות הישראלים, שהצביעו בארנק. הבעיה היא שזה פשוט יקר מדי ומאוחר מדי.
אל תבינו אותנו לא נכון, אנחנו מברכים על הגעתו של האייפון לישראל, ובעיקר על כך שבניגוד למצב בארה"ב ובמדינות אירופיות לא מעטות, ניתן לרכוש אותו מכל ספקיות הסלולר והיבואנית כאחת. בנוסף, אחרי שלוש שנות המתנה, חנות האפליקציות מוצפת סופסוף באפליקציות איכותיות בעברית, להנאתם הרבה של המשתמשים הוותיקים.
ועדיין, שנתיים וחצי זה יותר מדי. בעיתונים מדברים על עשרות אלפי ישראלים שכבר הניחו את ידם על גירסה זו או אחרת של האייפון, לאחר שהתייאשו להמתין שבאפל יזכרו במדינה קטנה אחת דוברת שפה משונה במזרח התיכון. בנוסף, למרות שניתן להשיג את המכשיר אצל שלוש הספקיות, המחירים רחוקים מלהיראות תחרותיים, וזכו כמו כל מוצר מיובא אחר לתוספת היוקר המקומית (כבר יש לכם אייפון? בואו תראו מה אפשר לעשות איתו).
אנדרואיד: עכשיו גוגל נכנסת לנו גם לטלפון
אמנם מכשיר סלולרי ראשון שהריץ אנדרואיד יצא כבר באוקטובר 2008, אך ב-2009 כבר ראינו לא מעט מכשירים שהריצו את מערכת ההפעלה מבית היוצר של גוגל למכשירים סלולרים. הצד החיובי ברור - סופסוף מתחרה ראוי לאייפון OS הנעולה של אפל והסימביאן החבוטה של נוקיה, שהשתעשעה בעצמה ברעיון המעבר לאנדרואיד. כשמערכת ההפעלה המצופה של פאלם, יחד עם מכשיר הפרי שנשא אותה, התגלו ככישלון יחסי, טוב שיש לפחות מערכת הפעלה אחת שמצליחה לייצר באזז בשוק.
מצד שני, זו עדיין מערכת הפעלה מתוצרת גוגל, עם כל התחושות השליליות שעוברות לנו בעמוד השדרה כשאנחנו חושבים על המשתמע מכך. אם עד כה חששנו מהקרניים המגששות של ענקית החיפוש בעת שימוש במחשב האישי, כעת אנו נותנים לה גישה גם לשיחות הטלפון והודעות הטקסט היומיומיות שלנו.
מערכת ההפעלה והדפדפן של גוגל: נושפים בעורף של מיקרוסופט
אחרי שנים, החשש הגדול של ביל גייטס התגשם - בגוגל הודו בפה מלא כי הם עובדים על מערכת הפעלה ולקראת סוף השנה אף שחררו גירסת בטא שלה, שברשת כבר דאגו לקמפל כדי שכל משתמש מתחיל יוכל להתנסות בה. אפשרויות הן תמיד דבר חיובי עבור הצרכן, וכאשר גוף גדול בעל מנגנון שיווק אגרסיבי כמו גוגל מגבה אותן, אפשר לחזות כי Google Chrome OS תזכה לאחוז מסויים של הצלחה. האם הגיע הרגע בו נחזה סופסוף במערכת הפעלה חלופית אמיתית לחלונות של מיקרוסופט, כאשר לינוקס ואפל ממשיכות להוות, כמו במשך שנים, מוצר נישה למביני עניין בעיני עצמם? ייתכן.
מנגד, גם אם מצליחים להתגבר על החשש משימוש במערכת הפעלה שכתוב עליה "גוגל" באותיות ענק – וזהו "אם" גדול – Chrome OS מעוררת לא מעט שאלות. ההתבססות הכמעט מוחלטת של מערכת ההפעלה של גוגל על מיחשוב עננים אמנם היתה די צפויה, בהתחשב בכך שכוחה הגדול של גוגל הוא בשירותים מקוונים, אך היא עדיין בעייתית ומאכזבת. העובדה כי לא ניתן לשמור קבצים על גבי הכונן הקשיח של המחשב לפחות בגירסת הבטא שלה מהווה, מן הסתם, חיסרון אדיר למערכת ההפעלה של גוגל. בהעדר חיבור אינטרנט זמין בכל מקום ומקום, כמו למשל בשטחים גדולים בקמפוסי האוניברסיטאות בישראל, ניתן רק להמתין לראות כיצד תיראה Chrome OS כאשר תחל ההפצה המסחרית שלה.
מערכת ההפעלה של גוגל מתבססת על הדפדפן שלה, גוגל כרום, ששוחרר לציבור הרחב בשלהי דצמבר אשתקד. בתוך תקופה של שנה בלבד הצליח כרום להפוך לדפדפן בעל נתח השוק השלישי בגודלו על גבי חלונות אחרי גירסאות אקספלורר השונות ופיירפוקס, כשהוא עוקף בקלילות מתחרים ותיקים ועתירי ניסיון כמו אופרה וספארי. ממוצר אפוי למחצה בהתאם למסורת של גוגל מימי הבטא הארוכים של ג'ימייל, הפך כרום לדפדפן הכולל מערכת הרחבות (Extensions) הולכת ומתפתחת, כשהזריזות שלו והמשקל הנמוך שלו מסייעים לו ליהנות ממגמה פופולרית נוספת ב-2009 – עליית הנטבוקים.
הנטבוקים: הכול טוב
מאז הפציעו הנטבוקים לחיינו בשלהי שנת 2007, הוכיחו המחשבים הקטנים והקלים כי הם כאן כדי להישאר. מאז מחשבי ה-Eee הראשונים והחלשים של אסוס עברו הרבה מגה בייטים בכבלי האינטרנט, והנטבוקים הפכו למחשבים חזקים הרבה יותר הנסמכים על מעבדיים ייעודיים וכוללים כוננים קשיחים שלא היו מביישים מחשב ביתי ממוצע.
קשה למצוא דברים רעים לומר על מגמת הנטבוקים, שאת הצלחתה ניתן לראות בכל כיתת לימוד באוניברסיטה בישראל. עם זאת, מחקרים הראו שעמידותם של הנטבוקים נמוכה יותר ממחשבים ניידים רגילים בשל החומרים הזולים מהם לכאורה הם מיוצרים, ויש צרכנים המגלים מאוחר מדי כי המחשב שקנו קטן מדי לצורכיהם. לכן, ההמלצה שלנו, והיא נכונה למעשה לכל מוצר טכנולוגי שברצונכם לרכוש, היא לבדוק מראש – חפשו מידע ברשת על הדגם שברצונכם לקנות, קיראו ביקורות הן של סוקרים מקצועיים והן של אנשים שהתנסו במוצרים בעצמם ואם הדבר אפשרי גשו לחנות ונסו את המחשב במו ידיכם.
טוויטר: משרת את העם – אבל בדרך למטה
אם בראשית השנה מישהו עוד שאל את עצמו למה צריך את שירות המיקרו-בלוגינג והקשקשת הרבה שנלווית אליו, הגיעו המהומות באירן והעניקו כל תשובה ניצחת. מתנגדי השלטון באירן ותומכי מועמד האופוזיציה מוסאווי השתמשו בשירות מסרי הטקסט הקצרים (עד 140 תווים בלבד), בכדי לפרוץ את חומת הצנזורה השיעית ולהעביר מידע ממשי בזמן אמת אל העולם כולו על הדיכוי האלים והאכזרי.
טוויטר המשיכה להוכיח את עצמה ככלי שימושי למאבקים – צרכניים, פוליטיים או בידוריים – כשעשרות, מאות ואלפי משתמשים מאגדים התכתבויות בתגית דיון אחת, הצפה מעלה ומאפשרת מעקב מתמיד אחר התפתחויות הדיון. כשתלונות צרכניות, למשל, זוכות לכל-כך הרבה עיניים, כבר קשה לטאטא את תלונות הלקוחות אל מתחת לשטיח.
אך למרות כל ההתפתחויות החיוביות, טוויטר היא עדיין פלטפורמה שמחפשת את עצמה, נעדרת תוכנית עיסקית של ממש ופשוט לא מצליחה להסביר למשקיעים הפוטנציאלים הרבים שמתעניינים בה איך היא מתכוונת לתרגם את המשתמשים המרובים שנעזרים בשירותיה להכנסות. וזו כמובן, השורה התחתונה שתחרוץ את גורלה.
יוטיוב: כבר לא בדיוק "תוכן גולשים"
ממש כמו טוויטר, גם אתר שיתוף הווידאו של גוגל הוכיח את חשיבותו ועוצמתו על רקע האירועים באירן. מי לא זוכר את תמונות הזוועה של המתעדות את הירצחה של נדא אגה סולטאן, שהועברו לעולם על גבי נגני הווידאו של יוטיוב, וחשפו את עומק הזוועה האירנית. הסדקים שיצרו שירותי האינטרנט בחומת הצנזורה הוכיחו כי בעידן הטכנולוגי של המאה ה-21 קשה להשתיק את קולות הדמוקרטיה.
אך יוטיוב, שנחשב לאחד ממחוללי מהפכת הווב 2.0 שכבר מזמן הפכה לפאסה, מראה כי למרות כל הדיבורים על "תוכן גולשים", אנחנו, אותם גולשים, עדיין מבכרים לצרוך תוכן מקצועי, מופק, ושככל הנראה למישהו מגיע עליו סוג כלשהו של תשלום. מבין 5 הקטעים הפופולריים ביותר ביוטיוב ב-2009 שניים בלבד היו מה שניתן לכנות תוכן גולשים, כאשר שלושת האחרים היו פרסומת ויראלית, טריילר לסרט וקטע מתוך תוכנית טלוויזיה פופולרית.
כאן טמונה עדיין שורש הבעיה של יוטיוב, שבשנה האחרונה עשתה, תחת החסות המשפטית של גוגל, כמה צעדים נוספים על מנת להגן על עצמה מפני תביעות של הפרת זכויות. נראה כי צעדים אלה, הכוללים בין היתר פרסומות המשודרות לפני הסרטונים, פוגעים בחווית השימוש באתר, ורק הזמן יגיד אם הגולשים יסכימו למחול על העלבון, או שפשוט יעברו לדבר הבא. אחרי הכל, סרטונים על חתולים זה לא מספיק, הגולשים מסתבר, רוצים עדיין תוכן איכותי ומושקע, גם אם הם כבר מזמן לא מוכנים לשלם אליו.
שיתוף הקבצים והמלחמה בפיראטים: הנזק הוא רק לכאורה
2009 היתה שנה סוערת בעולם שיתוף הקבצים. המערכה המשפטית הארוכה כנגד מפעילי אתר פיירט ביי השוודים נתנה את אותותיה על עולם משתפי הקבצים כולו, ואתרים המציעים קישורים להורדת תכנים בביטורנט נסגרו בהמוניהם. משתמשים רבים מבכים את לכתו בטרם עת של אתר מינינובה, שבעצמו שימש כמחליף לא רשמי לסופרנובה שנסגר לפני שנים מספר בנסיבות דומות. מינינובה לא סגר את שעריו, אך החל מחודש נובמבר הוא משמש לשיתוף תכנים לא מוגנים בלבד, מה שהפך אותו ללא רלבנטי עבור הגולשים המחפשים אחר סדרות טלוויזיה וסרטים.
אין ספק שהמאבק המשפטי בו התסבכו הכרישים הגדולים של הורדת הקבצים מזעזע את עולם שיתוף הקבצים. אך השאלה הגדולה היא האם המהלכים האלה מצמצמים את השימוש ברשתות השיתוף ובפרוטוקול הביטורנט בפרט, או רק מסייעים לעלייתם של אתרים חדשים שימלאו את החורים. בנוסף, ייתכן כי על רקע המכה לביטורנט, השנה האחרונה ראתה עלייה בהיקף גולשים המשתמשים בהורדה ישירה מאתרים דוגמת Rapidshare ו-Megaupload, תוך שהם נהנים מהצמיחה במהירויות התעבורה באינטרנט על רקע כניסת טכנולוגיות חדשות.
למרות מלחמתם העיקשת של אולפני הסרטים וחברות התקליטים, נראה כי זמני ההמתנה מעלייתו לאקרנים של סרט או שידורה של תוכנית בטלוויזיה, ועד להופעתם ברשתות שיתוף הקבצים רק הולכים ומתקצרים. בנוסף, דליפתה של גירסה כמעט מוגמרת של הסרט "וולברין" לרשתות שיתוף הקבוצים כחודש לפני עלייתו לאקרנים הציבה רף חדש במלחמה בפיראטים, שאף הובילה לחקירת FBI בנושא (החשוד היחידי שנעצר בפרשה, באמצע חודש דצמבר, שוחרר). עם זאת, חלק מהמבקרים טוענים כי ההדלפה לא פגעה בהכנסות הסרט ובמובנים מסויימים אף סייעה לו. מקרה זה, לצד המקרה המעניין של יוצרי סרט האינדי Ink, שהפיצו אותו דרך הביטורנט לאחר שנואשו מלמצוא מפיץ רשמי ומצאו את עצמם עם להיט בדי.וי.די, מראים כי הנזק שהתעשייה בוכה עליו אינו כה מוחלט. מה שבטוח, בשנה הבאה הולך להיות מעניין.