"נקודה נמוכה שאני לא זוכר כמותה": מצבה המדיני של ישראל אלף ימים ל-7 באוקטובר

"דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בעולם כולו שמגלה כרגע אהדה כלפי מדינת ישראל ברגע הזה. לו אני הייתי חבר בממשלת ישראל, לא הייתי תוקף את בעלת הברית החזקה היחידה שנותרה לי בכל העולם". את הדברים הנוקבים האלו אמר סגן נשיא ארצות הברית ג'יי-די ואנס מוקדם יותר החודש, והם מסמלים את מצבה המדיני הקשה של ישראל אלף ימים אחרי 7 באוקטובר.

האהדה העולמית ששטפה את ישראל אחרי הטבח שביצע חמאס היא כבר זיכרון עתיק, תנועות אנטי-ישראליות בימין והשמאל האמריקני מאיימות על בסיס התמיכה האסטרטגי ביותר של ישראל ומדינות בודדות באירופה נותרו קרובות לירושלים. הברית שכרתה ישראל עם ממשלות ימין באירופה, באמריקה הלטינית ועם מדינות באפריקה מעודדת, אך לא צובעת בוורוד את התמונה המדינית של בידוד הולך וגובר.

1,000 ימים למלחמה - פרויקט מיוחד:
ההישגים והאיומים שנשארו: תמונת המצב של המלחמה הרב-זירתית
ישראל כבר לא אותה ישראל - הפרשנויות

"הגענו לנקודה נמוכה שאני לא זוכר כמותה", אומר גורם מדיני ישראלי ששוחח עם N12, אך במקביל מדגיש שהמצב "בר תיקון". עליזה בן נון, שכיהנה עד 2025 כראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ, הוסיפה: "במאקרו הייתי אומרת שמצבה המדיני של ישראל לא טוב, אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע. עתיד היחסים עם ארצות הברית זה האתגר הגדול".

המומחים ששוחחו עם N12 חזרו על כך ששורה של גורמים הובילו למצבה המדיני העגום של ישראל, ובראשם גל התנועות האנטישמיות והאנטי-ישראליות ששטף את השמאל (וחלקים מהימין) העולמי והיעדר חזון מדיני ברור שמשלים את ההישגים הצבאיים.

הנכס המדיני החשוב מכולם בסכנה

על פניו, המלחמה המשותפת של ישראל וארצות הברית באיראן מסמלת את שדרוגה של הברית החשובה ביותר לישראל. צה"ל וצבא ארה"ב נלחמו זה לצד זה בפעם הראשונה, והנשיא דונלד טראמפ ושר ההגנה פיט הגסת' שיבחו שוב ושוב את היכולות הצבאיות של ישראל.

אך במבט עומק התמונה שונה ומדאיגה בהרבה. בארה"ב מתרחשת תנועת מלקחיים שבמסגרתה תנועות אנטי-ישראליות ולעיתים אנטישמיות בימין ובשמאל האמריקני כאחד מכרסמות במהירות מבהילה בתמיכה המסורתית, השורשית וארוכת השנים של ארצות הברית בישראל.

"אם מסתכלים על המצב נכון להיום, מעמדה של ישראל בארה"ב אף פעם לא היה יותר גרוע. יש שחיקה ענקית בתמיכה בנו, וגם במבט צופה פנה עתיד - המצב מדאיג מאוד", אומרת בן נון תוך בחירת מילותיה בקפידה. "המעמד של נתניהו מול טראמפ נשחק, וזה מבלי לדבר עם סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, שמהווה אתגר לתפיסת ישראל כשותפה אסטרטגית עיקרית של ארה"ב".

אותו ג'יי-די ואנס הפך בחודש האחרון לקול המזוהה ביותר עם מזכר ההבנות עם איראן ולתנועה הבדלנית בארה"ב, כאשר הוא ממצב את עצמו כמועמד מוביל לבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2028. האגף הבדלני של המפלגה הרפובליקנית, שעליה הימרה ישראל בהובלת נתניהו תוך זניחת המפלגה הדמוקרטית, צובר תאוצה בחודשים האחרונים הן בתוך הממשל והן בדעת הקהל של הימין האמריקני, שמשולהב על ידי דמויות בדלניות אנטישמיות כמו טאקר קארלסון.

במקביל, הזרם הפרוגרסיבי והאנטי-ישראלי במפלגה הדמוקרטית צובר יותר ויותר עמדות כוח בתוך המפלגה, וכבר לא ניתן לכנות אותו שולי בשיח הפנים מפלגתי. מדובר בזרם פרו-פלסטיני שרואה בישראל גורם קולוניאלי ומצליח להחדיר את מועמדיו ועמדותיו לקונגרס האמריקני. נתוני סקר מכון PEW שפורסמו השנה הותירו מעט מקום לספק - 60% מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב רואים את ישראל באור שלילי, והמצב חמור במיוחד בקרב צעירים.

"התחלתי להזהיר גורמים ישראלים שהגיעו לוושינגטון החל מאביב 2024, שהם חייבים להבין לאן דעת הקהל העולמית הולכת", אומרת ל-N12 ברברה ליף, שכיהנה בתפקיד בכיר במשרד החוץ האמריקני בממשל ביידן. "עזה הניעה את ההליך הזה, אבל פוליטיקאים בישראל לא הבינו בזמן עד כמה עמוק השינוי בדעת הקהל, וזה גובה מחיר אדיר".

הבכירה האמריקנית מספקת אזהרה חמורה: "כל נשיא שירש את טראמפ ייקח את דעת הקהל החדשה כלפי ישראל בחשבון - וזה שינוי שלא ראיתי בימי חיי, שקורה בימין ובשמאל במקביל".

הבידוד האירופי

בזמן שישראל השקיעה את תשומת הלב וההון המדיני שלה בארצות הברית, מדינות אירופה הלכו והתרחקו מירושלים ככל שהמלחמה בעזה התארכה והזרמים האנטי-ישראלים בדעת הקהל האירופית התחזקו. באירופה ראו בחומרה את ההתנהלות הישראלית בעזה, את הרחבת ההתנחלויות ואת אלימות המתנחלים ביהודה ושומרון ואת הפעולות הצבאיות של ישראל נגד איראן ולבנון.

החל מ-2024 החלו יוזמות באיחוד האירופי לצעדים ממשיים נגד ישראל. הצעד המשמעותי מכולם, ביטול הסכם האסוציאציה שמסדיר את היחסים בין ישראל לאיחוד, הוצע אך נבלם על ידי בנות בריתה של ישראל ביבשת, בראשות גרמניה ואיטליה. אך צעדים אחרים, כגון סנקציות על מתנחלים, אושרו פה אחד.

במקביל, שורה של מדינות בחרו לנקוט עצמאית צעדים חסרי תקדים נגד ישראל, כולל איסור כניסה לשר האוצר סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי בן גביר. הצעה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות עדיין נחה על שולחן האיחוד ומתנהלת סביבה מערכה דיפלומטית.

"בישראל שמו את כל הכסף על ארצות הברית ופשוט התעלמו מאירופה", אומר ל-N12 דיפלומט אירופי ממדינה מובילה באיחוד. "הייתה לנו את כל הסימפתיה בעולם אחרי 7 באוקטובר, אבל ההנהגה הישראלית לא הקשיבה להפצרות שלנו - והתנהגו כאילו הם גילו את הפטיש וכל בעיה היא מסמר. רק כוח כוח כוח".

הגורם המדיני הישראלי הבהיר ש"אחרי 7 באוקטובר נהנינו מתמיכה מטורפת, אבל היבשת נצבעה יותר ויותר נגדנו ככל שחלף הזמן. היום אנחנו על הבלימה כדי לבלום סנקציות משמעותיות, בזכות הסיוע וההשפעה המדינית של איטליה וגרמניה". אך הגורם המדיני מזהיר שגם בנוגע לשתי המדינות האלו, שעדיין תומכות בישראל "אי אפשר להיות רגועים", ומזהיר מהסחף שמרחיק אותן מישראל.

לצד ההתרחקות של מדינות רבות, בן נון מדגישה ש"יש עדיין לישראל ידידים באירופה, ממדינות קטנות שהפכו לבעלות ברית קרובות כמו סלובניה וצ'כיה, ועד מעצמות ששומרות על ישראל מצעדים קיצוניים באיחוד כמו גרמניה ואיטליה". בנוסף, היא אומרת שהקשרים הביטחוניים בין ישראל לאירופה נותרו חזקים. רק החודש הצהיר שר החוץ הצ'כי שמדינתו תפעל לבלום כל צעד שיקודם נגד ישראל באיחוד האירופי, וגם ממשלת סלובניה החדשה הודיעה על שורה של צעדים להידוק היחסים עם ישראל.

ההידרדרות של ישראל בקרב מדינות העולם נובעת במידה לא מבוטלת מדעת הקהל העוינת יותר ויותר. "ישראל היום היא מותג רעיל בדעת הקהל, ולתקן את זה זה תהליך שייקח זמן", אומר הגורם המדיני, ובן נון מעבירה מסר דומה: "ישראל הפכה למדינה מצורעת בדעת הקהל". לדבריה, במבט כולל ההידרדרות של ישראל בדעת הקהל העולמית חריפה יותר מההידרדרות ביחסים המדיניים עם ממשלות ברחבי העולם.

נקודת האור באמריקה הלטינית

אל מול הבידוד הגובר באירופה והקושי האסטרטגי בארה"ב, דווקא מאמריקה הלטינית מגיעות בשורות מדיניות טובות עבור ישראל בשנתיים האחרונות. שורה ארוכה של בחירות שהתקיימו במדינות האזור הובילו לעליית ממשלות ימין שהידקו את היחסים עם ישראל, כאשר שר החוץ גדעון סער שם דגש מיוחד על היבשת.

רק בשבוע שעבר הוכרז הניצחון של מועמדי הימין בקולומביה ובפרו, והם הצטרפו לארגנטינה, צ'ילה, אקוודור, בוליביה, הונדורס ופנמה שנעו בחדות ימינה במסגרת ה"גל הכחול" של אמריקה הלטינית. הגל הזה קירב מאוד את אמריקה הלטינית לישראל, ומשרד החוץ מיהר לשפר את היחסים עם מדינות האזור. "זה מגיע בתקופה טובה לישראל, זה יכול לעזור עם הבידוד והמעמד הבין-לאומי שלה", אמר ל-N12 בשבוע שעבר ד"ר מאוריסיו דימנט, מומחה לאמריקה הלטינית העכשווית וחוקר באוניברסיטה העברית ובמכללה למנהל.

בפברואר אמר סמנכ"ל אמריקה הלטינית במשרד החוץ אמיר אופק ש"יש הצטברות של כמה שינויים משמעותיים מבחינתנו", שהובילו ל"שינוי אינטנסיבי בפעילות הדיפלומטית של ישראל במרחב".

הנורמליזציה שתקועה ומעמדה של ישראל במפרץ הפרסי

בתחילת החודש ניסה נשיא ארצות הברית טראמפ להחיות במפתיע את הסכמי אברהם ולהרחיב אותם באופן חסר תקדים גם לסעודיה וקטאר. בשיחת טלפון עם מנהיגי מדינות מוסלמיות וערביות ולאחר מכן בפוסט פומבי טראמפ הציג את תוכניתו, והבהיר שהוא ביקש מנציגיו לפעול מול אותן מדינות כדי ליישם את הרחבת ההסכמים.

אך נראה שהתוכנית הגדולה של טראמפ התרסקה עוד לפני שהספיקה להמריא. כבר באותה שיחת טלפון דבריו של טראמפ נתקלו בשתיקה רועמת של מנהיגי מדינות ערב, ובימים לאחר מכן הם אותתו שאין להם כוונה להסדיר את היחסים עם ישראל. בוול סטריט ג'ורנל דווח שבשיחות סגורות סעודיה וקטאר מתנגדות ליוזמה של טראמפ להצטרף להסכמי אברהם. גורמים קטארים אמרו כי אין למדינה תוכניות להצטרף להסכמי אברהם, וכי כל מעורבות קטארית עם ישראל תתמקד בפתרון הסוגיה הפלסטינית. בסעודיה הבהירו בעקביות בשנים האחרונות שהם דורשים צעדים ממשיים לעבר מדינה פלסטינית, והיחסים מאחורי הקלעים בינה לבין ישראל התקררו בתקופה האחרונה.

"לפני 7 באוקטובר הסעודים היו בדרך לנורמליזציה עם ישראל", אמר ד"ר אנדראס קרייג, מרצה בכיר בקינגס קולג' בלונדון, מומחה למדינות המפרץ שעבד בעבר עם קטאר. "באותה תקופה, הם היו מוכנים לנורמליזציה בתמורה להתחייבות מילולית בלבד להקמת מדינה פלסטינית. אבל מאז 7 באוקטובר העמדה הסעודית השתנתה לחלוטין - דעת הקהל במדינה הפכה לעוינת הרבה יותר כלפי ישראל. בכירים סעודים שאני משוחח איתם אומרים כיום שקודם כול ישראל צריכה 'לעבור נורמליזציה עם עצמה' ולהפוך שוב למדינה נורמלית, לדבריהם".

בישראל קיוו שהמלחמה עם איראן, שבמהלכה תקף משטר האייתוללות את מדינות המפרץ עם אלפי טילים וכטב"מים, יקרב בין העולם הערבי וישראל אל מול האויב המשותף מטהראן. אך לפחות בינתיים, נראה שתוצאות המערכה ומזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן דווקא אותת למדינות המפרץ שעליהן לשמור על יחסים טובים עם איראן, שלא ניתנת לריסון על ידי ישראל וארה"ב.

במקביל, נראה כי היחסים הביטחוניים עם איחוד האמירויות התהדקו. בכירים בישראל, כולל ראש הממשלה נתניהו, ביקרו באיחוד האמירויות בעיצומה של המלחמה, ומערכות הגנה ישראליות הגנו על המדינה מהתוקפנות האיראנית.

בן נון מעריכה שבמבט כולל המלחמה עם איראן הרחיקה את מדינות המפרץ מישראל, לפחות ברמת הקשרים המדיניים הפומביים, אך מבחינה בינם לבין הקשרים הביטחוניים שנותרו הדוקים. "הקשר עם ישראל קצת נשחק, גם בגלל חילוקי הדעות הגלויים בין ישראל לארה"ב ושחיקה במעמדה של ישראל", אומרת הדיפלומטית הבכירה לשעבר.