ההישגים, האיומים וההסכמים שנחתמו: תמונת המצב של המלחמה הרב-זירתית

לפני 1,000 ימים התרחש מחדל 7.10 - במתקפת פתע של חמאס שממנה ישראל לא נשארה אותו דבר. הטבח בעוטף עזה הוביל למלחמה רב-זירתית ובשינוי משמעותי של המציאות הביטחונית בכל החזיתות. בדרום לבנון הוקמה רצועת ביטחון של כ-10 קילומטרים וחיזבאללה הוכה קשות. ברצועת עזה הושבו החטופים, חיים ומתים, וחמאס איבד את יכולתו לתפקד כארגון צבאי. באיראן המשטר וצבאו ספגו מכה קשה, יחד עם תוכנית הגרעין. עם זאת, המלאכה רחוקה מלהסתיים ומטרות המלחמה עדיין לא הושגו. מערכת הביטחון מתוחה עד הקצה והמערכה המדינית עוד בעיצומה. בוושינגטון מתגבשים הסכמים שיקבעו אם יישמרו ההישגים הללו לאורך זמן, או שחיזבאללה, חמאס והמשטר האיראני יצליחו להשתקם.

1,000 ימים למלחמה - פרויקט מיוחד:
המהפך ביחס העולם לישראל - והמדינות שהפתיעו לטובה
ישראל כבר לא אותה ישראל - הפרשנויות

מה הושג בעזה

• חמאס נפגע קשות ואינו מתפקד עוד כצבא טרור סדור כפי שהיה ערב 7 באוקטובר. רוב מפקדיו הבכירים חוסלו, גדודיו פורקו, ומערכי המטה, הקשר, הכוח הימי, הכוח האווירי והכוחות המיוחדים אינם מתפקדים עוד כמסגרות צבאיות סדורות כפי שפעלו לפני התמרון הקרקעי. כיום עיקר פעילותו מתבסס על לוחמת גרילה באמצעות חוליות ותאי טרור קטנים, המורכבים במידה רבה ממחבלים צעירים וחסרי ניסיון.
• כל החטופים החיים והחללים הושבו לישראל: 251 אזרחים וחיילים נחטפו לעזה, 166 חזרו בחיים והושבו 85 גופות. עם השבת החלל החטוף האחרון, רס"ר רן גואילי ז"ל, נחתם אחד הפרקים הכאובים בתולדות החברה הישראלית, ולראשונה מאז 2014 לא נותרו חטופים ישראלים המוחזקים בידי חמאס.
• צה"ל הרחיב את שליטתו לכ-60% משטח רצועת עזה במסגרת תפיסת הגנה חדשה המתבססת על אחיזה בשטח ומעניקה עומק ביטחוני טוב יותר ליישובי העוטף. השליטה הזו מקשה מאוד על חמאס לשחזר מתקפת חדירה רחבת היקף כפי שביצע ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי היעד הבא הוא הרחבת השליטה לכ-70% משטח הרצועה.
• צה"ל נהנה מחופש פעולה מבצעי כמעט מלא ברצועה: הוא מסוגל להיכנס כמעט לכל אזור בתוך שעות, ולעיתים בתוך דקות, לאסוף מודיעין ולסכל התארגנויות של חמאס כמעט ללא הפרעה.
• הנהגת חמאס ספגה מכה קשה: כמעט כל בכירי ארגון הטרור ברצועה שהובילו את מתקפת 7 באוקטובר חוסלו, ובתקופה האחרונה נמשכו החיסולים גם של מחליפיהם.
• ירי הרקטות והמרגמות לעבר ישראל הצטמצם כמעט לחלוטין: לפי ההערכות, בידי חמאס נותרו כ-10% ממלאי הרקטות שהיה ברשותו ערב המלחמה, ואין הוא עוד בבחינת איום אש של ממש על העורף הישראלי.
• חלקים נרחבים מרצועת עזה נהרסו במהלך הלחימה: לפי ההערכות, כ-80% מהמבנים ברצועה נהרסו או ניזוקו בדרגות שונות, דבר שפגע קשות בתשתיות ששימשו את חמאס וביכולת הארגון לפעול באזורים רבים.
• צה"ל ממשיך לפגוע באופן שיטתי בתשתיות הטרור: גם כיום הכוחות חושפים מנהרות ומחסני אמצעי לחימה ומשמידים אותם, ומבצעים חיסולים ממוקדים של פעילי חמאס, תוך הגברת קצב הפעילות בתקופה האחרונה.

מה עדיין לא הושג

• היעד הרשמי של פירוק חמאס והג'יהאד האיסלאמי מנשק עדיין לא הושג: למרות הפגיעה הקשה בארגון, הוא ממשיך להחזיק בנשק, וההערכה במערכת הביטחון היא שפירוקו המלא מנשקו אינו נראה באופק ללא מהלך מדיני-שלטוני משלים.
• חמאס מנצל את הפסקת האש לשיקום הדרגתי של כוחו הצבאי: לפי הערכות מערכת הביטחון, הזרוע הצבאית מונה כיום כ-30-27 אלף פעילים, רובם מגויסים חדשים, והארגון ממשיך לגייס מחבלים ולחדש את מלאי אמצעי הלחימה שלו.
• חמאס ממשיך לשלוט בכ-40% משטח הרצועה: באזורים שאינם בשליטת צה"ל הוא מפעיל מחדש את משרדי הממשלה, העיריות ומנגנוני ביטחון הפנים, ומשלם משכורות לעשרות אלפי פקידים.
• ארגון הטרור ממשיך לחפור מנהרות חדשות ולשקם מנהרות שנפגעו במהלך המלחמה. במקביל איתר צה"ל לאחרונה רקטות שיוצרו לאחר הפסקת האש, ובימים האחרונים גם השמיד משגרי רקטות שהוכנו לשיגור לעבר ישראל.
• למרות ההצהרות וההסכם שנחתם, לא הוקם מנגנון שלטוני חלופי לחמאס: כל עוד אין גוף אזרחי וביטחוני אחר שמנהל את הרצועה, חמאס ממשיך לנצל את הוואקום כדי לבסס מחדש את שליטתו ולהרתיע כל גורם שינסה להחליפו.
• הלחימה טרם הסתיימה: חמאס ממשיך לנהל מלחמת גרילה באמצעות מטענים, טילי נ"ט וחוליות קטנות, כך שכל שהייה ממושכת של כוחות צה"ל בשטח עדיין כרוכה בסיכון מבצעי.
• במערכת הביטחון אין הסכמה לגבי המשך הדרך: מפקד פיקוד הדרום תומך בחידוש תמרון רחב מתוך הערכה שחמאס נמצא בנקודת חולשה, בעוד במטה הכללי ובדרג המדיני סבורים שהגבלות כוח האדם וריבוי הזירות מחייבים להימנע בשלב זה ממבצע רחב.

מה הושג באיראן

• פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן יחד עם צבא ארה"ב: התקיפות של צבא ארה"ב במתקני העשרת האורניום של איראן במבצע "עם כלביא" יחד עם תקיפות צה"ל במתקני גרעין נוספים הרחיקו את איראן פרק זמן של לפחות שנה או יותר מאפשרות של פריצה קרובה לנשק גרעיני. בנוסף, ישראל פגעה במדעני גרעין רבים, ולפחות באופן חלקי פגעה ביכולת ההתקדמות הגרעינית של איראן.
• הצגת עליונות אווירית באיראן: צה"ל הוכיח יכולת גבוהה לפגוע באופן נרחב במערך ההגנה האווירית של מדינת האויב. בכל אחד מהמבצעים הצבאיים באיראן, הוכיח חיל האוויר את יכולתו להשיג בתוך ימים שליטה אווירית מלאה ויכולת לפעול כמעט בחופשיות בשמיה.
• פגיעה נרחבת בשדרת ההנהגה והפיקוד הצבאי של איראן: במבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" פגעו כוחות צה"ל בשורה ארוכה של בכירים פוליטיים וצבאיים באיראן. בתוך חודשים חיסלה ישראל כמעט לחלוטין את דרג הפיקוד העליון של משמרות המהפכה, כולל מפקדים בצי, כוחות היבשה וזרוע האוויר והחלל, לצד מפקדי משמרות המהפכה ומפקדי הכוחות המזוינים.
• פגיעה קשה בתדמית ההרתעה של איראן ובתורת "טבעת האש" סביב ישראל: במשך שנים טיפחה איראן את אסכולת טבעת האש, ולפיה ישראל מוקפת באויבים ולכן לא תוכל לתקוף באיראן. עם הפגיעה האנושה שנגרמה לחיזבאללה במלחמה - התאפשר לישראל למעשה לנפץ את הנרטיב הזה ולתקוף באיראן באופן שהפתיע רבים בטהראן.
• החלשת "ציר ההתנגדות" של איראן: פגיעה קשה של ישראל בשורת ארגוני טרור באזור נתמכי איראן - ובראשם חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה. תיאוריית "השלוחים" של איראן התבררה כלא מרתיעה מבחינת ישראל, וגם גורמים עוינים כמו המיליציות הפרו-איראניות בעיראק נחלשו והורתעו מאוד לנוכח האפשרות שיותקפו על ידי ישראל וארה"ב.
• שיתוף פעולה צבאי חסר תקדים עם ארה"ב: המלחמה המשותפת של ישראל וארה"ב באיראן במבצע "שאגת הארי" הביאה את התיאום הביטחוני בין המדינות לידי שיאים חדשים.
• העמקת שיתוף הפעולה והתיאום עם מדינות נוספות באזור: המלחמה באיראן והפגיעה שלה במדינות המפרץ העמיקו, כך על פי דיווחים, את שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות באזור, ובראשן איחוד האמירויות.

מה עדיין לא הושג

• תוכנית הגרעין לא חוסלה לחלוטין: למרות הסגתה של התוכנית לאחור באמצעות התקיפות, איראן לא איבדה את יכולתה לפתח נשק גרעיני בהינתן החלטה פוליטית מצד המנהיג מוג'תבא ח'אמנאי. הסוגיה הדרמטית והמרכזית בהקשר הזה הוא גורלו של מלאי האורניום המועשר של איראן לרמה גבוהה, שמצבו לא ידוע ולא ברור אם יתברר בכלל בתקופה הקרובה.
• תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן נפגעה במלחמה, אך לא הושמדה וממשיכה להיות איום גדול על ישראל. העובדה שארה"ב הסכימה להסכם עם איראן שבאופן מובהק מותיר את הטילים בחוץ, לצד אמירות בעייתיות של טראמפ, מנציחות בעיני העולם את זכותה לכאורה של איראן להחזיק בטילים.
• המשטר האיראני נותר בשליטה - ויוצא מחוזק מהמלחמה: מבצע "שאגת הארי" התחיל בהצבת יעדים ברורים בישראל ובארה"ב להפיל את השלטון, והוא הסתיים מבלי להגיע קרוב ליעד הזה. ההסכם שארה"ב הסכימה לו צפוי להעניק לאיראן סכומי כסף גדולים שיצליחו לשקם את משטר הטרור ולהרחיקו מאוד מהמצב הרעוע שבו היה ערב המלחמה, לאחר ההפגנות הסוערות בינואר.
• משוואת "איחוד הזירות" שאיראן מנסה לקבוע במסגרת ההסכם עם ארה"ב: טהראן ממשיכה לאיים על ישראל בשיגור טילים וכטב"מים, כולל על רקע פעולות הגנתיות שמבצעת ישראל בשטח לבנון.
• בזירה הפנים-אמריקנית - המלחמה של ארה"ב לצד ישראל העמיקה מאוד את הסנטימנט האנטי-ישראלי בכל קצות הקשת הפוליטית במדינה, גם במפלגה הדמוקרטית וגם במפלגה הרפובליקנית. כך הולכות ומתרבות הקריאות בארה"ב לעצור את הסיוע הביטחוני לישראל, ולמרות איומיו של טראמפ לחזור למלחמה גם ניכר כי קטנים הסיכויים שנשיא אמריקני יחזור לתקוף באיראן במהלך השנים הקרובות.

מה הושג בלבנון

• רצועת ביטחון ומרחק מהגבול: צה"ל השלים התבססות במרחב אבטחה של עד כ-10 ק"מ בתוך דרום לבנון, כדי להרחיק את איום הנ"ט, הרחפנים וחוליות הפשיטה מהיישובים בצפון. על רקע מזכר ההבנות שנחתם בין איראן לארה"ב, הכולל סעיף על יציאה של צה"ל מלבנון, הכוחות ממשיכים בימים אלה בפעילות מוגבלת שמוגדרת "הגנתית" בתוך השטח.
• פגיעה קשה בחיזבאללה: מתחילת המערכה חוסלו אלפי פעילי חיזבאללה, ובהם בכירים (לרבות מזכ"ל הארגון במשך שלושה עשורים חסן נסראללה) מפקדי שטח רבים, והושמדו תשתיות, משגרים ומנהרות. ישראל מעריכה שהארגון ספג פגיעה משמעותית ביכולותיו, אך לא הוכרע לחלוטין.
• חזרת תושבי הצפון לשגרה חלקית: המציאות הביטחונית בגבול השתפרה ביחס לשנים שקדמו למלחמה, והאיום המיידי על יישובי קו העימות צומצם. עם זאת, חלק מהאזורים עדיין מתמודדים עם מתיחות ופעילות מבצעית מתמשכת.
• הסכם מסגרת היסטורי: נציגי ישראל ולבנון חתמו על הסכם שמטרתו להביא להפסקת העימות ולפתוח תהליך מדורג להסדרה ארוכת טווח בין המדינות. מדינת לבנון הכירה במדינת ישראל. לפי ההסכם, ישראל תישאר בשלב זה בעמדות ביטחוניות "בקו הצהוב" בדרום לבנון עד שיפורק חיזבאללה מנשקו ותחוזק השליטה של צבא לבנון באזור.
• מנגנון פיילוט - במסגרת ההסכם: שבו צבא לבנון יקבל בהדרגה אחריות לשטחים בדרום המדינה, בפיקוח ובתיאום בין-לאומיים. ההסכם כולל גם התחייבות משותפת להפחתת ההשפעה האיראנית בלבנון והצהרה של שני הצדדים שאין להם שאיפות טריטוריאליות זה כלפי זה, לצד פתיחת ערוץ לשיחות על הסכם שלום מלא בעתיד.

מה עדיין לא הושג

• חיזבאללה עדיין מהווה איום: למרות הפגיעה, לארגון עדיין יש מחבלים, אמצעי לחימה ויכולת לירות נ"ט, שיגורים ופעולות נקודתיות נגד כוחות צה"ל. האירועים האחרונים מוכיחים שהחזית טרם הושקטה לחלוטין. ללא מנגנון שימנע התעצמות מחודשת, האיום עלול לחזור בעתיד.
• ניסיון ההתעצמות מחדש: בישראל מעריכים כי איראן וחיזבאללה ינסו לשקם את הכוח הצבאי ולהבריח אמצעי לחימה ללבנון. אחד היעדים המרכזיים של צה"ל הוא למנוע את חזרת המצב שהיה לפני המלחמה.
• המחלוקת על הנוכחות הישראלית בדרום לבנון: איראן וחיזבאללה דורשים נסיגה ישראלית מלאה, ואילו ישראל מתעקשת להמשיך להחזיק במרחב הביטחוני כל עוד קיימים איומים. סוגיית הנוכחות הצבאית נותרה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות.