מחשש לעימות מול חמאס: מדינות מסרבות לשלוח חיילים ל"כוח שמירת השלום" ברצועה | דיווח

מדינות שהביעו הסכמה לשלוח כוחות למשימת שמירת השלום בעזה במסגרת תוכנית טראמפ, מביעות חשש לשלוח חיילים לפי שעה מחשש שייאלצו להילחם בחמאס "למען ישראל" – כך דווח היום (שלישי) בניו יורק טיימס. לפי הדיווח, ארגון הטרור לא פורק מנשקו והוא עדיין אוחז בנשק רב באזורים נרחבים ברצועת עזה. דיפלומטים וגורמים המעורים בנושא אומרים כי יש התקדמות מועטה בכל הקשור להקמת הכוח, מכיוון שיש חוסר בהירות בנוגע למשימות שהוא אמור לבצע, ובשל כך הם לא מוכנים לשלוח חיילים.

עוד בנושא - סיקור N12

• דיווח: מצרים צפויה להוביל את הכוח הבין-לאומי ברצועת עזה
• כוח רב-לאומי ברצועת עזה - על מי בעצם הוא ישמור? |פרשנות
• המוקשים בדרך ליישום שלב ב' בהפסקת האש - וההערכה במצרים

גורמים מחלק מהמדינות המעורבות אמרו שהם לא מוכנים שחייליהם יוצבו במרכזי הערים ברצועה, בשל הסכנה מהמנהרות התת-קרקעיות של חמאס. המדינות שהביעו נכונות להרכיב את הכוח הבין-לאומי ברצועת עזה חוששות מפני עימות צבאי שעלול להתפתח מול חמאס, שמסרב לוותר על נשקו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס היום לנושא, אבל התבטא באופן אופטימי: "כמה מבעלות בריתנו הודיעו שיקבלו בברכה את האפשרות להיכנס לעזה בכוחות מתוגברים כדי 'לישר את חמאס', אם הם ימשיכו להתנהג רע ולהפר את ההסכם איתנו". הוא הבהיר כי "אמרתי למדינות האלה ולישראל - עדיין לא. יש עדיין תקווה שחמאס יעשה מה שנכון. אם חמאס לא יפעלו בהתאם - הסוף שלהם יהיה 'מהיר, עצבני וברוטלי'".

הפסקת האש שנכנסה לתוקף בשבוע שעבר, נשענת על כמה הנחות עיקריות: על חמאס לוותר על נשקו, ואת מקומו בשמירת הסדר יתפסו כוחות בין-לאומיים במקביל לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, קבעה פריסה מידית של "כוח ייצוב בינלאומי זמני" בעזה. הרעיון היה שהחיל הבין-לאומי יאבטח אזורים שבהם נסוגו הכוחות הישראליים, ימנע כניסת תחמושת לשטח, יקל על חלוקת הסיוע ויאמן כוח משטרה פלסטיני.

נושא הצבתו של הכוח הבין-לאומי בעזה עשוי לקבוע אם להפסקת האש הנוכחית יש סיכוי להתפתח לסכם ארוך טווח, והאם המלחמה לא תתלקח מחדש. דיפלומטים וגורמים רשמיים אחרים מכמה מדינות, שמכירים את המצב ברצועה, טוענים כי חלה התקדמות מועטה לגבי הרכבת הכוח. נציגים מכמה מדינות אמרו בשיחות פרטיות שהם לא יתחייבו להציב חיילים בשטח, עד שתהיה יותר בהירות לגבי מה הכוח צפוי לעשות ברגע שיגיע לעזה.

בסוף השבוע דווח בגרדיאן הבריטי כי דיפלומטים מערביים אמרו כי הם מקדמים החלטה במועצת הביטחון של האו"ם להעניק סמכויות לכוח הבין-לאומי שיפעל לשמירת היציבות והביטחון ברצועת עזה. לדבריהם, הכוח יפעל בתמיכת ארה"ב ואירופה, ויש ציפייה שמצרים היא זו שתוביל אותו. הכוח, שיקבל מנדט מהאו"ם, צפוי לפעול במודל דומה לזה שיושם בהאיטי – עם סמכויות משמעותיות אבל לא ככוח שמירה קלאסי של האו"ם. לצד מצרים יפעלו מדינות נוספות בהן טורקיה, אינדונזיה ואזרבייג'ן. מצרים עדיין לא הכריעה אם היא מעוניינת שהכוח יהיה בפיקוח מלא של האו"ם.

בשלב זה לא מצופה מבריטניה או ממדינות אירופיות אחרות לשלוח חיילים לשטח. עם זאת, בריטניה כבר שלחה יועצים לצוות אמריקני הפועל מישראל ומעורב ביישום השלב השני של תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה. לפי גורמים בריטיים, המטרה הסופית היא הקמת מדינה פלסטינית, מאוחדת, שתכלול גם את הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים. בינתיים, בריטניה כבר עוסקת בהכשרת כוחות משטרה פלסטיניים, אך לפי ההצעה, הכוח הבין-לאומי צפוי לשאת באחריות הביטחונית המרכזית בתוך עזה.

הכוונה היא שאם הכוח יפעל ביעילות, ישראל תמשיך לצמצם את נוכחותה בשטח. עם זאת, ישראל דורשת לשמור על אזור חיץ נרחב בפיקוחה, כדי להגן על עצמה מפני תקיפות נוספות מצד חמאס. אחד המכשולים המרכזיים שעומדים בפני יישום התוכנית הוא פירוק חמאס מנשקו. דיפלומטים בריטים הודו כי מדובר בסוגיה המורכבת ביותר, והם מציעים להחיל עקרונות מתהליך דומה שהתרחש בצפון אירלנד – שם המחתרת והכוחות הפרוטסטנטים פורקו מנשק באמצעות גוף עצמאי.

ההערכה היא שחמאס יסכים למסור את הנשק הכבד והמשגרים לגוף פלסטיני – ולא לגורם בין-לאומי – כדי להימנע מהתפיסה שמדובר בכניעה. בהמשך, ייתכן שצד שלישי יפקח על התהליך ויאשר לישראל כי הפירוק אכן מתבצע. סוגיית הנשק הקל של אנשי חמאס תידחה לשלב מאוחר יותר, בשל הרגישות הרבה סביב הנושא.