הקרע בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לממשל ביידן בארה"ב הולך ומעמיק. בשבועות האחרונים החריף המשבר, שהחל סמוך לכניסתו של ביידן לבית הלבן, ובימים האחרונים קיבל חיזוק של ממש. בכירים בממלכה הסעודית תקפו את ממשל ביידן ובדברים שצוטטו בגרדיאן הבריטי אף הביעו את רצונם לראות את הממשל מתחלף בהקדם. "זוהי סוף הדרך עבורנו ועבור ביידן, ואולי אפילו עבורנו ועבור ארה"ב", אמר בכיר סעודי. במקביל, המפרציות פועלות לקדם ברית הגנה חדשה עם ארה"ב, כשאיחוד האמירויות אף מנסה לנצל את קשריה עם ישראל כדי לקדם את המטרות בבית הלבן.
במאבק להורדת מחירי הנפט המאמירים בעקבות המלחמה באוקראינה והחרם על רוסיה, הודיע בסוף השבוע האחרון נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי ישחרר 180 מיליון חביות נפט ממאגר החירום האסטרטגי של ארה"ב. ביידן נחוש להביא לירידת מחירי הנפט ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב, במיוחד לקראת בחירות אמצע הקדנציה שייערכו בנובמבר, כשהסקרים חוזים למפלגה הדמוקרטית תוצאות מרות. על רקע זה הולך ומתבלט המשבר בין ממשל ביידן לבעלות בריתה של ארה"ב במפרץ.
פרשנים בכירים מסעודיה ואיחוד האמירויות התבטאו בפומבי לאחרונה בנוגע למשבר, והביעו אכזבה דומה מיחסו של ביידן למפרציות, ובין היתר ליורשי העצר מוחמד בן סלמאן ומוחמד בן זאיד. "מערכת היחסים בין ארה"ב וסעודיה נמצאת בעיצומו של משבר. לעתים נדמה שבארה"ב מתקשים להבין עד כמה המשבר הזה חמור", אמר העיתונאי הסעודי מוחמד אל-יחיא.
אחד הביטויים לחומרת המשבר הנוכחי ניתן כבר לפני כמה שבועות, כשבוול סטריט ג'ורנל דווח כי מוחמד בן סלמאן ומוחמד בן זאיד סירבו לתאם שיחות טלפון עם הנשיא ביידן, שמצידו קיווה לקבל מהם תמיכה למאמציו להורדת מחירי הנפט. שר האנרגיה האמירותי התבטא בנושא בימים האחרונים, ואמר כי איחוד האמירויות מוכנה לסייע בפתרון המשבר, אך מחויבותה לאופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) מונעת ממנה לקבל לבד החלטות על הגדלת התפוקה – שתביא להורדת המחירים.
סירובן של סעודיה ואיחוד האמירויות לשתף פעולה עם ממשל ביידן בהורדת מחירי הנפט אינו נובע מסיבות כלכליות בלבד. אחת הסיבות המרכזיות, אם לא החשובה שבהן, היא חוסר שביעות הרצון בקרב המפרציות מכוונתו של ביידן לחזור להסכם הגרעין ולהסיר את הסנקציות מאיראן.
אחת הסוגיות המהותיות מבחינתן היא כוונתו להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, במיוחד על רקע מעורבותן בלחימה בתימן והתקיפות החוזרות ונשנות של המורדים החות'ים הנתמכים על ידי טהראן בסעודיה, ולאחרונה גם באבו דאבי.
ניכר כי עיקר הקרע בין המפרציות לממשלו של ביידן מתרכז בריאד, בירת ערב הסעודית. היחסים בין סעודיה לארה"ב התערערו עוד בטרם כניסתו של ביידן לתפקיד, כאשר מתח ביקורת על מעורבותו של יורש העצר הסעודי ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב-2018, ולאחר מכן עם פרסום דוח המודיעין האמריקני המאשר את מעורבותו. ביידן סירב מאז כניסתו לקיים קו תקשורת עם מוחמד בן סלמאן, והתמיד ביחסיו עם אביו המלך.
מנגד, איחוד האמירויות דוגלת בקו פחות ניצי, ורק בשבוע שעבר נראה היה שיחסיה עם וושינגטון חזרו למסלולם כשמוחמד בן זאיד נפגש עם שר החוץ האמריקני ברבאט שבמרוקו, מיד לאחר שהאחרון סיים את השתתפותו בפסגת הנגב.
סעודיה והאמירויות מקדמות: ברית הגנה עם ארה"ב
דווקא על רקע המשבר המחריף, דווח לאחרונה על כוונה של ריאד ואבו דאבי להביא לחיזוק היחסים עם וושינגטון – במטרה לחתום עימה על ברית הגנה רשמית. בדיווח, שפורסם ברשת בלומברג, נטען כי איחוד האמירויות וסעודיה מעוניינות לקדם ברית עם ארה"ב שתביא להגברת ההגנה עליהן מפני התקפות המורדים החות'ים בתימן, זאת במקביל להפסקת האש בין הצדדים שהחלה עם תחילת חודש רמדאן.
על פי הדיווח, איחוד האמירויות פועלת לקדם את ההסכם החדש, ומנסה לנצל את קשריה עם ישראל כדי לקדם את המטרות בבית הלבן. בחודשים האחרונים תקפו החות'ים את אבו דאבי כמה פעמים, כולל בזמן ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג. בין היתר דווח כי באמירויות ניסו להוציא לפועל עסקה לרכישת מערכות כיפת ברזל מישראל.
למרות שניתן לחשוב כך, אין בהכרח סתירה בין המסרים המרובים על היחסים הרעועים בין וושינגטון לאבו דאבי וריאד ובין הרצון של מדינות המפרץ לקדם ברית הגנה חדשה עם ארה"ב. דווקא בשל רצונן לעשות זאת, ובשל חששן מאיראן ביום שלאחר החזרה להסכם הגרעין, קל להבין את רצונן לשמור על הקרבה לארה"ב, וזאת למרות שלל ההצעות המפתות מסין, המעצמה המתחרה.
במובן מסוים אף ניתן לראות קשר בין הדברים, ולהניח כי המפרציות, ובעיקר סעודיה, פועלות בעיקר להעלות את מנוף הלחץ שלהן בכל משא ומתן עתידי עם ארה"ב.