הפאזל המורכב של איזנקוט: ארבעה ימים למנדט – מה רוצים ראשי גוש השינוי?

ארבעה ימים לאחר שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה, יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט ניצב בפני משימה פוליטית מורכבת: להפוך את ההסכמות בין מפלגות גוש השינוי לממשלה שתוכל לזכות באמון הכנסת. ארבעת ראשי המפלגות מסכימים על הצורך להחליף את ממשלת נתניהו ולמנוע בחירות נוספות, אך חלוקים בשאלות המרכזיות שיקבעו כיצד תיראה הממשלה הבאה - ובעיקר מי יהיו השותפים בה, כיצד יוסדר גיוס החרדים והאם ניתן יהיה להקים תחילה ממשלת מיעוט.

בימים האחרונים נרשמה התקדמות במהלכים הפרלמנטריים של הגוש, ובכנסת החלו לקדם את הקמת הוועדות ואת חלוקת התפקידים. אלא שההסכמות על תפקידי הכנסת עדיין אינן מבטיחות הסכמות על הרכב הממשלה. בזמן שאיזנקוט מבקש לפעול במהירות ולהשאיר את הדלת פתוחה להצטרפות שותפים בהמשך, ליברמן דורש רוב קואליציוני של 61 חברי כנסת ללא רע"ם והמשותפת. גולן מבקש לשמור על אפשרויות רחבות יותר להקמת הממשלה, ובנט, ששמר על שתיקה יחסית מאז הבחירות, חזר השבוע להדגיש את מחויבותו לממשלה ציונית ולשינוי סדר העדיפויות לטובת המשרתים.

איזנקוט: להקים ממשלה במהירות – ולהרחיב אותה בהדרגה

• יו"ר ישר! מבקש לקדם מהלך בשני שלבים: תחילה השבעת ממשלה שתתבסס על ארבע מפלגות גוש השינוי, ובהמשך צירוף מפלגות וחברי כנסת נוספים שיסכימו לעקרונות היסוד שלה.
• במתווה שהציג ביום שישי האחרון הבהיר איזנקוט כי מבחינתו אין הכרח להמתין להשלמת כל ההסכמות עם השותפים האפשריים לפני הקמת הממשלה. "ההיגיון שבבסיס המהלך הוא השבעת ממשלה במהירות האפשרית, על בסיס ארבע מפלגות השינוי והתיקון הציוניות", כתב.

• איזנקוט הציב ארבעה עקרונות יסוד להצטרפות לממשלתו: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות לכל – צבאי, לאומי או אזרחי – והכרה בחמאס כארגון טרור לצד מחויבות לפירוק כוחו הצבאי והשלטוני.
• אחד המבחנים המרכזיים של המתווה נוגע דווקא לחובת השירות. מצד אחד, איזנקוט מציג אותה כתנאי בסיסי להצטרפות לממשלה, ומצד שני, המגעים עם המפלגות החרדיות מתמקדים בדיוק בשאלת הגיוס. כל הסדר בנושא יחייב למצוא נוסח שיהיה מקובל על הצדדים.
• בפוסט שפרסם טען איזנקוט כי כבר הושגה התקדמות משמעותית במשא ומתן, לרבות פריצות דרך שלא פירט. הוא הדגיש כי בכוונתו לפנות לכל סיעות הבית ולהזמין אותן להצטרף לממשלה תחת הנהגתו, אם יסכימו לעקרונותיו.
• בינתיים, הפער בין הרצון להשביע ממשלה במהירות לבין הצורך לגבש רוב פרלמנטרי נותר אחד האתגרים המרכזיים. תוכניתו משאירה פתח לממשלת מיעוט, אך הוא לא הודיע במפורש כי בכוונתו להישען על תמיכת המפלגות הערביות מבחוץ.

ליברמן: לא לממשלת מיעוט, כן למשא ומתן עם החרדים

• יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מציג עמדה שונה באשר לדרך שבה יש להרכיב את הממשלה. הוא מתנגד לממשלת מיעוט הנשענת על רע"ם או הרשימה המשותפת, ומבקש להגיע מראש לקואליציה של לפחות 61 חברי כנסת.
• כדי להשיג את הרוב הדרוש, ליברמן הסיר את הווטו שהטיל במשך שנים על ישיבה בממשלה עם המפלגות החרדיות. כפי שפורסם בחדשות 12, הוא נתן אור ירוק לשותפיו בגוש השינוי לנהל משא ומתן עם החרדים על חוק הפטור הגיוס.
• מדובר בשינוי משמעותי ביחס להצהרותיו ערב הבחירות, אז התחייב שלא לשבת בממשלה עם המפלגות החרדיות. עם זאת, ליברמן מדגיש כי הנכונות להתפשר אינה שקולה לוויתור על עקרונותיו.

• האפשרות הפוליטית שעל הפרק היא ממשלה שתישען על 48 חברי הכנסת של ארבע מפלגות השינוי ועל 13 חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה – ובסך הכול 61. אלא שלשם כך נדרשת הסכמה של שתי המפלגות החרדיות, ובשלב זה אין התחייבות מצידן להצטרף לממשלה כזאת.
• במרכז המגעים נמצא חוק הפטור הגיוס שהציע ליברמן בשנת 2018, אשר נבחן כבסיס אפשרי לפשרה. המתווה כלל יעדי גיוס וסנקציות כלכליות על מוסדות שלא יעמדו בהם, אך מאז השתנו הן המציאות הביטחונית והן המצב המשפטי.

• גם בתוך ישראל ביתנו מבהירים שאין אפשרות להחזיר את החוק הישן ללא התאמות. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי אמרה השבוע כי החוק מ-2018 כבר אינו רלוונטי במתכונתו המקורית, אך יכול לשמש בסיס למשא ומתן. ליברמן עצמו הבהיר שכל הצעת חוק חדשה תידרש לעמוד במבחן בג"ץ.
• ליברמן גם שלל אפשרות לרוטציה בראשות הממשלה, לאחר שבפרסומים קודמים הועלתה האפשרות להסדר כזה בינו לבין איזנקוט. לדבריו, מי שיצליח להרכיב ממשלה צריך לקבל את מלוא הסמכויות למשך הקדנציה.
• למרות המחלוקת ביניהם, בפגישה שנערכה ביום שני בין איזנקוט לליברמן הושגו הבנות בנוגע למהלכים הפרלמנטריים של הגוש. השניים סיכמו לבחון ברצינות את האפשרות להקמת ממשלה עם החרדים, אך המחלוקת המהותית בנוגע לממשלת מיעוט עדיין קיימת.

גולן: לא לפסול את המפלגות הערביות – ולא לתת לחרדים צ'ק פתוח

• לעומת ליברמן, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מבקש לשמור על אפשרות להקמת ממשלה שתסתייע במפלגות הערביות. גולן הבהיר לאחר הבחירות כי אין לפסול מראש את רע"ם והרשימה המשותפת, גם אם תמיכתן תהיה מבחוץ.
• מבחינתו, אין לוותר על האפשרות להסתייע בחברי הכנסת הערבים במהלכים פרלמנטריים שיאפשרו את החלפת הממשלה. בכך הוא מציג גישה שונה מזו של ליברמן, שמתנגד גם להקמת ממשלה הנשענת על תמיכתן מבחוץ.

• במסגרת המגעים הפוליטיים נפגש גולן עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס, ובהמשך גם עם נציגי הרשימה המשותפת. לאחר הפגישות נמסר כי הצדדים דנו בתיאום בין הסיעות, במהלכים הנדרשים להחלפת הממשלה ובסוגיות הנוגעות לציבור הערבי.
• במקביל, גולן אינו פוסל גם את האפשרות של הקמת ממשלה עם המפלגות החרדיות. בפוסט שפרסם השבוע הבהיר כי מפלגתו מעוניינת בשותפות עם הציבור החרדי, אך לא תהיה מוכנה לוותר על דרישותיה בנושאי הגיוס, התעסוקה ויחסי דת ומדינה.

• "אנחנו לא מחפשים להעניש את החרדים", כתב גולן. "אנחנו רוצים שותפות עם הציבור החרדי, אבל שותפות אמיתית מחייבת אחריות הדדית". הוא הבהיר כי מבחינתו המשא ומתן אינו יכול להתנהל בכל מחיר.
• "בניגוד לנתניהו, אנחנו לא נלך עד בני ברק או מאה שערים", כתב, והוסיף כי מי שמבקש שותפות עם מפלגתו יצטרך לפגוש אותה ברמת גן. לדבריו, יש לקדם גיוס חרדים לצבא, להרחיב את השתלבותם בשוק העבודה ולהבטיח חלוקה של הנטל הכלכלי והביטחוני.
• לצד סוגיית הגיוס, גולן הציב דרישות גם בתחום דת ומדינה. הוא הדגיש כי יש לאפשר ברשויות המעוניינות בכך פעילות בשבת, לרבות בילוי ותחבורה ציבורית, וקרא לכבוד הדדי בין הציבור החרדי לציבור החילוני.
• בכך ניצב גולן בעמדה שמותירה פתוחות שתי אפשרויות: הוא אינו פוסל את המפלגות הערביות, אך גם אינו סוגר את הדלת בפני החרדים. עם זאת, התנאים שהוא מציב עלולים להתנגש בדרישות המפלגות החרדיות, בעיקר בנוגע לחוק הפטור מגיוס ולסוגיות דת ומדינה.

בנט: ממשלת תיקון ציונית – ו"חוק המשרתים" שמסבך את המגעים

• ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, נפתלי בנט, שמר על שתיקה יחסית מאז הבחירות. במשך כמה ימים נמנע מלהבהיר כיצד ינהג אם יידרש לבחור בין ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות לבין ממשלה בשיתוף החרדים.
• אתמול, לקראת השבעת הכנסת ה-26, שבר בנט את שתיקתו והצהיר כי הוא פועל לסייע לאיזנקוט להקים ממשלה במהירות האפשרית. "עושה הכול כדי לעזור לאיזנקוט להקים ממשלת תיקון ציונית ולחולל את מהפכת המשרתים", אמר.

• בהודעה קולית לפעיליו הסביר בנט כי משרתי המילואים זקוקים להקלה דחופה, וכי מפלגתו פועלת לקידום הקמת הממשלה. הדברים מצטרפים להצהרותיו הקודמות בדבר תמיכה באיזנקוט, אך אינם נותנים תשובה מפורשת לשאלה כיצד ינהג מול האפשרויות הקואליציוניות השונות.
• היום הניחה סיעת ביחד על שולחן הכנסת את הצעת החוק הראשונה שלה בכנסת החדשה – "חוק המשרתים". לפי ההצעה, המדינה תממן למשרתי מילואים פעילים 4,000 שקלים בחודש עבור מעון יום או משפחתון, ותעניק להם הנחה של 50% בחשמל, במים, בארנונה, בתחבורה ציבורית ובאגרות המדינה.

• הסעיף שעשוי לעורר מחלוקת משמעותית מול המפלגות החרדיות נוגע למימון ההטבות. לפי הודעת ביחד, התקציב יגיע מעצירת כספים המועברים כיום למשקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה.
• ההצעה הוגשה דווקא בשעה שמתנהל משא ומתן על אפשרות של הקמת ממשלה משותפת לגוש השינוי ולמפלגות החרדיות. לכן, לצד המסר שבנט מבקש להעביר לציבור המשרתים, עולה השאלה כיצד ניתן יהיה לשלב את התחייבויותיו עם הפשרות שיידרשו כדי לצרף את ש"ס ויהדות התורה.
• למרות זאת, בנט לא הציב עד כה פומבית קו אדום חדש בנוגע להרכב הממשלה. הוא ממשיך להדגיש את מחויבותו לאיזנקוט ולממשלת תיקון ציונית, ומשאיר פתוחה את שאלת עמדתו אם לא יושגו הסכמות עם החרדים.

שני מסלולים, ארבעה ראשי מפלגות – ומחלוקת אחת מרכזית

בסופו של דבר, על שולחן המשא ומתן ניצבות שתי אפשרויות מרכזיות. הראשונה היא התוכנית שמקדם איזנקוט: השבעת ממשלה על בסיס ארבע מפלגות גוש השינוי, גם אם בתחילת הדרך לא יהיה לה רוב קואליציוני של 61 חברי כנסת, וניסיון להרחיב אותה בהמשך. האפשרות השנייה היא זו שמקדם ליברמן – הגעה להסכמות עם המפלגות החרדיות עוד לפני ההשבעה, והקמת ממשלה שתישען מלכתחילה על רוב של 61 חברי כנסת.

אולם גם המסלול החרדי אינו פשוט. יהדות התורה נמנעה מהמלצה על נתניהו במסגרת ההתייעצויות בבית הנשיא, צעד שבגוש השינוי ראו בו איתות חיובי למגעים. מנגד, ש"ס המליצה על נתניהו, והאפשרות שתצטרף לממשלה בראשות איזנקוט עדיין רחוקה מהסכמה. נוסף על כך, חוק הפטור הגיוס נותר מוקד המחלוקת המרכזי, וכל פשרה בנושא תצטרך לזכות בתמיכתן של מפלגות בעלות עמדות שונות מאוד.

במקביל למגעים הקואליציוניים, ראשי גוש השינוי מנסים לקדם את פעילות הכנסת. אתמול אושרה הקמת הוועדה המסדרת, ובהמשך אושרו גם הרכבי הוועדות הזמניות לענייני כספים וחוץ וביטחון. ליברמן נבחר לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון ולירן אבישר בן חורין ממפלגת ביחד תעמוד בראש ועדת הכספים. המהלכים מאפשרים לגוש להתחיל לקדם חלק מיוזמותיו הפרלמנטריות עוד בטרם הושבעה ממשלה חדשה.

ברקע, נתניהו ממשיך לקרוא להקמת ממשלת אחדות לאומית. גם היום חזר על קריאתו והבהיר כי ימשיך להושיט יד לשותפות. במפלגת ישר דחו את הקריאות הקודמות והבהירו כי כל שותפות בממשלה בראשות איזנקוט תותנה בקבלת ארבעת עקרונות היסוד שהציג.

ארבעה ימים לתוך תקופת המנדט, גוש השינוי כבר הצליח להגיע להסכמות על חלק מהמהלכים בכנסת. אלא שהשאלה החשובה ביותר עדיין פתוחה: כיצד הופכים רוב פרלמנטרי המבקש להחליף את הממשלה להסכמה על ממשלה חדשה? התשובה תלויה כעת ביכולת של איזנקוט לגשר בין הדרישה של ליברמן לרוב של 61 ללא המפלגות הערביות, הנכונות של גולן לשקול שותפות רחבה יותר, התנאים של בנט בנושא המשרתים והדרישות שיציבו המפלגות החרדיות.