החוק שהציע ליברמן לפני כעשור עשוי לסלול את דרכה של ממשלת איזנקוט עם החרדים

ייתכן שאיזנקוט יבחר להציע למפלגות החרדיות חוק גיוס שהוצע בעבר על ידי יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שיטיב עם המפלגות החרדיות יותר מאשר החוק שעלה בכנסת היוצאת, כך פרסמנו אמש (שלישי) ב"מהדורה המרכזית". המנדט להרכבת הממשלה צפוי להיות מוטל על יו"ר ישר גדי איזנקוט והחל מקבלתו יהיו לרשותו שישה שבועות להרכיב את הממשלה. בתקופת הזמן הזו יעמדו בפניו שתי אפשרויות. הראשונה היא הקמת ממשלת אחדות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשנייה היא הקמת ממשלה עם המפלגות החרדיות שדורשות העברה של חוק גיוס.

במפלגת יהדות התורה דורשים חוק גיוס שיטיב עימם במידה רבה יותר מ"חוק ביסמוט" שקודם בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט וכונה על ידי האופוזיציה "חוק ההשתמטות". הם דורשים חוק ללא סנקציות וללא יעדים. חוק העונה בדיוק לדרישות הללו הוצע על ידי אביגדור ליברמן בשנת 2018 כשהוא כיהן כשר הביטחון תחת ממשלת נתניהו.

באותה התקופה ליברמן היה ביחסים טובים עם המפלגות החרדיות. הוא הציע להם חוק שהיום אולי הן היו מסכימות לו אך באותה תקופה הן סירבו. על פי ההצעה הזו, הממשלה תוכל לשנות את יעדי הגיוס וייתכן שהחוק הזה הוא שיגרום למפלגת ישראל ביתנו ולמפלגות החרדיות לחזור לשבת יחד באותה ממשלה.

ראוי לציין כי פרטי החוק מנוגדים להבטחות הבחירות של מפלגות גוש השינוי. לכן, איזנקוט ירצה לדעת שליברמן ויו"ר ביחד נפתלי בנט יתמכו בו וימשיכו איתו עד הסוף, ולא יפנו לו גב כדי שיוכלו לומר בבחירות הבאות שהוא נכנע לעומתם. מהסיבה הזו, המגעים בין הצדדים מתנהלים דרך מתווכים.

מהצד השני, לחרדים יש בעיה אחרת - הם נדרשים "לשלם במזומן ולקבל את התמורה באשראי". כלומר, אם הצדדים יסכימו ואכן יקדמו את המהלך, המפלגות החרדיות ידרשו להצביע בעד איזנקוט בהצבעה בכנסת אבל את התמורה הם יקבלו רק מאוחר יותר לאחר שהממשלה תוקם. זאת מפני שקיימת חוות דעת משפטית בכנסת שאומרת שאי אפשר לחוקק את החוק הזה לפני השבעת הממשלה.

בנוסף לכל זאת, כלל לא בטוח שהחוק יקבל את אישורו של בג"ץ. כך, נראה ששני הצדדים עומדים בפני דילמה והדרך להחלטה עוד ארוכה וכלל לא מובטחת. לצד זאת, קיימת גם האפשרות שיו"ר ישר רוצה להעלות את האפשרות של ממשלה עם חרדים כדי להלחיץ את בנימין נתניהו וזו אינה כוונתו האמיתית.