פרסום ראשון | ליברמן מסיר את הווטו על החרדים - ועל הפרק: ממשלה עם רוטציה עם איזנקוט

תפנית משמעותית במגעים להקמת הממשלה הבאה: יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הסיר את החרם הפוליטי ארוך השנים שלו על המפלגות החרדיות, ונתן אור ירוק לשותפיו בגוש השינוי לנהל עמן משא ומתן - כך פרסמנו הערב (חמישי) לראשונה במהדורה המרכזית.

המהלך מגיע לאחר שבמשך שנים הבהיר ליברמן כי לא ישב בממשלה עם החרדים, ואף חזר על ההתחייבות הזו ערב הבחירות האחרונות. כעת, לנוכח התוצאות והקושי להקים ממשלה ללא שותפים נוספים, נבחנת האפשרות להקים ממשלה משותפת לגוש השינוי ולמפלגות החרדיות.

ערב הבחירות הציג ליברמן שלוש התחייבויות מרכזיות: לא לשבת עם בנימין נתניהו, לא לשבת עם המפלגות החרדיות ולא להקים ממשלה עם המפלגות הערביות. אלא שבמציאות הפוליטית שנוצרה, הוא סבור שיש להיצמד בראש ובראשונה להבטחה להחליף את נתניהו. במקביל, הוא מתנגד להקמת ממשלה שתישען על המפלגות הערביות, בין היתר על רקע ההערכה שלו לגבי המגמות בציבור והקושי לקיים ממשלה כזו לאורך זמן.

על הרקע הזה ניתנה ההסכמה לקדם מגעים עם החרדים, חרף היריבות הממושכת בין הצדדים. המשמעות היא שבגוש השינוי נבחנת כעת אפשרות להקמת ממשלה של 61 חברי כנסת: 48 חברי גוש השינוי, לצד 13 חברי הכנסת של המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס.

הבסיס למשא ומתן: חוק הגיוס של ליברמן מ-2018

אחת השאלות המרכזיות בדרך לממשלה כזו היא כיצד ניתן יהיה לגשר על המחלוקת סביב גיוס תלמידי הישיבות, שהייתה במשך שנים אחד ממוקדי העימות בין ליברמן למפלגות החרדיות.

כפי שחשפנו בחדשות 12, המשא ומתן צפוי להתנהל על בסיס הצעת חוק הגיוס שקידם ליברמן בשנת 2018, בתקופה שבה כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו לצד המפלגות החרדיות. באותה תקופה סירבו החרדים להצעה, אך כיום יש בקרבם מי שמתחרטים על ההחלטה, לנוכח ההסדרים המחמירים יותר שעלו מאז.

מדובר במתווה מקל יותר כלפי המפלגות החרדיות בהשוואה להצעת החוק שקידם ח"כ בועז ביסמוט, ושנגדה יצאו מפלגות האופוזיציה. לפי המתווה מ-2018, סנקציות כלכליות על הישיבות יוטלו רק לאחר שלוש שנים, ולא יוטלו סנקציות אישיות על תלמידי הישיבות שלא יתגייסו.

האפשרות לחזור למתווה הזה עשויה לספק בסיס לשיחות בין הצדדים, אך עדיין לא ברור אם ניתן יהיה להגיע להסכמות שיאפשרו להקים ממשלה משותפת.

ההימנעות של יהדות התורה - והתקווה לצרף גם את ש"ס

בגוש השינוי מייחסים חשיבות רבה להחלטתה של יהדות התורה הבוקר (חמישי), שלא להמליץ על בנימין נתניהו בפני נשיא המדינה יצחק הרצוג. מבחינת גורמים בגוש, מדובר ב"דמי רצינות" לקראת המשא ומתן עם המפלגה החרדית, שהמגעים הראשוניים בינה לבין גוש השינוי נחשפו ב-N12.

אלא שהאתגר אינו מסתיים ביהדות התורה. כדי להגיע לרוב של 61 חברי כנסת, יהיה צורך גם בתמיכתה של ש"ס, שהודיעה כי תמליץ על נתניהו להרכבת הממשלה. בניגוד ליהדות התורה, ש"ס ממשיכה בשלב הזה לפעול בתיאום עם הליכוד, ויו"ר המפלגה אריה דרעי, שחזר להנהגתה לאחר יממה של תהפוכות, מבקש להמשיך בשותפות עם נתניהו.

גם בקרב ההנהגה הרוחנית של ש"ס נשמעת התנגדות לממשלה בראשות גוש השינוי. הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה, אמר הבוקר כי אסור להצטרף לממשלת שמאל, וכי יש לפעול להקמת ממשלת אחדות.

למרות זאת, בגוש השינוי מניחים כי החלטה של הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה, לתמוך בהסכמות עם איזנקוט עשויה להוביל בהמשך גם לשינוי בעמדת ש"ס. ההנחה היא שהחלטת הרב לנדו עשויה ליצור אפקט דומינו בקרב המפלגות החרדיות, אף שבשלב הזה לא נרשמה הסכמה מצדה של ש"ס למהלך.

ממשלת 61 - ואפשרות לרוטציה בין איזנקוט לליברמן

לצד המגעים עם החרדים, עולה גם שאלת חלוקת התפקידים בממשלה אפשרית. ההערכה היא שאם תוקם ממשלה שתתבסס על 48 חברי גוש השינוי ו-13 חברי הכנסת החרדים, היא עשויה לכלול גם הסכם רוטציה בראשות הממשלה בין גדי איזנקוט לאביגדור ליברמן. מדובר בהערכה בלבד, ולא בהסכמה שהושגה בין הצדדים.

במקביל, בגוש השינוי ממשיכים לבחון מסלול נוסף להקמת ממשלה: ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט, שתוכל להישען על תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. האפשרות שנבחנת היא להקים ממשלה כזו כבר בשבוע הבא, אולם ליברמן הביע התנגדות למהלך וטען שממשלה שתישען על המפלגות הערביות לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.