18 שבועות עברו מאז שהושבעה הממשלה ה-37, ממשלת נתניהו השישית, ונראה כי על אף הזמן הקצר שבו היא מתקיימת - היא מתקשה לתפקד. על רקע המציאות הביטחונית, הכלכלית, והמשפטית, פרצו כמה משברים פנימיים בין חברי קואליציית 64 המנדטים בראשות נתניהו.
הממשלה שנראתה תחילה כגוש ימין אחד, גוש "ימין מלא-מלא", אינה באמת כזו. ויכוחים פוליטיים תמיד היו לממשלות, אך בתקופה קצרה יחסית הצליחה הממשלה הנוכחית לאבד הרבה מכוחה בדעת הקהל, וניתן אולי לומר כי רק הפחד מהסקרים הוא שמונע ממנה להתפרק.
משבר בליכוד
בראש המשבר הפוליטי נמצאת קודם כל מפלגתו של רה"מ בנימין נתניהו, הליכוד, שחבריה אינם מציגים חזית אחידה, הן כלפי חוץ והן בשיחות עם עיתונאים. יחסי רה"מ ושר המשפטים יריב לוין ידעו ימים טובים בטרם הקמת הממשלה, אך בחודשים האחרונים נשמעות כמה טענות כלפי לוין.
בכירים בליכוד ששוחחו עם N12 טענו מאחורי הקלעים כי שר המשפטים לוין וסגן רה"מ, הוא רה"מ בפועל. על פי אותם בכירים, יריב לוין הוא "נחש ערמומי ומסוכן שחותר להחליף את נתניהו". בין השאר נטען כי עם הקמת הממשלה וקידום המהפכה המשפטית, נוצר גם "מחנה לוין", שמוביל את החקיקה.
בניסיון לפרק את אותו המחנה, רה"מ פעל ופועל בכמה דרכים, ובין השאר הוא הציע לשרה מאי גולן לכהן כקונסולית בניו יורק. משזו סירבה לקבל את התפקיד, היא התראיינה לחדשות 12 וטענה כי "יש סוכני כאוס בממשלת ישראל". לריאיון המלא עם מאי גולן - צפו כאן.
בליכוד אז הגיבו על ההצעה שניתנה לשרה גולן לכהן כקונסולית בניו-יורק, וטענו כי זו ניתנה "בשל יכולות ההסברה המצוינות שלה באנגלית". בליכוד אף הבהירו כי בניגוד לפרסום, "אין לכך שום קשר לשר לוין שאין מי שראש הממשלה מעריך וסומך עליו יותר".
יחסי נתניהו-ביטן
רוב בכירי הליכוד אומנם אינם יוצאים בגלוי נגד התנהלות ראש הממשלה ושר המשפטים, ובכל זאת, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, חה"כ דוד ביטן, התראיין בכמה הזדמנויות ותקף את התנהלות הממשלה והקואליציה. בריאיון שקיים בשבוע שעבר ב"פגוש את העיתונות", על רקע המחאות נגד המהפכה המשפטית והשיחות בבית הנשיא, ביקר ביטן את נתניהו, שלדבריו: "מעביר מסר שהוא לא רוצה פשרה".
בריאיון הזהיר חה"כ ביטן כי "בעיות פנימיות יכולות להפיל את הממשלה", ותקף את הקואליציה על אי התעסקות ביוקר המחיה: "בחוק ההסדרים ובתקציב אין בשורות גדולות. היחיד שמטפל ביוקר המחיה זה אני, במסגרת ועדת הכלכלה. זה לא צריך להיות ככה – הממשלה היא זו שצריכה לטפל באותם הנושאים".
ביטן שהתייחס כאמור גם למהפכה המשפטית, הזהיר כי המשך החקיקה יגרור פגיעה של ממש בליכוד: "כבר נפגענו בצורה רצינית, ואם יתממשו הנבואות המצב שלנו - יהיה מאוד מאוד קשה, לא נוכל לחזור חזרה". חה"כ גם סיפר על הנתק בינו ובין ראש הממשלה נתניהו: "בחודשיים האחרונים אני מדבר איתו מעט מאוד, שלום שלום – לא יותר מזה".
יו"ר ועדת הכלכלה התייחס גם לסקרים האחרונים שבהם הליכוד מאבד מכוחו, הופך למפלגה השנייה בגודלה ואף מאבד את השלטון: "הסיבה שהליכוד יורד בסקרים היא מאוד ברורה. אלה שלא תומכים ברפורמה עוזבים את הליכוד לגנץ, ומצד שני, אלה שתומכים ברפורמה מאוכזבים מזה שהיא לא מקודמת ואומרים שלא יצביעו לנו". לפי ביטן, הליכוד נמצא ב"דרך ללא מוצא" ועל הממשלה להתחיל להתעסק בנושאים הקשורים ליוקר המחיה ובבעיות הציבור.
על רקע דבריו של ביטן, חה"כ טלי גוטליב הגיבה ב-N12: "הפרקליטות שמנהלת מולו בימים אלה תיק חמור לא תוותר ולא תעשה לו שום הנחה". לדברי גוטליב, לפי ניסיונה,"הפרקליטות מעריכה יותר מאבק מקצועי על פני חנפנות". הח"כית מהליכוד הבהירה: "ממשלת הימין הסכימה על תקציב לשנת 2024-2023, הישג אדיר בפני עצמו. רציתי להזכיר לביטן שהוא 'לבדו' לא מטפל ביוקר המחיה. מדובר בתהליך עומק ומורכב של שילוב כוחות של מספר משרדי ממשלה".
וגוטליב לא לבד. גם חה"כ משה סעדה מהליכוד התייחס לריאיון ותקף את יו"ר ועדת הכלכלה: "לוין מכיר את המערכת מבפנים כעו"ד, כנציג לשכת עורכי הדין. ביטן מכיר את המערכת מהצד השני שלה, וצריך לומר את זה". ביטן שלא נותר חייב, הגיב: "ביטן דואג לליכוד ולעתידו יותר מכל הקשקשנים שלא חלמו להיות במפלגה כשאני נלחמתי ועודני נלחם על ערכיה. אנחנו נראה מי מהפחדנים ישלם בקלפי".
משבר עם בכירי הליכוד אדלשטיין, גלנט ודנון
גם בגזרת בכירי הליכוד יואב גלנט, יולי אדלשטיין ודני דנון נרשמו כמה משברים מאז הוקמה הממשלה. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, חה"כ יולי אדלשטיין שנותר מחוץ לממשלה, אמר על רקע המחאות נגד המהפכה המשפטית והרבה לפני קיום השיחות בבית הנשיא כי "צריך להגיע לשינויים במערכת המשפט, אבל בהסכמה".
בריאיון ראשון שקיים מאז הבחירות, תקף את התנהלות הממשלה ואמר כי על רקע הישג מפלגתו, לליכוד הגיע "שלל גדול יותר". אדלשטיין תקף אז את הליך הקמת הממשלה, ואת השותפות של הליכוד: "ראיתי משאים ומתנים יותר מוצלחים בחיים הפוליטיים שלי, ואני חושב שקצת שכחנו שהליכוד היא מחצית הקואליציה ומפלגת השלטון".
אדלשטיין אף יצא אז גם נגד היוזמות לשינוי "סעיף הנכד" בחוק השבות שמאפשר גם לנכדים של יהודים לעלות ארצה, וזאת למרות ההתחייבות המפורשת שנתניהו נתן לשותפות הקואליציוניות. בנוסף, במהלך ההצבעות על חוק הנבצרות ועל פסקת ההתגברות, נעדר הח"כ ונענש.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ אז הודיע כי לתקופת זמן קצרה "אדלשטיין לא יוכל להגיש הצעות חוק פרטיות, הצעות לסדר או לדבר בשם סיעת הליכוד", במקביל, בעקבות ההיעדרות בכיר בקואליציה תקף את יו"ר הכנסת לשעבר: "אדלשטיין החל את צעדיו לעבר השמאל ושכח את הבוחרים ששלחו אותו".
אדלשטיין אף ניסח מכתב משותף עם חה"כ דני דנון מהליכוד, והח"כים גדי איזנקוט וחיחלי טרופר מהמחנה הממלכתי ובו הם קראו להיענות לפשרת הנשיא - שבקואליציה דחו על הסף: "כל שנדרש הוא להיענות להזמנת נשיא המדינה ולקיים דיון על בסיס עקרונות המתווה שהציע".
דנון כמו אדלשטיין, שנותר גם הוא מחוץ לחדר הממשלה, תקף את הקואליציה ואת הממשלה בראשות נתניהו בכמה הזדמנויות. בריאיון למגזין סוף השבוע של N12, תקף השגריר לשעבר את התנהלות הממשלה בנוגע לחקיקת המהפכה המשפטית: "הסגנון לא נכון, נעשה נזק רב".
בהזדמנות אחרת, יחד עם הח"כים אמסלם, סעדה ופסל, התנגד דנון לריכוך החקיקה בישיבה מיוחדת שקיימה סיעת הליכוד. דנון אף טען כי סירב למלא תפקיד זוטר בממשלה, עם הקמתה, ואמר כי "עדיף לא להיות שר לענייני כלום".
השבוע, על רקע ההסלמה הביטחונית בדרום, תקף חה"כ דנון את התנהלות הממשלה עם הירי מרצועת עזה: "כדי לשקם את ההרתעה היינו צריכים לקום הבוקר ולשמוע כמה מחבלים חוסלו הלילה בתקיפות. אם ממשיכים להפציץ עמדות ריקות אנחנו מזמינים את הסבב הבא. ככה לא בונים הרתעה".
"נגמר רמדאן - נגמרו התירוצים. אין כעת שום סיבה להכלה. זו העת להכות בעוצמה במי שפוגע בנו", תקף דנון את הממשלה. גם לאחר הירי מלבנון במהלך חג פסח, דנון שחבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת תקף את הממשלה ואמר כי יש לסיים את מדיניות ההכלה וכי התגובה צריכה להיות לא מידתית.
"אנחנו אחרי סדר פסח, זהו אירוע חריג ביותר, אנחנו נגיב בצורה תקיפה", הבטיח אז דנון. "עם כל הכבוד לרגישות של החג, מדינה ריבונית לא צריכה לספוג את זה. בדרום לבנון ארגונים החליטו להפר את שלוות החג, אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים, צריך שזה יכאב להם מאוד, שיחשבו פעמיים לפני שהם עושים מה שהם עשו היום".
גם העומד בראש מערכת הביטחון, שר הביטחון יואב גלנט היה חלק מאחד המשברים הגדולים של הממשלה, לאחר שקרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית. לאחר אזהרות של בכירים במערכת הביטחון, ואיומים של חייליי מילואים כי לא יתנדבו לשירות בצל קידום החקיקה, שר הביטחון יואב גלנט קרא "לעצור את החקיקה ולהיכנס להידברות".
גלנט שהתבקש תחילה בידי רה"מ נתניהו שלא לנאום, ואכן ביטל הצהרה שתוכננה, ניצל את ההזדמנות כשרה"מ נתניהו היה בביקור מדיני בחו"ל. גלנט שקרא לעצירת החקיקה זומן בידי נתניהו ללשכתו, שאמר לו "כי איבד בו אמון", והודיע על פיטוריו של השר.
בעקבות ההודעה על פיטורי גלנט מחאות ענק פרצו במדינה. כבישים נחסמו לתנועה במשך שעות, מפגינים יצאו לרחובות, שרפו חפצים והניפו את דגלי ישראל. כעבור כמה ימים, לאחר ששרים וח"כים רבים תקפו את שר הביטחון ותקיפה של גלנט אותם, חזר בו נתניהו מהחלטתו והשאיר את גלנט בתפקידו.
השבוע אף פרסמנו לראשונה כי רה"מ נתניהו סירב לאפשר לגלנט לטוס לפגישות מקצועיות בארה"ב ובעצם מנע ממנו פעמיים להיפגש עם בכירי הממשל האמריקני. הסיבה לכך היא שנתניהו עדיין אוסר על שרים לבקר בארה"ב כל עוד הוא לא מקבל הזמנה לביקור רשמי בבית הלבן, דיווח שבליכוד הכחישו.
נתניהו ושותפות ממשלת ה"ימין על-מלא"
משברים בממשלה היו ועדיין קיימות בין הליכוד ובין חברותיה לממשלה: עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' והמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה בראשות אריה דרעי, יצחק גולדקנופף ומשה גפני.
בגזרה זו, עימותים תכופים התקיימו בקואליציה ועודנם מתרחשים עם חברי עוצמה יהודית והעומד בראשה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בין רה"מ לשר בן גביר שוררת מתיחות בימים האחרונים, וזאת על רקע ההסלמה הביטחונית בדרום השבוע שכללה ירי של יותר מאה טילים למדינת ישראל ובכלל על רקע המדיניות הביטחונית של הממשלה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וסיעת עוצמה יהודית הודיעו בימים האחרונים כי יחרימו את כל ההצבעות שנערכות בכנסת, כך לפי גורמים המקורבים לשר. השר בן גביר אמר כי הוא לא מתכוון לחזור ולהצביע עם הקואליציה בלי הישג ממשי בתחום הביטחוני, והניח על השולחן שורת דרישות.
ההחלטה של בן גביר ומפלגתו, שמגיעה לאחר שהשר לא הוזמן לישיבת הערכת המצב הביטחונית שהתקיימה בעקבות הירי לדרום, עלולה לערער את יציבות הקואליציה. אם עוצמה יהודית ימשיכו בקו ההחרמה של ההצבעות ותקציב המדינה לא יעבור - הכנסת תפוזר מיד באופן אוטומטי.
בליכוד זעמו על הודעת בן גביר כי הוא מתכוון להחרים את ההצבעות על רקע אי זימונו לישיבה, ומסרו בתגובה על דבריו: "ראש הממשלה הוא שמחליט מי הם הגורמים הרלוונטיים בדיונים. אם הדבר אינו מקובל על השר הוא אינו חייב להישאר בממשלה". השר בן גביר לא נשאר חייב ותקף את רה"מ: "אם נתניהו לא רוצה ממשלת ימין - שישלח אותנו הביתה".
על רקע המתיחות הביטחונית והתגובה הרפה של הממשלה על ירי הרקטות, גם חה"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית תקף את הממשלה: "התגובה מזמינה בוודאות את הסבב הבא שימשיך ויפגע בחיי ילדינו ובמרקם התקין של תושבי העוטף והדרום אשר שמו מבטחם בנו", אמר חה"כ כהן שפתח לשכה בשדרות בעקבות הירי. "לא אאפשר בשום פנים ואופן את הפיכת חלוצי הנגב והדרום לתושבים סוג ב'".
בעקבות הירי מלבנון במהלך חג הפסח וגל הפיגועים, תקף כהן את חבריו לקואליציה: "גם אריה בכלוב חייב להיות פרגמטי, שמסתכל על הדברים בצורה של להביא לפתרון, כי ברור שהמצב הזה לא יכול להימשך. האחריות היא עלינו". בריאיון ל"פגוש את העיתונות" הוא אמר: "צריך לדבר בערבית, להפיל בניינים. אם על כל רקטה שיירו ייפול בניין בעזה, הם לא יירו".
עימות נוסף בתוך הממשלה בין בן גביר לנתניהו, חל גם בסוגיית ח'אן אל-אחמר. השרים בן גביר וסמוטריץ' זעמו על מענה המדינה לבג"ץ בנוגע לעתירה למימוש צווי ההריסה של ח'אן אל אחמר – שתלויה כבר כ-4 שנים. ויכוח עם בן גביר התרחש גם לקראת טקסי יום הזיכרון, כאשר השר בן התעקש להגיע אליהם ולנאום על אף בקשת משפחות כי לא יעשה כך. חה"כ דוד ביטן טען כי מדובר במעשה מיותר ותקף את בן גביר: "מי שלא עשה צבא לא צריך להגיע לבית העלמין".
עוד לפני כן, סביב חג הפסח, ביקורת נשמעה מצד ימין מתוך הממשלה על רקע המתיחות הביטחונית אז: "אני מוצא את עצמי פעמים רבות מתוסכל מהחלטות מסוימות, אבל להפיל את הממשלה זו לא אופציה", טען אז בן גביר. השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית הוסיפה: "אנחנו לא עושים מספיק, חובה עלינו להרעיד את השולחן ולפעול לשינוי תפיסת הביטחון, זו המשמרת שלנו".
אחרי הפיגוע בשומרון שהיה השבוע, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק אף אמרה: "אני מתביישת בממשלה". לדברי סטרוק, הממשלה שבה היא חברה אשמה בהפקרות: "מצב כזה הוא בלתי סביר, בלתי מוסרי, בלתי נסבל". סטרוק אף שלחה מכתב לראש הממשלה ולשר הביטחון שבו דרשה להחזיר את הסגר הכללי על הפלסטינים ביהודה ושומרון, ובשיחה עם N12 אמרה שהיא "קוראת לראש הממשלה להתעורר".
נתניהו והמפלגות החרדיות
גם ש"ס ויהדות התורה, אולי השותפות "השקטות" יותר של נתניהו בממשלה, הערימו קשיים במהלך כהונת הממשלה עד כה, ובימים האחרונים אף שיגרו איומים מפורשים כי הממשלה תפורק, אם תנאיהם לא ימומשו. אתמול דיווחנו כי דובר ש"ס אשר מדינה התבטא בביטאון הרשמי של המפלגה כי "בלי חוק דרעי - אין ממשלה".
מדינה טען כי לממשלה אין זכות קיום בלי דרעי שמונה בהתחלה לשר אך עזב את הממשלה לאחר החלטת בג"ץ. לדבריו של מדינה, ש"ס לא תהסס להחרים הצבעות בכנסת בדומה לעוצמה יהודית עד שיעבור "חוק דרעי", ובעצם, עד שישוב יו"ר ש"ס לממשלה: "הדחתו הנפשעת של הרב דרעי היא פצע מדמם ושותת שלא יירגע עד שיושב לתפקידו. הממשלה הוקמה רק בזכותו".
"הממשלה החשובה הזו הוקמה רק בזכותו, ואין לה זכות קיום ללא הרב אריה ליד שולחן הממשלה", הוסיף דובר ש"ס מדינה, שבחר לתקוף את נתניהו. "המזימה להרחיק את יו"ר תנועת ש"ס מהממשלה נמשכת – ואין פוצה פה. נתניהו הוא היום ראש הממשלה בזכות פועלו של הרב דרעי, והוא יודע זאת היטב".
הזעם בש"ס מצטרף גם להתבטאויות של שרים וח"כים מיהדות התורה שתקפו בימים האחרונים את נתניהו ואת תפקוד ממשלתו. על רקע חוק הגיוס שלא צפוי לעבור לפני תקציב המדינה, בכירים במפלגה איימו כי אם החוק לא יעבור - תיפול הממשלה. שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף שלח השבוע איום על נתניהו כי "הממשלה תתפרק", ובמקביל - גורמים ביהדות התורה איימו בביטאון חסידות בעלז וטענו כי "תמיד אפשר להרכיב אלטרנטיבה".
גם השר מאיר פרוש תקף את הממשלה השבוע ובין השאר הוא טען כי רה"מ נתניהו לא עמד באף התחייבות שנתן בבחירות. במסגרת דבריו של השר לירושלים ומורשת ישראל בריאיון לכיכר השבת, טען פרוש: "בשביל מה אני נתתי יד להקים ממשלה כזו? כדי שאני אשמע את התירוצים של פקידי האוצר שנאמרו בתקופת בנט-לפיד"?
לאורך כהונת הממשלה, חברי המפלגות החרדיות התעמתו עם חבריהם לקואליציה גם על רקע חקיקת המהפכה המשפטית. חברי המפלגות החרדיות דרשו כחלק מסעיפי החקיקה שתעבור פסקת התגברות, וזאת על אף שגורמים בקואליציה סברו כי עדיף לפני כן לקדם את חוק הגיוס בתיאום עם המשרדים הממשלתיים. לדעת הגורמים, חוק שלא יכלול מכסות נוקשות לגיוס תלמידי ישיבות עלול להיתקל בביקורת שיפוטית, ובנוסף, קידום פסקת ההתגברות ללא תיאום עם האופוזיציה עלול לפוצץ את המגעים בבית הנשיא.
על כך אמר יו"ר דגל התורה משה גפני בישיבת "רוח חיים" בבני ברק לאחרונה: "הרפורמה תצא לדרך בצורה כזו או אחרת. אנחנו בתהליך בלתי הפיך. אולי סדרי העדיפויות צריכים להיות אחרים, אבל זה יקרה משום שהיום זה מה שהעם רוצה. אם מישהו חושב שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור - הוא טועה. אין דבר כזה".