דגל התורה ואגודת ישראל החליטו אתמול (שני) לרוץ פעם נוספת במסגרת רשימת יהדות התורה לבחירות הקרובות. שושבין הריצה המשותפת, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, התחייב לתקצב מוסדות לימוד חרדיים כמו מוסדות חינוך ממלכתיים, גם אם לא ילמדו ליבה. איך נולד ההסכם - ומה ההשלכות שלו?

בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:

החסידות השנייה בגודלה בישראל, חסידות בעלז שבראשות האדמו"ר הוותיק ביותר, כבר הסכימה למתווה שהכניס לימודי ליבה לתלמודי התורה שלו בתמורה לתקציב. מדובר במתווה שמשרד החינוך עמל עליו כבר שנה וחצי, שסוכל למעשה על ידי הרב יעקב אדלשטיין בן ה-99 שהטיל וטו – לא נרוץ יחד אתכם אם תסכימו למתווה.

ברקע ישנה גם ההבטחה של נתניהו, שאמר לחרדים – במקום להסכים למתווה משרד החינוך, אני אתן לכם את המימון המלא. עם זאת, הסיכוי שבאמת יהיה תקצוב של 100% למוסדות שלא מלמדים ליבה הוא כמעט אפסי מבחינה משפטית. לאורך השנים העיקרון אמר: כעומק הליבה כך עומק התקציב. כלומר, מי שמלמד 75% ליבה יקבל 75% תקציב.

 

לאורך השנים החינוך הממלכתי חתם על הסכמי שכר ורפורמות שבהם החרדים לא היו כלולים, ולכן הפער גדל. מוסד שאמור היה לקבל 75% מקבל פחות מ-50%. את הפער הזה החרדים כן יוכלו לסגור ומתכוונים לסגור מבחינה משפטית, את ההבטחה של נתניהו פחות. בכל מקרה, ההסכם הזה עדיין לא נחתם ומחר מועצת גדולי התורה תתכנס בביתו של הרב אדלשטיין, שאחריו הדרך לריצה משותפת תהיה סלולה.

המשמעות הפוליטית של ההסכם - והביקורת

מועצת גדולי התורה תתכנס מחר במעונו של הרב גרשון אדלשטיין, ושם חברי המועצה ידונו בהסכם שיציב בפניהם גפני וגם "בגזרות הרוחניות והכלכליות שהשיתה הממשלה על הציבור החרדי", לשון ההודעה. עוד נמסר כי "מרנן ורבנן זקני הדור ישאו תפילה וזעקה לבורא עולם לנוכח הגזרות המרחפות על עולם התורה ועל קדשי ישראל, בעתיד החינוך הטהור, חוק הגיוס, הגיור וקדושת השבת".

הסיכום הוא בין החרדים לנתניהו, אבל למעשה יהיה נכון לכל מי שירצה להקים איתם ממשלה. המסר של יהדות התורה הוא כמו במכירה פומבית – ההסכמה הזאת היא למעשה מחיר הסף, וכל מי שירצה להיות שותף פוליטי שלהם בעתיד ייאלץ להתחייב לאותו סיכום. זה נכון בממשלה בראשות נתניהו וגם בממשלה אחרת, אם נתניהו לא יגיע ל-61 מנדטים.ישראל בדרך לבחירות - הזירה הפוליטית

כל תרחיש לממשלה של גוש השינוי כולל לפחות חלק מהחרדים, ולמעשה מדובר במלכוד של הבחירות האלה: הנושא הכי חשוב לבוחרי המרכז-שמאל, כולל רק לא ביבי ורק לא בן גביר, זה יחסי דת ומדינה ומה שנתפס ככפייה דתית. אבל האינטרס הפוליטי מחייב את מפלגות הגוש לא להתייחס כלל לנושאים האלו.

במפלגת יש עתיד תקפו: "אם כדי לשרוד פוליטית, ביבי יצטרך לסכן את העתיד של מאות אלפי חרדים בשוק העבודה ולפגוע בפרנסתם - הוא יעשה גם את זה בלי לחשוב פעמיים. ככה זה כשהרצונות האישיים, ביחד עם האינטרס הפוליטי הצר והמנותק שלו, באים לפני הדאגה לעתיד של אזרחי ישראל".

כמו שזה נראה כרגע, סגירת הרשימות ביום חמישי בערב תהיה פחות דרמטית ממה שהתרגלנו אליו בעבר, כאשר סיפור העבודה-מרצ נראה אבוד - כפי שגם אמרה השרה מרב מיכאלי באולפן - וסיפור יהדות התורה נראה סגור. ברשימה המשותפת, חד"ש ובל"ד סיכמו – מעל לראש של אחמד טיבי – שמגמד את מפלגתו תע"ל לנציג אחד בלבד. בינתיים טיבי מאיים להישאר בחוץ, אבל ההערכה היא שבסופו של דבר גם הוא ימצא את דרכו פנימה.