לאחר חשיפת שמו של קצין צה"ל שנהרג בפעילות מבצעית בעזה בשנת 2018, שר הביטחון גנץ הודיע כי יעלה בשבוע הבא לוועדת השרים לחקיקה את חוק יסוד: השוויון. החלק השמאלי בממשלה מתכוון לתמוך בחוק שכזה, בעוד שהשרה שקד איימה להטיל וטו.
שוחחנו עם פרופ' יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהסבירו על ההשלכות הדרמטיות של חוק כזה אם יעבור ולמה בימין מתנגדים.
מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים?
ההצעה מוסיפה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו את הסעיף השוויון: "כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, או מכל טעם דומה אחר”.
בכך, ההצעה יכולה לתרום לחיזוק ההגנה על זכויות אדם בישראל, ולעגן לראשונה בחוקי היסוד את הזכות לשוויון. עיגון כזה מתבקש במיוחד אחרי חקיקת חוק הלאום שנתפס על-ידי חלק מאזרחי המדינה כמפלה את האוכלוסייה הלא יהודית בישראל.
יש לציין, כי גם בנוסח המוצע יש נקודות תורפה. ההתייחסות בו היא לאזרח בלבד ולא לכל אדם - כמקובל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והניסוח מתמקד יותר ברעיון של פגיעה בזכויות - דבר שממילא לא צריך לעשות - ופחות ברעיון של אפליה במימוש זכויות הפרט. לפי חלק מהנוסחים שהוצעו בעבר, למשל ע"י השר גדעון סער וח"כ צבי האוזר, רשימת העילות שתחשבנה אפליה אסורה מצומצמת למדי (למשל, לאום לא נמצא בה).
מעבר לנקודה המשפטית, יש בהצעה מסר ערכי של שוויון כלפי המיעוטים הלא יהודים, שיכול לאזן את המסר המדיר ששידר חוק הלאום.
מה אומר ההסכם הקואליציוני על האפשרות לקדם חוק כזה?
ההסכם הקואליציוני מאפשר שינוי של חוקי יסוד רק בהסכמת כל הסיעות החברות בקואליציה. משמע, כי אם סיעת ימינה תבחר להתנגד לחוק, קידומו יהיה מנוגד להסכם.
מדוע לא נחקק כזה חוק עד עכשיו אם במגילת העצמאות מובטח שוויון לכל אזרחי המדינה?
בנוסחו המקורי, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כלל הוראה בדבר הזכות לשוויון. בעת הליך החקיקה בכנסת הסעיף נפל, על רקע התנגדות חלק מחברי הכנסת הדתיים אשר סברו כי הדבר עשוי לפגוע בהסדרים בדבר דת ומדינה העלולים להיות מוגדרים כמפלים על רקע מין.
מה ההבדל בין השוויון לכבוד האדם וחירותו?
המונחים כבוד ושוויון חופפים - אך לא זהים. כבוד האדם מתמקד בהגנה על האוטונומיה של האדם ועל זכותו ליחס מכבד, ואילו אפליה עשויה לפגוע בערכם אלה. השוויון מבטא הכרה בערכם הדומה של כל הפרטים ובזכותם ליחס דומה ולזכויות דומות מבלי שהשתייכותם הקבוצתית תפעל כנגדם.
מה המצב בעולם הדמוקרטי מבחינת חוקי שוויון?
בכל מדינה בה יש חוקה או חוקי יסוד המגנים על זכויות אדם יש הגנה על הזכות לשוויון. זו ככל הנראה זכות האדם הבסיסית ביותר. ישראל היא ככל הנראה הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה אין בחוקתה או בחוקי היסוד שלה, אזכור כלשהו לזכות לשוויון. אין לכך דוגמה בעולם הדמוקרטי.
איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות חוק האזרחות?
מאחר שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יש "סעיף שמירת דינים", המונע ביטול חוקים קודמים, הרי שלא תהיה השפעה על חוקים ותיקים כמו חוק השבות. בנוסף, הזכות לשבות ליהודים הוכרה כזכות יסוד בפסיקה וכן עוגנה בחוק הלאום. יתר על כן, גם היום בית המשפט מפרש את הביטוי כבוד האדם ככולל הגנה מסוימת על ערך השוויון, ולכן הסיכוי כי חוק שלא בוטל עד כה על רקע של פגיעה בכבוד יבוטל בעתיד על רקע פגיעה בשוויון קטן מאד.
איך חוק השוויון מתנגש עם חוק הלאום?
חוק יסוד: הלאום הפר לכאורה את האיזון שהיה קיים בין אופיה היהודי של המדינה לבין מעמדם השווה של כל אזרחיה, בכך שהדגיש את היותה של ישראל מדינת העם היהודי, מבלי להבהיר את זיקתה של המדינה לתושביה הלא יהודים, וכי אין בזיהוי הלאומי של המדינה לגרור אפליה ברמת הפרט. חוק השוויון נועד להבהיר כי במישור זכויות הפרט כל אזרחי המדינה שווים בפני החוק ואין להפלות ביניהם.
האם אפשר לחוקק חוק שוויון קטן ולא חוק יסוד?
ניתן להוסיף את השוויון כהוראה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואפשר גם לחוקק חוק נפרד. לכל חלופה יתרונות וחסרונות. ההבדל העיקרי הוא שחקיקה במסגרת חוק היסוד הקיים גוררת עמה הכפפה של השוויון לפסקת שימור הדינים ולפסקת ההגבלה (האפשרות להגביל זכויות מטעמים נחוצים ומידתיים בחוק ההולם את ערכי המדינה).