בליל 3 בדצמבר שנת 2009, סכסוך אלים בין שתי משפחות במחנה הפליטים שועפאט נגמר ברצח אדם חף מפשע - אנואר ג'ת - שרק ביקש להרגיע את הרוחות. ברצח הורשע תושב המחנה, ג'מיל סרור, שיושב עד היום במאסר עולם, בלי תאריך שחרור. לכאורה - סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. 

אבל כשכתב N12 יובל אראל החל לחקור את הסיפור המדהים על הלילה ההוא והאירועים שבאו בעקבותיו, אחרי שנפגש עם עדי ראייה, משפטנים, מומחים, קרובים של הנרצח ושכנים - הוא גילה סיפור יוצא דופן. 

זה סיפור על סכסוך טיפשי ועל מוות מיותר, סיפור על הבדלים תרבותיים עצומים, על פערים אדירים בין אולמות בית המשפט המחוזי בירושלים - לבין אחד המקומות הפרועים בישראל שנמצא רק כמה דקות נסיעה משם. סיפור עם מחדלים, תהפוכות, שקרים, איומים, רציחות - וכל זה בחצר האחורית של ירושלים.

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

"רצח מעבר לגדר": פרק ראשון

כדי להבין את הסיפור הזה, צריך לחזור למקום שבו התחיל הכול - 3 דצמבר 2009, מחנה הפליטים שועפאט. בלילה שהסתיים ברצח, אבל התחיל מסיבה די מטופשת, מריבה על כלב, בין משפחתו של ג'מיל למשפחה אחרת במחנה, משפחת אבו עסב. 

אנואר
אנואר ג'ית, הנרצח

אבל הכלב הזה היה רק הגפרור שהצית את מה שהתבשל כבר שנים במחנה - השנאה בין משפחת אבו עסב למשפחת סרור, המשפחה של ג'מיל, שהצטברה עם הזמן ורק חיכתה להתפוצץ. וכשהגיע הפיצוץ, התוצאה הטרגית הייתה דבר כמעט בלתי נמנע, וההסלמה הייתה מהירה. המכות הפכו לזריקת אבנים, האבנים הפכו למטענים מאולתרים - והסמטאות של שועפאט הפכו לזירת קרב. 

נאפז סרור, אחיו של ג'מיל סרור, רצח מעבר לגדר, אחד
נאפז סרור, אחיו של ג'מיל

בין השכנים שניסו להרגיע את הרוחות היה אחר, אנואר ג'ית, גבר כבן 40 ממחנה הפליטים שעבד בעיריית ירושלים בתור מנקה. וכשהרוחות התלהטו הוא רץ להפריד בין הצדדים - ונורה למוות. הירי באנואר היה גם יריית פתיחה למהומת ענק, תוהו ובוהו במחנה. אנשים מהמחנה ומחוצה לו התחילו לשרוף בתים, מכוניות, כל מה שנקרה בדרכם. 

ובחסות התוהו ובוהו, הזירה הזו, שהייתה אמורה להיות חלומו הרטוב של כל חוקר - הייתה משובשת לגמרי. את הגופה הזיזו, המצלמות שתיעדו את האירוע הושמדו, הקליעים הורמו מהרצפה, העדים ברחו בגלל הפרעות. ביניהם, גם אחד - ג'מיל סרור, שבמשך שלושה ימים התחמק ולא הגיע לחקירה בתחנת המשטרה. ג'מיל טען שהוא ברח כי חשש לחייו אבל זה לא עזר לו - במשטרה השתכנעו שהוא ניסה להתחמק מהחקירה. 

אבו אחמד ג'ית
אבו אחמד ג'ית, ממשפחתו של אנואר

ובזמן שג'מיל הסתתר, ארבעה עדים, כולם מהמשפחה היריבה שלו, משפחת אבו עסב, הלכו להעיד במשטרה ומסרו כולם את אותה גרסה - אמרו שג'מיל הוא היורה. כשהוא הגיע אחרי שלושה ימים לתחנה, הוא גילה פתאום שהוא חשוד ברצח.

במשפט, שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו את הגרסה של בני משפחת אבו עסב. ג'מיל הורשע, הוא יושב בכלא - וב-13 השנים שחלפו מאז, מאחורי סורג ובריח, ג'מיל מנהל מאבק עיקש על חפותו בתקווה שיום אחד הוא ייצא משם כאדם חף מפשע.

אנואר ג'ת וג'אמיל סרור, רצח מעבר לגדר, אחד ביום
אנואר ג'ית וג'מיל סרור

ואומנם אדם שהורשע וטוען לחפותו זה לא דבר חריג - אבל בזמן שבמערכת הישראלית; במשטרה, בפרקליטות ובבית המשפט - ג׳מיל הוא הרוצח - במערכת אחרת, זו שמתנהלת בתוך שועפאט, יש בכלל חשוד אחר. אז איך קרה ששני אנשים שונים סומנו כרוצחים - אחד בבית המשפט והאחר מחוצה לו? איך שניהם נענשו על בדיוק אותה עבירה? ולמה? התשובות על השאלות האלו - בפרקים הבאים של "רצח מעבר לגדר"