בליל ה-3 בדצמבר שנת 2009, סכסוך אלים בין שתי משפחות במחנה הפליטים שועפאט נגמר ברצח אדם חף מפשע - אנואר ג'ת - שרק ביקש להרגיע את הרוחות. ברצח הורשע תושב המחנה, ג'מיל סרור, שיושב עד היום במאסר עולם, בלי תאריך שחרור. לכאורה - סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. 

אבל כשכתב N12 יובל אראל החל לחקור את הסיפור המדהים על הלילה ההוא והאירועים שבאו בעקבותיו, אחרי שנפגש עם עדי ראייה, משפטנים, מומחים, קרובים של הנרצח ושכנים - הוא גילה סיפור יוצא דופן. 

סיפור על סכסוך טיפשי ועל מוות מיותר, סיפור על הבדלים תרבותיים עצומים, על פערים אדירים בין אולמות בית המשפט המחוזי בירושלים - לבין אחד המקומות הפרועים בישראל שנמצא רק כמה דקות נסיעה משם. סיפור עם מחדלים, תהפוכות, שקרים, איומים, רציחות - וכל זה בחצר האחורית של ירושלים.

 

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

"רצח מעבר לגדר": פרק שלישי

הדיונים במשפטו של ג'מיל סרור היו סוערים. באולם היו ויכוחים, צעקות, תלונות על איומים, דרמות. גם ג'מיל עצמו לא היה רגוע, הוא היה נסער, התיק התנהל במשך כמעט שנתיים, וככל שהדיונים התקדמו - ג'מיל היה בטוח שהוא הולך לצאת מזה, אבל לא כך היה. 

במרכז התיק עומדת העדות של בני משפחת אבו עסב, עליה דיברנו בפרקים הקודמים, מול המילה של ג'מיל. וכדי להגיע להכרעה, נדרש בית המשפט לקבוע מי יותר אמין. ואחרי שג'מיל ברח ממחנה הפליטים מיד לאחר הרצח, אחרי שהעדות שלו לא לגמרי התכתבה עם עדויות אחרות, לג'מיל הייתה בעיה - הוא פשוט לא היה אמין. בני המשפחה היריבה, אבו עסב, הגיעו לחקירה לפניו ומסרו גרסה משלהם לאירועים. בסופו של דבר, בבית המשפט התרשמו שהגרסה של משפחת אבו עסב אמינה יותר.

אנואר
אנואר ג'ת, הנרצח

חוץ מהעדויות של משפחת אבו עסב, נדרשו במשפט אל הראיות בתיק. אבל בתיק הזה הייתה בעיה - המשטרה לא אספה ראיות - הקליעים נעלמו, המצלמות נהרסו ורוב העדים מאותו לילה ברחו מהסמטה. אבל כן הייתה ראייה אחת, משמעותית - הכדור בגופו של הנרצח, אנואר ג'ת, שפגע לו בבטן. לפי המיקום של הקליע, היה אפשר להבין מי היורים הפוטנציאליים - ג'מיל, ומוחמד אבו פואד - שסומן כרוצח בשועפאט, במסגרת הסכם העטווה. העניין הוא שכדי לפגוע באנואר, מוחמד פואד היה צריך לירות לכיוון בני המשפחה שלו, שעמדו מאחורי אנואר - זאת אומרת לסכן גם אותם.

לסימן השאלה הזה ולחוסר האמינות של ג'מיל, הצטרפת עדות נוספת, של פאווז ג'ולאני. הבן של מוכתר הכפר, וחבר טוב של ג'מיל. בחקירתו במשטרה פאווז דיבר בצורה מאוד מוזרה, היה נשמע מדבריו שהוא הולך להאשים את ג'מיל ברצח - אבל הניסוח שלו היה מספיק מפותל כדי שלא יהיה אפשר להבין את זה.

אז כל הדברים האלה עלו במשפט של ג'מיל - והשופטים השתכנעו - העדויות של בני משפחת אבו עסב נשמעו אמינות. ג'מיל עורר חשד, והניסיון להאשים אדם אחר ברצח לא צלח. ולמרות כל התקוות שלו, למרות ההבטחה של עורך הדין שהוא יזוכה - בשנת 2011 ג'מיל הורשע ברצח של אנואר ג'ית. הערעור שלו לבית המשפט העליון נדחה שלוש שנים אחר כך. גם שם השתכנעו וחשבו שההרשעה מוצדקת, שהנימוקים מבוססים, וג'מיל נשאר בכלא. 

אנואר ג'ת וג'אמיל סרור, רצח מעבר לגדר, אחד ביום
אנואר ג'ת וג'מיל סרור

בשנים שחלפו מאז, ג'מיל למד עברית בכלא והצליח לגייס קבוצה של אנשים שתומכים בו. בהם מומחים, עורכי דין שהתחלפו, הסנגור הציבורי הארצי לשעבר וסטודנטים בקליניקת החפות של האוניברסיטה העברית. ובאמצעות שתי עורכות הדין אנו לוסקי ונועה מישור, ג'מיל הגיש בקשה למשפט חוזר. זה הליך מורכב, כמעט חסר סיכוי - מקום המדינה התקבלו רק 35 בקשות כאלה. אבל הן בכל זאת חשבו שיש סיבות טובות לאשר לו את הבקשה.

כשעו"ד לוסקי ומישור עבדו על הבקשה למשפט חוזר, הן חשבו שיש הרבה בעיות בהרשעה שלו - אבל כל הדברים שהזכרנו כבר היו ידועים, ובכל זאת בית המשפט דחה אותם פעם אחר פעם. הן חיפשו איזשהו אקדח מעשן, משהו שישנה את התמונה.

נאפז סרור, אחיו של ג'מיל סרור, רצח מעבר לגדר, אחד
נאפז סרור, אחיו של ג'מיל

ואחרי שהפכו כל אבן, קראו ערימות של קלסרים, ניסו למצוא עדים חדשים - הן הגיעו לאדם אחד, שאולי מוכן למסור מידע קריטי - כזה שיכול לשנות לגמרי את הגורל של ג'מיל. הן הגיעו אל אותו אדם לפגישה ואחרי לא יותר חצי שעה - יצאו ממנה נסערות.