המסוק הנמיך ונחת סמוך לאחת מחממות הסמים הגדולות בנגב, בפיקוד הדרום החליטו להטיס לכאן את ראש השב"כ רונן בר, שיראה מקרוב את אחד הפרויקטים הגדולים שפועלים עכשיו בשקט בדרום. שלושה חודשים – זה פרק הזמן שנדרש מרגע זריעת זרעי המריחואנה עד הקטיף, ואז נדרשים עוד שבועיים לייבוש הצמחים. כל מה שנותר לעשות לאחר מכן הוא לארוז את הסם ולהפיץ. בר צפה כיצד כוחות הביטחון הורסים את החממה ומעלים אותה באש.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
משטרת ישראל, הסיירת הירוקה, השב"כ ופיקוד הדרום של צה"ל יצאו בשבוע שעבר למבצע משותף להשמדת חממות סמים בשטחי האש של צה"ל במספר נרחב של מוקדים בדרום הארץ. במסגרת השבוע הראשון למבצע הושמדו יותר מ-200 חממות כאלה בשטחי האש, ונגרם נזק בשווי של כמעט 200 מיליון שקל למוקדי הפשיעה באזור זה.
- הנגב בצל ארגוני הפשיעה: "חוששים לחיי ילדינו"
- התגלית המפתיעה של חיילי המילואים בנגב
- החקלאים בנגב הקימו מחסומים ופונו בידי המשטרה
- תושבי הנגב מאבדים סבלנות ופונים לשר הביטחון
כחלק מההיערכות למאבק במשילות בדרום איחד השב"כ את האגפים לסיכול טרור בתחומי הקו הירוק. ראש השב"כ הוביל באחרונה שינוי מבני בארגון. בשירות הוקמה חטיבה שתופקד על סיכול איומי הטרור בציבור הערבי בישראל, לצד האחריות לסיכול טרור יהודי. בר החליט על השינוי כדי לייעל את ההתמודדות עם איומי טרור מבית.
התוכנית יצאה לדרך
המבצע הוא חלק מתוכנית "מגן לנגב". מי שהציב את החזון היה מפקד פד"ם אליעזר טולדנו (שמתגורר בדרום) שרתם את כל הארגונים מתוך הבנה כי שיתוף הפעולה בין הזרועות הביטחוניות במרחב הוא זה שיביא לידי תוצאות יעילות בשטח.
המציאות שבה הפשיעה גואה ותחושת הביטחון של התושבים התפוגגה הטרידה מאוד את הצבא. טולדנו זיהה את הוואקום שנוצר והחליט לפעול – על רקע פריצה למחנות צה"ל, חממות סמים בשטח אש, בריונות בכבישים, פח"ע בגבולות, אבטלה גבוהה בקרב הבדואים, פוליגמיה ותהליכי איחוד משפחות עם פלסטינים, הברחות סמים וירידת השפעת השיח'ים על הצעירים. כל אלה הוצגו כמרכיבי הבעיה הלאומית והולידו את הצורך בריכוז מאמץ מודיעיני של השב"כ הצבא והמשטרה כדי ליצור תמונה עדכנית שתאפשר פעולה. נדרשה שנה לבנות את המענה ועכשיו כבר מראים המספרים את מה שאפשר להגדיר כתחילתו של שינוי.
- "שקיעת המדבר" – החלק הראשון: הייאוש של חקלאי הדרום
- "שקיעת המדבר" – החלק השני: קרב יריות מול המצלמה
- "שקיעת המדבר" – החלק השלישי: איך מגדלים 60 ילדים?
- "שקיעת המדבר" – החלק האחרון: מה גרם לקרע בין המדינה לחברה הבדואית?
בשנה החולפת סוכלו הברחות סמים בשווי כולל של 135 מיליון שקל, סוכלו הברחות כלי נשק בשווי 10 מיליון שקל (ובהם גם כלי נשק מתקדמים כמו רובי צלפים, אקדחים ותתי-מקלעים) ושובשו 440 הברחות בגבול מצרים. שיבוש משמעותו שההברחה לא יצאה לפועל, בעקבות פעילות כוחות הביטחון, ושהסמים לא חצו את הגבול (בשנה הקודמת עמד המספר על 180 הברחות ששובשו). על הגדר נתפסו סמים 210 פעמים (130 בשנה הקודמת). בשנת 2022 נכנסו לישראל סמים בשווי 30 מיליון שקל. אלה הברחות שלא נתפסו על הגדר ושמערכת הביטחון לא הצליחה לסכל. לשם השוואה, ב-2021 נכנסו לישראל סמים בשווי 685 מיליון שקל.
היחידה של אמ"ן שמצטרפת למאבק
בפיקוד הדרום ביקשו את עזרת יחידה 9900 של אמ"ן – שאמונה על איסוף ומיצוי מודיעין חזותי-גיאוגרפי באגף המודיעין. היחידה עוסקת בתחומי הפענוח החזותי והמיפוי המדויק והיא אחראית לפיתוח הלוויינים והפעלתם. בשנים האחרונות הרחיבה היחידה את ייעודה ופיתחה מערך גיאוגרפי שמשמש תשתית גיאוגרפית בעת איסוף מודיעין לאמ"ן בפרט ולצה"ל בכלל. ליחידה יש ענפי שטח בפיקודים המרחביים ובאוגדות.
אנשי 9900 ניתחו את מרחב הגבול והעורף הסמוך לגדר – ארץ המרדפים וההברחות. על פי ניתוח הקרקע וסימניה ועל פי ההיסטוריה של הגזרה הם ידעו להצביע היכן פועלים המבריחים, מהם צירי ההגעה לגדר, נתיבי המילוט, נקודות ההסתרה של כלי רכב מיוחדים לנהיגת שטח והיכן הוקמו סליקים של סמים. הם זיהו כיצד מבצעים המבריחים הבדואים סיורי תצפית לאיסוף מידע מודיעיני על פעילות הצבא באזור וכיצד הם מבצעים את ההברחות בסיוע מבריחים בני השבטים הבדואיים בסיני.
כך החלו במשטרה בפעילות אכיפה ועצרו ותפסו עשרות כלי רכב ייעודיים לנהיגת שטח ששימשו את המבריחים, ציוד ראיית לילה ונשק. 18 כתבי אישום הוגשו נגד מבריחים של סמים ותשעה כתבי אישום על הברחות אמל"ח.
הגבולות הארוכים בישראל
גורמי הביטחון הקימו חמ"ל משותף אל מול המבריחים והחלו במרוץ למידה. לחמ"ל המשותף מגיע מידע מודיעני וממנו ניתן להפיק התרעה מדויקת שמאפשרת סיכול. זה מאפשר נטילת סיכונים מחושבים בפריסת הכוחות לאורך הגדר, במארבים, בתצפיות ובסיורים, ולהתמקד בנקודות התורפה לאורך הגבול.
מדובר בגבולות הארוכים ביותר בישראל. הגבול עם מצרים משתרע על פני 230 ק"מ, והגבול בערבה מול ירדן על פני 240 ק"מ. ולכל זה אחראית אוגדה אחת – אוגדה מרחבית 80. מצב זה מצריך תכנון מדויק של ניצול כוח האדם והכוחות הפועלים בגזרות מול ההתרעות והמידע המודיעיני על ההברחות וכן תיאום פעילות מול השכנים – צבא מצרים וצבא ירדן.
ההברחות היום הולכות והופכות מורכבות יותר – המבריחים מסיני מגיעים מצוידים בשקי הסמים, מבצעים הטעיות כדי להקשות על הצבא. מנגד, הצד הישראלי מצויד ברכבי שטח ובמומחים בנהיגה. המבריחים מהצד המצרי, חמושים היטב, מפעילים חוליות רתק מצוידות במקלעים, יורים על החיילים המצרים ולא פעם זה נגמר בנפגעים. ההברחות אלימות מאוד וכבר אי אפשר לכנותן "אירוע פלילי" בלבד. זהו מבצע צבאי שמלוּוה תדיר בירי אש חיה, לעיתים חלקה מופנה או זולג לעבר חיילי צה"ל.
אבל ככל שמערכת הביטחון הידקה את אחיזתה לאורך הגדר ורשמה הצלחות, כך העמיקה הבעיה בעורף הישראלי. הצבא אינו בעל סמכות אכיפה בצד הישראלי, שם צריכה המשטרה להגביר באופן ניכר את פעילותה כדי לטפל בפשיעה ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב.
על רקע האבטלה הגואה במגזר הבדואי והצורך בפרנסה בולטת העלייה במגמות כמו הקמת חממות סמים בשטחי האש, גנבת ציוד ואמל"ח מבסיסי צה"ל ופגיעה מתמשכת בחקלאי הדרום. בשנת 2020 הרוויחו גורמי פשיעה במגזר הבדואי 445 מיליון שקל מגידול סמים בחממות, בשנת 2021 זינק הרווח ל-1.3 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הוא כבר עומד על 1.3 מיליארד. לכן יצאו גופי הביטחון למבצע השמדת החממות הגדול.
בשנה החולפת סוכלו 37 פריצות לבסיסי צה"ל ומחנותיו, אבל שלוש הצליחו – ותחמושת רבה נגנבה. זו תקלה חמורה מבחינת הצבא – וגם התוכנית להגנת מחנות ולאבטחת נשקיות לא הצליחה למנוע זאת.
פרויקט חינוכי בבתי הספר
כחלק מהתוכנית לטיפול במגזר הבדואי החל פיקוד הדרום להפעיל פרויקט חינוכי בבתי הספר של המגזר הבדואי בנגב. 20 מורות חיילות מלמדות בעשרה בתי ספר ביישובים הבדואיים תכנים כמו עברית והיסטוריה, בניסיון לקרב את הצעירים למדינה. זה מעט, אבל זו סנונית ראשונה, והצבא מתכוון לשלש את המספרים בשנה הבאה.
בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה נתונים מטרידים מאוד על מצב המשילות בנגב. בנוגע ל-268 אלף הבדואים בנגב, יש פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, האמונה על הסדרת הנושא, לבין הנתונים שבידי רשות האוכלוסין וההגירה.
הדירוג החברתי-כלכלי של היישובים הבדואיים בנגב נמוך לעומת שאר היישובים בנגב, ולא חל שינוי מהותי בדירוג שלהם לאורך השנים, על אף ההשקעה הממשלתית. כמעט שלא הוסדרו תשתיות ציבוריות כמו מים, ביוב, חשמל, כבישים ותקשורת.
מינואר 2015 עד מרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה 177 תיקי סחיטת דמי חסות במרחב הנגב (67% מהתיקים), ו-87 תיקים (33%) הועברו להמשך טיפול בפרקליטות מחוז הדרום. מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות, גבוהה באופן מובהק משיעורן במרחב הנגב ובכלל האוכלוסייה.
למבקר יש גם שורה של המלצות, אבל הבעיה גדולה ומורכבת הרבה יותר. האם הממשלה הבאה תהיה מוכנה לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה? זה מצריך משאבים ותקציבים, התמודדות מול מנהיגים מקומיים וכנופיות פשיעה. יש צורך גם בשיתוף פעולה של ראשי היישובים בנגב, ארגוני הביטחון ומשרדי הממשלה, ובעיקר זה מצריך נחישות.
"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי"
(מתוך נאום "משמעות הנגב" של דוד בן-גוריון. שדה בוקר, 17.1.1955)