"שקיעת המדבר" - החלק השלישי: לסברי יש 8 ילדים ושני נכדים. הוא בעל דוקטורט בחינוך, חי עם כל אחיו וילדיהם - 100 איש על שטח של חצי דונם בלבד, ליד צומת שוקת. זה כפר בלתי מוכר שקיים משנות ה-50. הוא אינו שייך לאף רשות שיפוטית, אינו חוקי ולא מחובר לתשתיות.
"שקיעת המדבר" - כל הפרקים
למרות שהמדינה היא זאת שהעבירה את סברי ואת משפחתו הגדולה לשם, אצל הבדואים ילד שנולד לא עוזב את הבית לעולם - וכך נשארים כולם לגור יחד, מסבא רבא ועד הנין, חמולה. ובכל יישוב שכזה יש כמה חמולות שגרות זו לצד זו.
שיח' גדעון אבו סבית הוא השריף של האזור, שיח' השיח'ים. "לאבא שלי היה חבר אחד יהודי מפתח תקווה שקראו לו גדעון", סיפר מדוע קראו לו כך. "נולדתי ואז קרא לי בשמו". הוא הבורר והשופט החשוב ביותר בנגב. נפגשנו איתו בעיצומו של תהליך בוררות בין שתי משפחות מסוכסכות.
תהליך הבוררות שהתלהט
"זה סכסוך על גבולות בשטח ביניהם בבתים", סיפר השיח' גדעון. "עשו קטטה ביחד, נפצעו שני אנשים שקיבלו טיפול רפואי, אחד אושפז בבית חולים". באותה הקטטה אנשים נפצעו, רכב אחד הושחת לחלוטין - אבל המשטרה לא מעורבת. כאן החוק הוא החוק הבדואי. "שבט הוא מדינה קטנה שמגנה על עצמה", הסביר השיח'. מה שיכול לעשות השבט - המשטרה לא יכולה לעשות".
אחרי שחקר ושקל, גדעון החליט מי אשם - ויצטרך לפצות את הצד שנפגע. "בסופו של דבר, תמיד מתרגמים את זה לעונש כספי", הסביר השיח' גדעון. "אין לנו מעצר, אין לנו כלום". יחד נסענו לפאתי שבט א-סייד כאשר קבוצה גדולה של אנשים זרמה פנימה לתוך הבית, אל בית המשפחה הנפגעת. יש נציגות של הצד הפוגע, הצד הנפגע ועוד נציגי משפחות אחרות שהגיעו לתת את מילתם ואת כבודם שהשלום ייעשה כאן.
השיח' התחיל בהרגעה של שני הצדדים. איך מרגיעים אתם שואלים? השיח' הסביר: "כמו שאתה לוקח ילד ואתה מלטף אותו, אתה מתחיל ללטף את האנשים גם כן ולהגיד להם שיירגעו קצת".
כולם התכנסו, תהליך הסולחה החל. סיף הוא בעל הבית ומי ששיח' גדעון פסק שזכאי לפיצוי בגלל התקרית. כללי הטקס קובעים שכעת הוא יקבל את הבמה ויסביר בפני הקהל מדוע הוא זכאי לפיצוי.
במהלך הסולחה המשיכו הנוכחים להתמקח על סכום הפיצוי, אותו כולם יתגייסו יחד לשלם. סיף דרש תחילה 500 אלף דינר, אך בצד השני דרשו להציג שמאי שיעריך את הנזק. סיף סירב לקבל את השמאי ששיח' גדעון הציע, וזה הופך להיות הגפרור שמצית את האווירה המתוחה ממילא. לבסוף שיח' גדעון ממנה משלחת שמקובלת על כולם.
סיף ידע שהוא לא יקבל 500 אלף דינר, שהם שני מיליון וחצי שקל, אבל זה טקס שמאפשר לנפגע לקבל את, התחושה שהקשיבו לו, שכיבדו את כאבו. וכך, עם ההצעה האחרונה של סיף, 20 אלף דינר - יצאו בני המשפחה היריבה להתייעץ. לאחר ששוחחו ביניהם - הם דחו את ההצעה, והסולחה התפוצצה. "תמיד קורה ככה", הסביר השיח' הבורר. "יש כעס, הזמן ערב לכך שהכעס יירד".
ואכן, כמה ימים אחר כך, הצליח השיח' גדעון לפשר בין הצדדים - וזכה לעמלה יפה מסכום הפשרה שעמד על 20 אלף דינר. וכך הסתיים סכסוך בעזרת חוקים עתיקים, ללא מגע יד של לובש מדים כחולים.
איך מגדלים 60 ילדים?
השיח' פרהוד אבו אלקיעאן בן 62, ויש לו לא פחות מ-60 ילדים ו-60 נכדים. "וואלה, היום אני סוגר את הבסטה. באמת, אין לי כוח", אמר. "הגיל כבר עשה את שלו, זהו, השבח לאל". הוא אינו זכר מספיק כדי להגיד לנו את השמות של כולם - אך סיפר כיצד מצליחים לגדול כמות כזו גדולה של ילדים: "העצות שלנו שונות מהעצות שלכם. אתה צריך כל חודשיים-שלושה לנסוע לחו"ל עם האישה, אני לא יכול לעשות מה שאתה עושה".
השיח' גם הסביר איך מצליחים לממן כמות כזו גדולה של ילדים: "את האמת, יש לי מפעל של אבן. אנחנו עובדים ואני עוזר לכולם. למשל, יש לי בן שרוצה להתחתן, לבנות בית - אני עוזר לו. כל אישה שהתגרשתי ממנה היא עם הילדים והם מטפלים בעצמם".
"להתחתן? אופטימלי עם בן הדוד שלה"
סברי שיתף אותנו ברצונותיו על הנשואין של בתו. "אין לי בעיה שהיא תתחתן עם מישהו משבט אחר - אבל זה לא אני מחליט לבד", סיפר. סברי הסביר כי זו החלטה של כלל השבט, ולא של אדם אחד לבד: "מבחינתי אופטימלי שהיא תתחתן עם בן הדוד שלה".
למרות הסיכון שילדים לבני משפחה יוולדו עם בעיות גנטיות - זה משנה את מחשבתו את סברי. "יש בזה בעיות גנטיות מאוד רציניות. ולעשות הפלה לא מקובל בשום אופן", אמר. לדבריו, הנכות לא שווה חתונה עם בן משפחה אך הסביר מדוע בכל זאת צריך לעשות זאת: "זה מנהגים ותרבות שלנו - של החברה הבדואית".
וזה בדיוק הקושי. בתוך המדבר מתנהלת החברה הבדואית עם כללים משלה, עם תרבות ויופי, אבל היא נקרעת בין הכבוד לעבר ובין השאיפה לנוע עם הזמן ולחיות חיים מודרניים.