"במדינת ישראל גיל רכישת הסמארטפון הראשון הוא הנמוך בעולם"

גיל רכישת הסמארטפון הראשון בישראל הוא "הנמוך בעולם" ועומד כיום בממוצע על 6-7, כך מסביר אסף בנר, מנכ"ל תנועת "מהפכת הקשב". לדבריו, המשמעות היא שילדים בכיתה א' כבר מגיעים לכיתה עם סמארטפון, בין היתר בשל לחץ חברתי ו"אפקט הדומינו" – הורה אחד שקונה מכשיר לילד מייצר לחץ על שאר הכיתה.

על רקע זה, התנועה תתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה בעשרות בתי ספר וקהילות חדשות ברחבי הארץ, בין היתר ברמת השרון, גבעתיים, גני תקווה, שדרות, יקנעם, עמק החולה, גן יבנה ופתח תקווה. מטרת הפעילות של התנועה היא לדחות את גיל רכישת הסמארטפון הראשון ולגבש הסכמות בין הורים, בתי ספר וקהילות סביב שימוש מבוקר יותר במסכים.

"אנחנו לא נגד הקדמה הטכנולוגית ואנחנו לא נגד השימוש בסמארטפונים, אבל אנחנו כן נגד עשרות אלפי המהנדסים והמתכנתים של הפלטפורמות, הרשתות החברתיות ומשחקי הרשת, שמתוגמלים ביחס ישר לקשב שהם מצליחים ליטול מהילדים שלנו", אומר בנר ל-mako. לדבריו, התנועה מבקשת "להחזיר לילדים שלנו את הילדות, הקשב, והיכולת לייצר קשרים אנושיים אמיתיים".

התנועה החלה לפעול ב-2021, אחרי שלדברי בנר התברר ש"פתרונות אינדיבידואליים של הורה בודד מול ילדו פשוט לא עובדים" מול מנגנוני ענקיות הטכנולוגיה. הוא מוסיף כי בתנועה הגיעו למסקנה שהמתנה לחקיקה ולרגולציה בישראל ובעולם תהיה "שגיאה ובזבוז זמן יקר". כיום, לדבריו, הפעילות מתקיימת בפריסה ארצית, ברשויות מקומיות, ערים, מועצות אזוריות, קיבוצים ויישובים קהילתיים.

הדגש המרכזי של התנועה הוא בבתי ספר יסודיים, אבל היא פועלת גם בחטיבות ביניים ובתיכונים. לפי בנר, בחלק מהמקומות מדובר בליווי רשויות ובתי ספר שבוחרים בהפקדת סמארטפונים לאורך חלק מיום הלימודים או כולו, ובמקומות אחרים בהסברה, סדנאות וייעוץ סביב אוריינות דיגיטלית והרגלי שימוש. בשנה הקרובה, לדבריו, התנועה תתחיל לפעול גם במסגרות לגיל הרך.

בבתי הספר, התנועה מחברת בין הורים, צוותי חינוך והנהלות בתי הספר והתלמידים. המהלך המרכזי הוא ניסוח וחתימה של הורים על אמנה שכבתית לדחיית רכישת סמארטפון ולמעבר למכשירים מוגנים או "טיפשים", לצד קודי התנהלות לשימוש בטכנולוגיה. בנוסף, התנועה מפעילה תוכניות הסברה לתלמידים ומסייעת לצוותי החינוך להגדיר גבולות בתקשורת מול הורים, למשל צמצום קבוצות וואטסאפ והגדרת שעות מענה. "המורים אינם שוטרים שאוכפים את המשמעת", אומר בנר. "ההורים הם אלה שמובילים ומנהלים את הפרויקט בפועל".

בשנה האחרונה התנועה החלה לפעול גם בקיבוצים. בין הקיבוצים שבהם מתקיים המהלך, נמצאים אפיקים, בית זרע, דגניה ב', עין גב, רוחמה וברור חיל. התהליך כולל סקרי עמדות הורים, הרצאות וסדנאות, ובסופו גיבוש אמנות קהילתיות שלדברי בנר זוכות לתמיכה של יותר מ-85% מההורים.

האמנות הקיבוציות כוללות בין היתר דחייה של גיל קבלת הסמארטפון הראשון, למשל לכיתה ו', איסור על שימוש בניידים במרחבים ציבוריים וקהילתיים כמו הסעות, פארקים, גני שעשועים ואירועים חברתיים, הגדרת ימים קבועים ללא מסכים ועידוד חזרה לשימוש בטלפונים קוויים כדי לפתח מיומנויות שיחה בסיסיות. בקיבוצים, הדגש הוא לא רק על בתי הספר אלא גם על שעות אחר הצהריים ועל מערכות החינוך החברתי-בלתי פורמלי.

מטה התנועה כולל, לדברי בנר, צוות מוביל של אנשי חינוך, מומחי תוכן ומובילי קהילות. לצד זאת, הוא אומר כי הליבה שלה היא "אלפי הורים ופעילים קהילתיים" שפועלים בהתנדבות בכיתות ובבתי הספר. בהקשר זה יצוין, סקר שמכון ברנדייס ערך לאחרונה וממנו עלה כי בישראל נרשם קונצנזוס נדיר: 81.6% מהציבור דורשים חקיקה להסדרת הרשתות החברתיות, וכמחצית מהאזרחים מציבים את ההגנה על ילדים בראש סדר העדיפויות.

ברקע הדברים עומד גם ההסדר של מטא בארה"ב שנחתם בשבוע שעבר, מטא הגיעה להסדר עם 47 מדינות בארצות הברית, לצד וושינגטון הבירה ושלוש טריטוריות אמריקניות, שנועד לסיים שורה של תביעות וחקירות סביב הפגיעה של פייסבוק ואינסטגרם בילדים ובני נוער. במסגרת ההסדר תשלם החברה כ-16.7 מיליארד דולר לאורך עשר שנים, ותתחייב לשנות את אופן הפעולה של הפלטפורמות שלה עבור משתמשים מתחת לגיל 18.

בין היתר, מטא תידרש להגביל את השימוש של קטינים בפייסבוק ובאינסטגרם לשעתיים ביום, לחסום כברירת מחדל את השימוש בהן בין חצות ל-6:00 בבוקר, להסיר את מספר הלייקים, לבטל פילטרים אסתטיים עבור קטינים ולהפעיל מנגנונים מחמירים יותר לבדיקת גיל המשתמשים. הודעות פרטיות וצפייה בסרטונים ארוכים לא ייכללו בחישוב מגבלת השעתיים.

החסימה בין חצות ל-6:00 בבוקר תוכל להתבטל על ידי הורים או מבוגרים אחראיים. בני נוער יוכלו גם לעבור לפיד שאינו מבוסס על מערכת ההמלצות האלגוריתמית ולבטל הפעלה אוטומטית של סרטונים. בנוסף, משתמש שיסרב לאמת את גילו ייחשב כברירת מחדל לקטין, והמערכת להערכת ואימות גיל תיבדק על ידי גורם עצמאי.

לפי פרטי ההסדר שנמסרו, שיעור הטעות המרבי של מערכת הערכת הגיל בזיהוי משתמשים בני 16 עד 17 יעמוד על 10%, ובקרב בני 13 עד 15 על 3% בלבד. כל ניסוי שמטא תרצה לבצע בקרב משתמשים מתחת לגיל 18 יצטרך להירשם מראש אצל גורם שמונה על ידי בית המשפט, ומבקר עצמאי יפקח על עמידת החברה בתנאי ההסכם במשך עשר שנים.

ההסדר מאפשר למטא ולמנכ"ל מארק צוקרברג להימנע ממשפט. החברה ממשיכה להכחיש שפעלה שלא כדין, ואילו התובעים טענו כי אם ההליך היה ממשיך, החשיפה הכספית של מטא הייתה עלולה להגיע עד 200 מיליארד דולר.

לא כל המדינות בארה"ב הצטרפו להסדר. פלורידה תמשיך לנהל את ההליך המשפטי נגד מטא בנפרד, וניו מקסיקו אינה חלק ממנו לאחר שניהלה תיק עצמאי נגד החברה וזכתה בפסק דין של 375 מיליון דולר. טקסס הגיעה להסדר נפרד עם מטא, שכולל תשלום של יותר ממיליארד דולר ואמצעי בטיחות נוספים. בצירוף ההסדר המרכזי ותשלומים נוספים הקשורים להליכים נגד החברה, הסכום הכולל מתקרב ל-18 מיליארד דולר.

בנר מגדיר את ההסדר של מטא "בעיקר תרגיל יחסי ציבור". לדבריו, 18 מיליארד דולר על פני 10 שנים, כלומר 1.8 מיליארד דולר בשנה, הם סכום שמטא מרוויחה בערך ב-8 ימים. "מטא לא הודתה בשום אשמה והצליחה למנוע בכך יצירת תקדים משפטי, והשינויים הטכניים שהיא מציעה קלים מאוד לעקיפה", אמר. "עם זאת, יש להסדר הזה חשיבות אחת עצומה: סוף-סוף יש הודאה דה פקטו בכך שהמוצרים של מטא פגומים ומסוכנים לילדים, בדיוק כמו בתעשיית הטבק בעבר".

לדברי בנר, ההסדרים והרגולציות האלה תקפים כרגע רק לחלק ממדינות ארה"ב, ולכן כנראה לא ייכנסו לישראל בזמן הקרוב, "אם בכלל". הוא הוסיף כי טיפול נקודתי באינסטגרם לא יספיק כל עוד יש טיקטוק, יוטיוב ווואטסאפ: "כשיש אלטרנטיבות זמינות וממכרות לא פחות, טיפול נקודתי בפלטפורמה אחת הוא כמו לשים פלסטר על סכר פרוץ. הילדים פשוט עוברים לפלטפורמה הבאה".

בנר אמר כי מטא מנסה לשלב בהסכם הפשרה תמריץ שלפיו תשלם 6 מיליארד דולר נוספים אם ההגבלות שמוטלות עליה יוטלו גם על יוטיוב וטיקטוק. בעיניו, הפתרון אינו טכנולוגי נקודתי אלא חברתי וקהילתי - שינוי נורמת השימוש במכשירים עצמם.

כשנשאל מהי ההתמכרות הקשה ביותר של ילדים למסכים, בנר הצביע על אלגוריתם הפיד האין-סופי ועל הצורך באשרור חברתי דרך לייקים, צפיות והודעות. לדבריו, הפגיעה המרכזית היא "הקטיעה האין-סופית" של הרצף המחשבתי והחלפה של ילדות שמבוססת על מפגש ומשחק בילדות שמבוססת על מסך. הוא טוען כי הדבר פוגע ביכולת להתרכז, לייצר שקט פנימי, לחשוב לעומק ולפתח מיומנויות חברתיות פנים אל פנים, ומייצר סף גירוי גבוה מדי, חרדות, בדידות ופגיעה בבריאות הנפשית והקוגניטיבית.