"גם כיפת ברזל לא מיירטת הכל": באוצר מגיבים לביקורת על החורים במתווה הפיצויים

"גם מערכת כיפת ברזל לא מיירטת כל טיל", אמר היום (חמישי) גורם באוצר בתגובה לביקורת נגד מתווה הפיצויים לסיוע לעובדים ועסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי". "בכל מערכת יש חורים, ואחרי זה אנחנו מבכים את מי שנפגעו. לעולם לא נוכל לטפל ב-100% בכל מי שנפגע. השתפרנו עם השנים אבל אף פעם לא נהיה מושלמים", אמר הגורם. המסר מהדברים ברור: זה לא כשל - זו מדיניות.

עוד בנושא ב-N12:

• התיקונים במתווה הפיצויים במלחמה: כמה כסף באמת תוכלו לקבל?
• 800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

יותר משלושה שבועות חלפו מאז החלה המערכה הנוכחית נגד איראן, ורק ביום רביעי אושר סוף סוף בוועדת העבודה והרווחה חלק הפיצויים לעובדים במתווה (מה שמכונה מתווה החל"ת). במסגרת דיוני הוועדה קוצרה תקופת ההיעדרות המינימלית מהעבודה המזכה בדמי אבטלה ל-10 ימים לעומת 14 ימים בהצעת האוצר המקורית. המתווה עוד טעון אישור בחקיקה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שנקבעה ליום ראשון.

במקביל, מתווה הפיצויים לעסקים, שהיקפו מוערך בכ-6.5 מיליארד שקל, אושר השבוע בוועדת השרים לחקיקה, אך עוד נדרש לעבור את דיוני ועדת הכספים. אלו, כך מסתמן, יתחילו רק לאחר חג הפסח - מה שאומר שפרק הזמן עד שהכספים יועברו לבעלי העסקים, ובהם גם עסקים קטנים ועצמאים, הולך ומתארך.

הביקורת נגד שני חלקי המתווה רבה אך מתמקדת בשני היבטים מרכזיים: קיצור תקופת העבודה המינימלית ל-10 ימים משאיר ללא פיצוי המוני עובדים שלא עבדו בשבוע הראשון למבצע "שאגת הארי", לפני שפיקוד העורף הקל את ההנחיות בלחץ משרד האוצר ואפשר את פתיחת המשק. במקביל, נטען כי רף הפגיעה המינימלי בהכנסות המזכות עסק בפיצויים גבוה מדי, ומשאיר עסקים רבים ללא מענה.

"עסקים נשארים עם הראש מעל המים"

"המטרה של המתווה היא לא להחזיר שקל לשקל ולא לתת פיצוי לכל אחד. המדינה לא יכולה לקחת את כספי המיסים של כולם ולפצות את כל מי שנפגע", אומרים באוצר בתגובה לביקורת ומציינים במפורש כי המתווה לא נועד לוודא שאיש לא ייפגע כלכלית בתקופת המלחמה.

"המתווה נותן מענה רחב להרבה עובדים שלא יכולים לעבוד כל החודש", נאמר בהתייחס להותרת העובדים ללא פיצוי על אובדן השכר בשבוע העבודה הראשון למלחמה נגד איראן. "אנחנו לא סבורים שהמדינה צריכה לפרוס רשת ביטחון למי שאיבדו ארבעה ימי עבודה".

על הביקורת לפיה רף הפגיעה המינימלי המזכה עסקים עצמאים בפיצוי - ירידה של 25% במחזור - הוצב גבוה מדי אומרים באוצר כי הרף נועד "לייצר המשכיות עסקית". לדברי הגורם, הרף הוכיח את עצמו במתווים הקודמים שהונהגו במבצע "עם כלביא" ועם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר.

"ראינו שיש המשכיות עסקית ושעסקים נשארים עם הראש מעל המים. גם בתקופת הקורונה עשינו את הרף הזה וזה עובד. זה אחראי תקציבית וזה מאפשר לעסקים לחזור לעבוד במקצוע שלהם. ואנחנו רואים הרבה פעמים שיש ביקושים כבושים ופיצויים ביתר".

ולמה מתווה הפיצויים לעסקים צפוי להגיע לדיונים בכנסת רק לאחר חג הפסח? כאן מפנים באוצר את הביקורת לעבר הפוליטיקאים ואומרים שמבחינתם אפשר היה להתחיל לדון במתווה באופן מיידי.

בפעם הבאה הטיפול יהיה מהיר יותר?

ביקורת אחרת שנשמע מתחילת המבצע עוסקת במשך הזמן הנדרש עד להצגתו של מתווה פיצויים מגובש - מה שמשאיר את העובדים והעסקים בחוסר ודאות. באוצר מציינים כי מסיבה זו כבר עם תחילת המערכה הנוכחית עדכנו כי מתווה הפיצויים צפוי להתבסס על אותם עקרונות שהונהגו ב"עם כלביא" ועם תחילת מלחמת 7 באוקטובר. הם מודים שהמצב הנוכחי אינו אידילי אך טוענים שהזרמת המיליארדים בפיצויים מחייב חקיקה.

יחד עם זאת, באוצר מצביעים על סעיף שאישרה בנושא ועדת הכספים כחלק מהמתווה הנוכחי: אם יפרוץ מצב חירום נוסף עד סוף 2027, שר האוצר יוכל להפעיל את מנגנון הפיצויים בצו מבלי להמתין לכנסת.