סמוטריץ' הציג את מתווה הפיצויים למשק: כמה יקבלו העסקים ומה התנאים ליציאה לחל"ת

מתווה פיצויים למשק במלחמה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (רביעי) את מתווה הסיוע לעובדים ולעסקים בעקבות נזקי המלחמה הנוכחית עם איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי". באירוע השתתפו נציגי הדרג המקצועי ורשות המיסים ובלטו בהיעדרם נציגי המגזר העסקי והעובדים - אף שמוקדם יותר השבוע הקפידו הודעות מטעמו של סמוטריץ' לציין כי הם לוקחים חלק בשיחות.

כפי שפרסמנו ב-N12, המתווה מבוסס על עקרונות מתווה הפיצויים שהונהג בסבב הלחימה הקודם נגד איראן במבצע "עם כלביא" ביוני אשתקד, שבעצמו נבנה על בסיס מתווה הפיצויים שהוצג לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר.

"מלחמה מנהלים לא רק בחזית אלא גם בעורף", אמר שר האוצר בפתח מסיבת העיתונאים. "האחריות שלנו כממשלה וכמשרד האוצר היא לוודא שהעסקים, העצמאים והשכירים שנפגעו מהמצב הביטחוני לא יישארו לבד. לכן אנחנו מציגים היום מתווה פיצויים רחב, שבמרכזו מענק המשכיות עסקית לעסקים שנפגעו כתוצאה מהלחימה.

"המתווה מבדיל בין תושבי קו העימות בצפון שמתמודדים עם מצב בטחוני מאתגר יותר ובין שאר הארץ. המענקים נועדו לאפשר לעסקים לשלם משכורות ולצלוח את התקופה המאתגרת הזו. לצד זאת יינתנו פתרונות גם לשכירים ולעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב".

תגובות צוננות מנציגי המעסיקים והעובדים

בשבועיים שקדמו להצגת המתווה קיימו נציגי האוצר דיונים עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות - שנציגיהם בלטו בהיעדרם ממסיבת העיתונאים.

• יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר: "המתווה במתכונתו הנוכחית עדיין אינו נותן מענה מלא וראוי למספר סוגיות מרכזיות ובראשן נושא החל"ת. בנוסף, טרם ניתן מענה לחברות בעלות מחזור של מעל 400 מיליון שקל, המעסיקות עשרות אלפי עובדים ומהוות מנוע משמעותי בפעילות הכלכלית של המשק".
• יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד מסר: "המתווה כפי שהוצג על ידי שר האוצר הוא נקודת פתיחה טובה שמייצרת רשת ביטחון לעובדים בסקטורים מסוימים שנעדרו במשך כל התקופה. עם זאת, אין עדיין מענה למרבית האוכלוסייה שנעדרה בשבוע הראשון למערכה ושבה לעבודה, ויש לבצע התאמות על מנת שרשת הביטחון תהיה רחבה ככל האפשר".

מתווה החל"ת לעובדים שכירים

• תקופת המינימום ליציאה לחל"ת שתזכה שכירים בדמי אבטלה תקוצר מ-30 ימי עבודה ל-14 ימי עבודה.
• חמשת ימי ההמתנה הראשונים יבוטלו ודמי האבטלה ישולמו החל מיום החל"ת הראשון.
• יבוטל הניכוי של ימי חופשה צבורים.
• תקופת האכשרה הנדרשת - פרק הזמן ששכיר נדרש לעבוד בו כדי להיות זכאי לדמי האבטלה - תקוצה לשישה חודשי עבודה מבין 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת.

עיקרי מתווה הפיצויים לעסקים

מענק המשכיות עסקית לעסקים יוצע בשני מסלולים עיקריים:

המסלול לעסקים עם מחזור שנתי של יותר מ-300 אלף שקל:

• תנאי זכאות: מחזור שנתי עד 400 מיליון שקל + ירידה במחזור החודשי של יותר מ-25% או של יותר מ-50% בחודשיים
• הרכב המענק: מענק תשומות בגובה 7%-22% מההוצאות החודשיות השוטפות הממוצעות של העסק, לפי רמת הפגיעה + רכיב שכר שמזכה את העסק ב-75% מהוצאות השכר × גובה הפגיעה

המסלול לעצמאים בעלי מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל בשנה:

• יקבלו מענק בסכום קבוע בהתאם להיקף פגיעה במחזור החודשי.
• המסלול מיועד למי שאין לו הוצאות קבועות והוצאות שכר.

"חוסר ודאות שפוגע ברציפות התעסוקתית"

המצגת שהפיץ משרד האוצר וכוללת את עקרונות מתווה הפיצויים מציינת במפורט כי מדובר ב"הפעלת מנגנון הפיצוי לעסקים שיושם בחרבות ברזל ובעם כלביא" ומצמידה לו מילים כמו "אפקטיבי", "יישום ב'קליק'" ו"מוכר". עוד מציינת המצגת כי "המנגנונים המוכרים הוכחו כיעילים והביאו להתאוששות מהירה של המשק".

מוקדם יותר היום פנתה קבוצת חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה ביוזמת ח"כ נאור שירי (יש עתיד) ליו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי (הליכוד) בבקשה לקיים דיון דחוף בנושא "הסדרת הפיצויים לעובדים ומעסיקים בעת מצב חירום". לפי הח"כים, "מטרת הדיון היא לבחון הסדרה קבועה, צופה פני עתיד של מנגנוני פיצוי והגנה לעובדים ומעסיקים בעת משבר".

במכתבם ציינו הח"כים כי "בעתות חירום ומשבר מתברר שוב ושוב כי אין בישראל מנגנון קבוע, ברור ומהיר שמסדיר פיצוי לעובדים ולמעסיקים. במקום ודאות מראש, המענה ניתן לא פעם באיחור, באופן חלקי ותוך יצירת חוסר ודאות שפוגע ברציפות התעסוקתית, בפעילות העסקים וביכולת של המשק כולו לחזור לשגרה".

"הבעיות שהיו במתווים הקודמים לא נפתרו"

רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, שותף מיסוי תאגידי בפירמת BDO, מסר: "המתווה הנוכחי של האוצר משמר את הבעייתיות של אלו שהיו במבצע 'עם כלביא', חרבות ברזל והקורונה. גם המתווה הזה מבוסס על נוסחה אחידה המבוססת רק על ירידה במחזור בחודש הפגיעה. במקרים רבים הפגיעה הכלכלית אינה מיידית אלא מתגלגלת לחודשים שלאחר האירוע – במיוחד בענפים כמו אירועים, פנאי, מסעדנות ותיירות – ולכן יש לאפשר בחינה רחבה יותר של תקופת הפגיעה בפועל.

"לצד המסלול הכללי, נכון ליצור מנגנונים ייעודיים לענפים שנפגעו בצורה לא סימטרית, ולאפשר גם חריגה מנוסחת החישוב במקרים שבהם היא אינה משקפת את הנזק האמיתי. בנוסף, כדי למנוע קריסת עסקים בשל פערי זמן, חשוב לשלב מנגנון מקדמות מהיר ויעיל שיזרים נזילות מיידית לעסקים עד להשלמת החישוב הסופי של הפיצוי".